כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

אף פעם לא מאוחר פרק -27

איך אני יכולה להיות אהובה שלו אם הוא נמצא עם מישהי אחרת? חי איתה? מצפה לילד ממנה ומעז לקרוא לי אהובה שלי.

אז ללא ספק אביגל כובשת
אני מודה לכם על כל האהבה והתמיכה!
מקווה שתיהנו מהפרק, מאביגל ויהונתן :)

כשכולם התפזרו ראית את אימא מבעד לדלת בסבר פנים רציני, בגדים שחורים וצמה שקלעה לשיערה בוהה בי יושבת בספה בתוך החדר החשוך ללא אור ומתיישבת לידי.
" בבקשה אם אין לך משהו טוב להגיד אז אל..." פלטתי מפי ומנסה למחות את הדמעות.
" אני מצטערת... מצטערת על הכל שלא הבנתי אותך, שכעסתי. אני לא רוצה לכעוס על הבת היחידה שיש לי, פוחדת לאבד אותך" אמרה ונתנה לי חיבוק ונדמה לי שהמוות של סבתא רבקה הפחיד אותה פתאום, שהיא תישאר לבד ותמות ללא אהבה מהבת שלה.
" אני אתמוך בכל בחירה שתעשי" ישבה לידי עד שהדמעות שלי התייבשו, ככה עם כל הבלאגן שבדירה מבלי שלראשונה אכפת לה מהאי סדר, לראשונה הרגשתי שהיא שם בשבילי ולא מתעסקת בדברים לא חשובים.
" אני חושבת שאעבור לכאן... מקווה שאת מבינה ולא כועסת. ככה יהיה זמן פרטיות יותר עם חיים" סיננתי היא חייכה ולא אמרה דבר כנראה אישרה את הדברים שלי בלי להתווכח יותר מדי.

שישה חודשים עברו מאז שסבתא רבקה הלכה לעולמה, מאז שעברתי לדירה שלה וטיפת אור עדיין לא מצאתי במקום הזה למרות שהעברתי את עצמי באופן מוחלט לכאן, שישה חודשים בהם יהונתן לא חלק מהחיים שלי ואני נמצאת עם גברים מזדמנים רק כדי לא להישאר שבורה אולי גם כדי לגרום ללב השבור שלי להחזיר את כל החתיכות לקדמותן, בשלמותן אבל זה לא עובד כי כל אחד שמגיע הינה רק רוצה את הגוף שלי, גוף שמזמן לא מתפקד כמו שצריך, אך אני מספקת את הסחורה כדי לא להישאר לבד לא להישאר בגפי כל חיי. דפיקה בדלת העירה אותי מהמחשבות שלי, פתחתי את הדלת ומולי נעמד יהונתן שכלל לא השתנה בידו מזוודה כרמז לכך שהרגע נחת בארץ.

" מה אתה רוצה?" שאלתי בטון גרוע, אל תתני לו לגרום לך לכעוס, את לא במצב הזה שבו את יכולה לכעוס גם אין לך כח אביגל, הרגעתי את עצמי.
" אני יכול להיכנס?" שאל והציץ לתוך הדירה אבל הזזתי אותו.
" לא! תגיד לי למה לעזאזל הגעת אחרי חצי שנה?" שאלתי וסגרתי את הדלת, הבטתי בו למרות הקושי להביט והתרכזתי בשפתיים שלו שתיכף הולכות לדבר... רק חיכיתי שידבר כי אני משתגעת מבפנים.
" אני מודה שבהתחלה רציתי לפגוע בך לנקום בך ובמשפחה שלך על מה שעשיתם להורים שלי אבל אז את נכנסת לחיי ולא יכולתי לחשוב על זה בכלל כי התאהבתי בך... התאהבתי למרות האגו שהשארתי בצד"
"מה אתה מנסה לומר עכשיו?" שאלתי באיפוק.
" שאני לא מתכוון לוותר עלייך כל כך מהר, ונכון העניין עם ניקול הגיע אני יכול להבטיח לך שלא קורה בנינו כלום."
" שוב אשאל למה הגעת? ניקול אמורה ללדת עוד מעט לך אליה, פשוט לך!" צעקתי לא התאפקתי, לא יכולתי לראות אותו.
" את יכולה לגרש אותי אבל אני לא אלך עד שתסלחי לי... את צודקת אני טיפש, טמבל דפוק או כל מה שתרצי להגיד עליי. במשך כל שישה חודשים האלה חשבתי רק עלייך, קמתי עם מישהי אחרת כשחשבתי עלייך, יום ולילה ולא ידעתי מה לעשות... איך אני אומר לבחורה שאיתי אל תנשקי אותי יותר או תשכבי על ידי רק בגלל שיש לי מישהי אחרת בראש. אני לא רוצה לפגוע בה ועכשיו הילד... הילד הולך להגיע ואני מתחרפן נשבע לך לא רציתי את כל זה, תסלחי לי שאדע שאני לא משוגע אני יודע שפגעתי בך ואני אידיוט אבל אידיוט שאוהב אותך... וכך זה יישאר עם ילד או בלי ילד." הסתכלתי עליו מדבר בכזו כנות, מדבר מילים שחיממו את ליבי אבל מצד שני נזכרתי בעובדה שיהיה לו ילד משלו, ילד לא ממני והמחשבה הזו מוטטה אותי, גרמה לי לדמוע דמעות שקטות בעודו בוהה בי ולא מש מעיניי.
" בבקשה תלך מכאן" הוא נגע בידי אבל העפתי אותו ממני.
" אבל.." ניסה לומר.
" תלך מכאן!" צעקתי הוא נבהל מאוד והתחיל ללכת לכיוון המדרגות.

השאיר אותי אלימת, שותקת ובוכה. והכאב הזה שלא מרפה ממני ומכל החרא הזה, אני רוצה שיהיה לי טוב, שארגיש שמחה אם לא מאושרת. אין לי כח לראות אותו נופל ואותי אין לי כח יותר לראות שבורה וכואבת. אז אני מחליטה מהיום להיות שמחה יותר כמו שסבתא רבקה רצתה שאהיה, אפנק את עצמי באוכל טעים, אטייל עם המשפחה שלי אולי אני לא צריכה אהבה או בן זוג כרגע. אקח הפסקה מזה כדי לא להיפגע, להישבר ולבכות כמו תינוקת, אולי זה מה שאני צריכה להתחיל התחלה חדשה.

" אני יודע שאת כועסת... אני רוצה שתבואי לבית שלי. אם תבואי אדע שסלחת לי, שוב מצטער אהובה שלי" כתב לי בהודעה ומזמן התלבטתי אם למחוק את המספר שלו מהטלפון על אף שידעתי את המספר הזה בעל פה ושום דבר לא יעזור לי להעלים את הבחור הזה מראשי. המילה אהובה שלי נתקעה לי בראש, מילה רבת משמעות אבל איך, איך אני יכולה להיות אהובה שלו אם הוא נמצא עם מישהי אחרת? חי איתה? מצפה לילד ממנה ומעז לקרוא לי אהובה שלי. התעלמתי מההודעה ושקעתי בספר רומנטי טוב עד שסיימתי אותו והבנתי שאני כנראה לא אהיה כמו הגיבורות המדהימות האלו שמתאהבות, נפגעות, שנשבר להן הלב ואז הן במפתיע חוזרות לבחור הזה שניפץ להן את הלב ממש החלום האמריקאי, ואני יודעת שכאן זה לא אמריקה, כאן זו אני אביגל לנדאו בדירה קטנה ישראל שרק רוצה שיהיה לה טוב. נסעתי אליו שבוע אחרי ההודעה הבנתי שאם אסלח לו כך יהיה לי יותר קל בחיים, להמשיך הלאה, כשהגעתי לדירה ראיתי אותו אורז דברים והוא כל כך מיהר שאפילו לא הבחין בי.

" אביגל!" הבחין בי עומד במטבח בזמן שהוא מחטט במקרר, והבית שלו הזכיר לי את כל החוויות שלנו יחד נזכרתי בזה אבל מיד מחקתי את המחשבות האלו והסתכלתי עליו.
" זה לא זמן טוב... אני... ניקול בבית החולים ואני לא יודע מה לעשות מה לקחת ואיך... אני משתגע!" אמר ונע ממקום למקום כמו מטורף.
" תיקח לה אוכל, כמה חיתולים, בקבוק מים לה ולילד ופשוט תצא לשם!" הוא הנהן הכניס את כל מה שאמרתי לו והתקרב אליי והריח שלו הפנט אותי, הזכיר לי כמה טוב היה לנו יחד.

המחשבות שלי הסיטו את תשומת ליבי מהידיים שפתאום אוחזות בפניי ושפתיו שנוגעות בשפתיי ברגע כה קריטי.
" מה אני אעשה בלעדייך..." לחש והעביר את שפתיו בשפתיי ברוך, והינה הרגע שבו את אומרת לעצמך אביגל אל תתמכרי לשפתיים האלו ולריח הזה... אל תתני לו את התענוג, קדימה תדחפי אותו אחורה ותגמרי עם זה, חד וחלק. אבל לא הצלחתי להרפות הוא נישק אותי בטירוף כשדמעות בפניו וידיו אוחזות בראשי, הרגשתי כמו מאהבת שמגיעה לבית של איש נשוי ובוגדת באשתו, הסנפתי את הריח שלו והלשון שלו הייתה רכה ונעימה, הנשימות שלנו התאחדו ואלו הם רק אותם המבטים בין נשיקה לנשיקה שבהם הוא מביט בי עם העיניים המעלפות שלו ואני בו עם העיניים שלי בשתיקה ולא רוצים שהרגע הזה ייגמר.
" יותר טוב לסלוח" לחשתי לו והתנתקתי ממנו רגע לפני שהוא הולך אליה, אל האימא של בתו לעתיד.

המשך יבוא...
מפנקת אתכם בעוד פרק!
ספרו לי את מחשבותיכם
אוהבת אתכם תודה רבה :)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מעלףףףףףף
הגב
דווח
Maya B
Maya B
❤❤
הגב
דווח
guest
את פשוט תותחית! אני עוקבת אחרי כל הסיפןרים שלך והכתיבה שלך עולה ברמה משמעותית מסיפור לסיפור. ממכר.
הגב
דווח
טען עוד 12 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
צרות של עשירים פרק 50 ואחרון!!!
צרות של עשירים פרק 50 ואחרון!!!
מאת: Maya B
צרות של עשירים פרק 45
צרות של עשירים פרק 45
מאת: Maya B
צרות של עשירים פרק 36
צרות של עשירים פרק 36
מאת: Maya B
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
Mariposa De barrio
Mariposa De barrio
מאת: אביטל סיאני
במגרש במכוניות
במגרש במכוניות
מאת: גלעד חיים אריאל
הלב
הלב
מאת: Jul ...
אתה ואני סיפור אהבה בלתי נשכח
אתה ואני סיפור אהבה בלתי נשכח
מאת: אנונימית אנונימית
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה