כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

כבר לא שלי- פרק 8

הוא חיכה לשמוע את זה

אחד השירים הישנים של לינקין פארק מתנגן לו ברכב, הגברתי קצת והקשבתי למילים שהספקתי כבר לשכוח. יצאתי קצת מאוחר לעבודה ונתקעתי בפפקים של הבוקר, אין לי שום בעיה עם הפקק הזה שרק מאפשר לי לשמוע שירים ולא לחשוב על כלום. צלצול הפלאפון קטע את השירים, זה היה ליאור שהזכיר לי שהיום יום ההולדת של אמא שלו ובלבל את המח על זה שחבר שלו מופיע באחד המועדונים היום ושחייבים ללכת, אמרתי לו שאגיע אליו בערב ושלא ידאג.
אני וליאור כבר בערך חודש ביחד, לא באמת ספרנו את הימים מתאריך מסוים, לא באמת עשינו טקס רשמי של זוגיות. לאף אחד מאיתנו לא אכפת מה התאריך שלנו או מתי מציינים בדיוק את החודש שלנו, אנחנו פשוט נהנים יותר בלי תאריכים, נהנים אחד בחברת השניה בכל יום מחדש.

סיימתי את המשמרת ונסעתי לאסוף את אבא שלי מהעבודה, הרכב שלו במוסך כבר שבוע ואני הנהגת הפרטית שלו, לאלי הייתה כבר בבית ושגעה אותנו שנזדרז ונגיע כי מחכה לנו הפתעה בבית ואנחנו בתגובה רק היינו יותר מסוקרנים.
היא הכינה לנו פיצה, המטבח היה נראה כמו זירת רצח ואבא כמעט השתגע עליה אך ידע שהיא טרחה רק כדי שנאכל שלושתינו ביחד את ארוחת הערב.
טעמנו אחד אחרי השניה את הפיצה, היא הייתה מזעזעת והחלטנו פה אחד לצאת לאכול במסעדה.
עברו כמעט חודשיים מהמוות של אמא שלי,
בכל יום זה נהיה קשה יותר. אבא תמיד אומר שאנחנו עוברים את זה בשלום כי אנחנו מלוכדים,
כי אנחנו לא משאירים אף אחד לבד, הוא תמיד אומר לאנשים
"לולא הבנות שלי, לא הייתי ממשיך לקום כל בוקר" אני רק רוצה שיהיה לו טוב בחיים, שהוא יתקדם הלאה ואולי ימצא אהבה מתישהו, כי אמא לא תחזור.

חזרנו מהמסעדה, נכנסתי להתקלח והתארגנתי ליום ההולדת של אמא של ליאור, המשפחה של ליאור מדהימה.
אנחנו מעט זמן ביחד ואני כבר מרגישה שם בבית. הגעתי לשם וליאור לא הפסיק להגיד לי כמה אני יפה,
לא הפסיק להעלות את הביטחון העצמי שלי שבזוגיות הקודמת שלי היה ברצפה.
ישבנו קצת עם המשפחה שלו, אכלנו קצת,
עוגה עם נרות קצת וברכנו את אמא שלו קצת.
יצאנו במונית לכיוון המועדון, חבר של ליאור מהצבא הופיע עם ההרכב שלו, להקה נחמדה.
פגשנו קצת אנשים שאנחנו מכירים, ליאור אמר שלום לכמה חברים מהצבא שאחד מהם היה פלג, האקס שלי. לא ידעתי שהם מכירים,
הוא לא ראה אותי עם ליאור ואני לא בטוחה שהוא יודע שאנחנו ביחד. הוא קלט אותי והתקדם לעברי,
נתן לי חיבוק מוגזם כאילו לא נפגשנו שנים.
"היי מה את עושה פה?" אמר בליווי חיוך ענקי
"שמעתי על אמא שלך, הצטערתי לשמוע וסליחה שלא יצא לי לבוא לשבעה, לא ידעתי אם זה בסדר שאגיע"
צעק באזני בנסיון להתגבר על המוזיקה.
"זה בסדר, כולם מתים בסוף וגם לא באמת ראיתי מי הגיע לשבעה, תרגיש בנוח"
הרגשתי שתי ידיים עוטפות את מותניי מאחור, זה היה ליאור. העפתי לעברו מבט וראיתי שהוא נועץ בפלג מבט נוקב, כאילו מסמן טריטוריה.
פלג לעומת זאת היה בהלם, אני סבורה שהוא לא ידע שאנחנו ביחד. הוא זרק איזו שאלה כזו לאויר שלא הצלחתי לשמוע אך מהפנטומימה שעשה בידיו הבנתי שהוא שואל אם אנחנו ביחד.
שנינו הנהנו לעברו בחיוב.
הוא התרחק מאיתנו כל הערב, לא העיף אפילו מבט.

הגיעו השעות הקטנות של הלילה, אני וליאור תפסנו מונית לבית שלו, ליאור שכנע אותי שאשאר לישון אצלו בתירוץ שאני לא יכולה לנהוג הביתה. יכולתי לנהוג, אבל לא רציתי לאכזב אותו.
נכנסנו לבית, ניסינו להיות בשקט ללא הצלחה, ליאור ניסה להפסיק לצחוק ורק הדביק אותי גם, צחקנו מכלום ושום דבר עד שהגענו לחדר שלו.
עוד לפני שהדלת נסגרה התנפלנו בנשיקה אחד על השניה, הורדנו את הבגדים בפחות מעשר שניות אחד לשניה.
לא הפסקנו להתנשק ולגעת,
עשינו אהבה כמו משוגעים.
"אני אוהבת אותך" אמרתי לו בפעם הראשונה מאז שהתחלנו לצאת.

קמנו יחסית מאוחר, כמעט ב11
הבית של ליאור היה ריק, כולם בעבודה. התקלחנו ולבשתי בגדי בית של ליאור, במילא מפה אני נוסעת ישר לבית שלי אז לא היה אכפת לי
"איך תמיד בגדים של גברים נראים טוב עליכן הנשים, למה זה לא ההפך?" ליאור העיף בי מבט בעודו מאלתר ארוחת בוקר במטבח.
"מבטיחה שאביא לך לנסות ללבוש פיג׳מה שלי והיא תראה עליך מצוין!" אמרתי וגרמתי לו לצחוק.
הוא עומד שם במטבח עם מכנסי פיג׳מה שחורים וגופיה ארוכת שרוולים לבנה,
הכל יושב עליו באופן מדויק.
החולצה נחה על הכתפיים הרחבות כאילו נתפרה במיוחד למידותיו והמכנסיים לא רחבים מידי ולא צמודים, יושבים בדיוק במקום שלהם.
ליאור קלט את מבטי סורק אותו מכף רגל ועד ראש
"הכל בסדר?" זרק לעברי
"סה״כ בוחנת כמה אתה יפה וכמה אתה שלי" המילים כאילו יצאו ממני, נאמרו בלב שלם.
"את מתחנפת כי את רוצה שאני אכין לך משהו טעים לאכול, נכון?" ליאור הסכים לעצמו להתגרות בי
"אנחנו מכירים בעל פה את כישורי הבישול שלך ועדיף לסכם את הבוקר הזה בכוס קפה"
החזרתי לו והרגיש לי שהקול ההוא בראשי, זה שתמיד נוזף,
הפעם החזיק פונפונים ועודד אותי.
ליאור הביט בי מופתע ושתק
"היי אני צוחקת!" אופס, אולי בכל זאת הגזמתי
"לא משנה מה תכין תמיד יהיה לי טעים" שיקרתי רק כדי להרגיע אותו
"את יכולה להמשיך לצחוק, חכי שיהיה מוכן ואז נשמע מה יש לך להגיד" ליאור סיכם את השיחה בטון נעלב ואני רק חיכיתי, מצייתת להוראותיו.

אולי חצי שעה עברה ובהיתי במסך הטלויזיה כמעט נרדמת, ליאור התקרב עם 2 צלחות לבנות לשולחן הסלון, הוא הניח אותן ואני רק נותרתי פעורת פה.
בצלחת הלבנה הגדולה יותר היו מונחים ערימת פנקייקים שזופים בגודל בינוני, ורק הריח שלהם היפנט אותי. הצלחת הקטנה יותר הייתה מחולקת לארבעה תאים; בתא הראשון היה ממרח שוקולד, בתא השני היה סירופ מייפל, בתא השלישי הייתה אבקת סוכר ובתא הרביעי היו סוכריות צבעוניות.
ליאור התקדם שוב לכיוון המטבח וחזר עם שתי כוסות מיץ תפוזים שנראה כאילו סחט בעצמו.
הייתי חסרת מילים.
"וואו" פלטתי בלחש
"נו, עדיין חושבת שאני צריך לא להתקרב למטבח ילדה חצופה?" ליאור נזף בי
"זה מושלם, סליחה שפקפקתי ביכולות הבישול שלך, זה נראה מדהים!"
ליאור התיישב ליידי, אכלנו, צפינו בטלויזיה, התנשקנו קצת עד שאספתי את הבגדים שלי לתוך שקית ניילון ויצאתי מהבית של ליאור לכיוון החניה, אני מתחילה לעבוד רק אחר הצהריים אז אפילו יש לי קצת זמן לנוח חשבתי לעצמי בעודי מחפשת את מפתחות האוטו בתיק המבולגן שלי. נעצרתי ליד רכב אקראי והנחתי עליו את התיק, לבסוף מצאתי והודיתי לאלוהים שאני לא צריכה לחזור לחפש בבית של ליאור.

התקדמתי לכיוון הרכב שלי והגוף שלי קפא למראה שנשחף אליו כרגע.
החלונות מנופצים, כולם, לא פסחו על אף חלון.
הדלתות התעקמו עקב מכות שקיבלו,
ספריי כסוף עיטר את כל הפח הלבן של האוטו.
מה לעזאזל קרה פה

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Ariel @ עקוב אחר Ariel
שמור סיפור
לסיפור זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Tzadef Asayag
Tzadef Asayag
אין המשךך???
הגב
דווח
טלטול @
טלטול @
אהבתי תמשיכי
הגב
דווח
guest
מהמםםםםם....
הגב
דווח
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
נעורים
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
אל תהיה כמוני
אל תהיה כמוני
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D