כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

אף פעם לא מאוחר פרק -13

כולנו מסתירים דברים שקרו לנו, מתכחשים לכך שהם קרו או קוברים אותם עמוק באדמה יחד איתנו...

הנשיקה שלו הייתה מלאת תשוקה כאילו שאם לא ינשק אותי עכשיו סוף העולם יתקרב עד שהתנתק משפתיי אך הידיים שלו היו על פניי, הוא המשיך להביט בי ברגעים הקטנים האלו מבלי לומר מילה.
" את לא תגידי כלום על הנשיקה? לא תעשי עניין?" הסתכל עליי ובאמת לא ידעתי מה להגיד, כשאין לי מה לומר אני שותקת אבל הפעם לא רק שלא היה לי לומר הרגשתי את כל גופי מצטמק לו ואומר חבק אותי ואל תעזוב.
" וואו ציפיתי שתעיפי אותי ממני אחרי הכל לא רצית שהרוק שלנו יתערבב אבל אני מתחיל להתרגל לשתיקות האלה"
" אולי תסתום כבר ואל תהרוס את הרגע הזה!" לחשתי לו בקטנוניות. הוא חייך ולא ידע מה להגיד, פשוט עמדנו שם עוד קצת עד שהבחנו באנשים מגיעים.

" חכי כאן רגע" אמר לי וראיתי אותו הולך לאחראית המשמרת לוחש לה באוזן ואז לוקח את ידי וככה שנינו יוצאים משם כמו זוג נאהבים.
" קודם אמרת שבצבא לא התייחסו אלייך כמו שהתייחסתי אלייך היום, אז זה אומר שהיית בצבא?" איך הוא אוהב לתפוס אותי במילים הקטנות.
" זה יותר מסובך ממה שזה נראה... הייתי בצבא לתקופה אבל אז השתחררתי" ניסיתי להישמע מסתורית.
" לאן הולכים?" אמרתי כשידו עדיין גוררת אותי בחושך הזה לכיוון החנייה.
" אל תשאלי תבטחי בי" הנהנתי ואיכשהו הלב שלי אמר לי לבטוח בו אפילו שעדיין יש בי מעט שנאה לבחור היהיר עכשיו הוא יותר עניין אותי אולי בגלל הנשיקה שלנו. התיישבנו במכונית שלו ואז הכל חזר לי הזיכרונות מלפני שש שנים, שש שנים בהן הדחקתי את הכל, שש שנים שכבר אימא פוחדת לדבר על העניין ולנהוג ברכב, שש שנים מאז שהם תכננו להתגרש שזה בכלל התחיל.


" אביגלי קדימה בואי אנחנו מאחרים!" קראה לי אימא מהדלת כשהבנתי ששכחתי את התיק בבית.
" אני באה!" צעקתי, כל כך מיהרנו כאילו לא נספיק. היא פחדה עליי שאפול או שאמהר יותר מדי בגלל שעדיין לא הבראתי לחלוטין, הכל קרה ממש בדרך אימא נהגה, אבא התיישב מולה והגבס בידו היה סימן ההיכר שלו למרות שכמה פעמים אמרתי לו שמישהי יחתום לו כזיכרון והוא בטענה המשיך להגיד שעושים את זה רק ילדים קטנים, יש משהו בזה. הם התחילו להתווכח ולריב על נושא מטופש ואני כססתי ציפורניים מאחור מפחד וחזרתי על המילים " רק תסתכלי על הכביש" שוב ושוב אבל אימא כל כך התעצבנה על הגבר שיושב לידה ופגעה במכונית.

" אביגל?" לפתע שמתי לב שאני בכלל במכונית עם יהונתן והוא קורא לי לראשונה אביגל ולא איזו נקודה מעצבנת.
" סליחה אני הייתי במחשבות..." פלטתי פתאום בלי לחשוב מה אמרתי עכשיו.
" קחי תשתי" אמר והבחור היהיר שבו נעלם הוא הפך בין רגע לג'נטלמן שעוזר לי להרגיש פחות במצוקה.
" אחת הסיבות ששמתי עלייך עין היא המסתוריות שלך אני מת מפחד לדעת מה את מסתירה" מסתירה? כולנו מסתירים דברים שקרו לנו, מתכחשים לכך שהם קרו או קוברים אותם עמוק באדמה יחד איתנו.
" הגענו" אמר לאחר דקה ולא ידעתי מה זה המקום הזה בדיוק.
" אני חושב שהמקום הזה ירגיע אותך" הגענו לטיילת עם המון אנשים ולא הבנתי בדיוק למה המקום ירגיע אותי כשיש כל כך הרב אנשים אבל הוא לא סיים את המשפט ואני כהרגלי לא שומעת וראיתי שיש פה חוף ים ובו אכן היה שקט. הוא הלך קדימה והביט בחוף ואני ישבתי על החול כנראה ידע שאני זקוקה לזמן לבד אבל הלב הזה מטריף לי את כל החושים. נזכרתי שוב באותה סצנה לפני התאונה ואני לא מצליחה להשתחרר, זכרתי שפגענו במכונית היו שם שני אנשים מבוגרים מדממים אז באותו היום לא הסתכלתי על אימא ואבא אם הם בחיים או בסדר, כל מה שעניין אותי הם זוג המבוגרים האלו שעד היום הפנים שלהם לא יוצאים לי מהראש.

" את בסדר?" הבחנתי בזוג רגליים עומדות מולי בזמן שאני נזכרת ובוכה, הנדתי את ראשי לשלילה וראיתי אותו מתיישב על ידי תוהה מה לעשות, אם לחבק או לתת לי מרחב. בסופו של דבר ידיו נתנו לי חיבוק ולראשונה הוא לא דיבר, אלא נתן לי לבכות לא יודעת אם ידע מדוע אני בוכה, אבל זה היה כל כך מתחשב מצידו לתת לי להתפרק בלי לשאול שאלות.
" איתי לא מפסיק לשאול עלייך" אמר אחרי שסיימתי להתפרק וידיו מחבקות אותי.
" איתי? חשבתי שהוא לא מדבר" דיבר על אחיו הקטן.
" כן בדרך כלל הוא לא"
" חמוד אח שלך" סיננתי וקיוויתי שלא טעיתי בהבחנה.
" הוא לא אחי, הוא בן דוד שלי"
" ושני ההורים האלה הם שלו?" הוא הנהן.
" למה אתה גר איתם?" שאלתי
" אני לא, מגיע כל יום לקחת את איתי קצת לטייל" הבנתי ואז לא שאלתי שום דבר פחדתי לחטט במקומות שלא נוגעים לי בדיוק כמו שהוא לא שואל כלום על המסתוריות הזו שלי.

" השתחררתי מהצבא בגלל המחלה שחזרה... ואז כשהבראתי רציתי להתנדב אבל לא נתנו לי בטענה שהגוף שלי צריך לנוח אז במקום זה הלכתי ללמוד" סיפרתי לו פתאום.
" זה בסדר את לא צריכה לספר אם את לא רוצה" אמר ברוגע
" אבל אני רוצה... אף פעם לא דיברתי על זה מאז... לכן אני אומרת שלא התגייסתי רק מהבושה. אחי נמרוד הוא איש קבע וזו בושה שאחותו הקטנה לא מתגייסת זה קצת קשה להבין כי הוא ממש לא הבין"
" ולגבי מה שאמרת שאני עושה צרות..."
" אוי נו לא באמת התכוונתי סתם רציתי שתתעצבני" קטע אותי באמצע.
" עשיתי הרבה צרות אבל לא כמו כולם, הרבה צרות מהשתיקה שלי לא הייתי מדברת פעם בכלל, אנשים חשבו שאני מוזרה אז לא דיברו איתי ואלו שניסו ברחו אחרי דקה. פחדתי לספר שאני חולה, שירחמו עליי, שיצחקו עליי... אבל אז זה התגלה ונאלצתי לעזוב הכל ולטפל בעצמי."
" כמה זמן היית בצבא?"
" חודשיים שלושה לא יותר"

" לפחות ניסית ורצית לא תמיד יוצא לנו לעשות דברים בחיים בגלל מצבים מסוימים... אז תפסיקי לחשוב שאת לא בסדר ותתביישי בזה. אני הלכתי לקורס קצינים רק בשביל לרצות את דודה שלי היא כל הזמן הייתה אומר שאני מתבטל וזו גם הסיבה שפתחתי את הפאב הזה... תראי לא אשקר שאין לי כסף יש לי ואף פעם לא היה חסר, תביני..." פלט אנחה והסתכל לי עמוק בעיניים " גם ההורים שלי כשעוד היו בחיים לא היו שבעי רצון מכל מה שאני עושה, אף פעם לא הייתי מצטיין בלימודים רק בצבא הצטיינתי משום מה השגרה הזו הפכה אותי לדייקן ולאחד שמתעלה על כולם. לפני שנתיים סבא שלי נפטר והשאיר צוואה אחריו, הוא פירט במכתב מה הוא רוצה מהנכד היחיד שלו לפני שאקבל אותה"
" מה הוא ביקש?" שאלתי חסרת סבלנות.
"שאתחתן, ואם לא אתחתן לא אדע בחיים מה סבא השאיר אחריו..." שמעתי את המילה להתחתן ופתאום זה לא נשמע לי גרוע כל כך.

" אז בוא נתחתן" אמרתי פתאום ולא הבנתי איך אני בסדר עם הנתון הזה שאמרתי.
" מה?" היה בהלם מוחלט.
" מה הבעיה בוא נתחתן אני אעזור לך לקבל את הצוואה, זה לא אומר שנחיה יחד אבל אין לי בעיה לעזור לך"
" אבל מה עם ההתערבות?"
" כנראה שאף אחד לא יקבל אלפיים שקלים, בוא נגיד שלך זה לא היה מוסיף הרבה" הוא צחק
" אז מה אתה אומר? שנתחתן?"

המשך יבוא...
הפתעה! תפנית בעלילה תודו שלא ציפיתם לזה!
ספרו מה דעתכם הייתם מסכימים במקום יהונתן?
ומה דעתכם על ההצעה המטורפת של אביגל?
שתפו אותי :)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 8 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
ווווואווווו
הגב
דווח
Maya B
Maya B
:)
הגב
דווח
guest
מהההההה מהההה הקשר חתונה עכשיו?!?!
הגב
דווח
טען עוד 16 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
אהבה בנבדל פרק 59
אהבה בנבדל פרק 59
מאת: Maya B
כוכב המזל שלי פרק -30 ואחרון!
כוכב המזל שלי פרק -30 ואחרון!
מאת: Maya B
בוא נדבר על אהבה פרק -31
בוא נדבר על אהבה פרק -31
מאת: Maya B
בוא נדבר על אהבה פרק -36
בוא נדבר על אהבה פרק -36
מאת: Maya B
אהבה
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
מרתק
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
מאת: Nizan Zarotski