כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
3

אף פעם לא מאוחר פרק -11

רציתי מישהו שיהיה כרגע לצידי, שיאמר לי שהכל בסדר ועכשיו ברגע הזה לא צריך לאהוב אותי רק לחבק או לנשק, סימן כלשהו שיגיד שאני נורמלית לחלוטין ביחס לכל המשוגעים, נורמלית בהתאם לסביבה הלא שפויה שאני נמצאת.

אימא על מה את מסתכלת?" שאלתי אותה בבוקר כשחזרתי מסבתא רבקה והיא הייתה ביום חופש ישבה עם כוס הקפה שלה ואלבום תמונות שלא הכרתי.
" או אביגל" אמרה בבהלה וסגרה את האלבום בין רגע.
" מה זה האלבום הזה?" שאלתי אותה והיא הניחה אותו בצד.
" זיכרונות מאימא, סבתא שלך"
" אם כך אשאיר אותך לבד את בטח רוצה רגע לעצמך"
" מה פתאום בואי ספרי לי איך היה, אבא שלך סיפר לי שהיית עם בחור צעיר" הורתה לי לשבת על ידה.
" כן"
" זה הנתנאל הזה?" שאלה והתפלאתי שהיא זכרה את השם שלו.
" לא, סתם בחור אני מבטיחה לספר לך כשיהיה מישהו, בסדר?" הנהנה למשעי וחיכיתי לשיחה מאימא של שקד ואיתמר לראות אותם לאחר החופשה, ובינתיים העברתי את הזמן בבית.

בשבע התייצבתי בעבודה שם המתין לי יהונתן בידיים שלובות כאילו שאיחרתי על אף שבכלל לא.
" הגעת, טוב בואי נשב אסביר לך כמה דברים" הוא היה קר רוח והנשימות שלו היו כבדות לפחות כך הרגשתי.
" אלף, לגבי המגש תנסי להחזיק אותו נכון אחרת שוב תיפול לך כוס. בית, נסי לחייך גם אם את לא רוצה חשבתי את יודעת את כל זה אבל מסתבר שצריך לחזור על זה לפחות חמש פעמים" הרגשתי מובכת ומושפלת בדיוק כמו לפני שש שנים, אביגל תתאפסי על עצמך ותראי לו שאת טובה וששום מילה שלו לא תפגע בה. המשכנו להסתכל אחד על השני, הוא בעיניי הכחולות ואני בעיניו החומות והבהירות האלה ולא הבנתי מה פשר המבטים ולמה בכלל הוא מסתכל, מה שבטוח הרגשתי לא נעים.
" תגיד מה הקטע של המבטים שלך עליי?"
איזה מבטים?" שוב שחקן האוסקר יהונתן קרסנטי זוכה במקום הראשון.
" נו באמת אל תיתמם לי עכשיו, המבטים השותקים אתה מביט בי ואני בך..." יותר מזה לא רמזתי לו אבל הוא שתק והחליט להקים אותי חזרה לעבודה. לקראת חצות אחרי ששירתי אנשים וסידרתי מן השולחנות יצאתי להפסקה של חמש עשרה דקות.

" אביגל?" לפתע שמעתי את הקול של אליעד בחושך המחולט בחוץ כשיצאתי להתאוורר.
" הי מה קורה?" סיננתי ואפילו כח לדבר לא היה לי.
" מותק מה את עושה כאן?"
" עובדת... כרגע בהפסקה"
" רוצה?" ראיתי אותו מחזיק בג'וינט רק לפי הריח יכולתי לנחש סרבתי כמובן הוא התיישב קרוב אליי והתחיל לדבר על נשים כמה שהן מתסבכות אותו שרק איתי הוא מרגיש בנוח כי לא יקרה בנינו כלום, הוא צדק כל מה שיש בנינו זה מגע פיזי ללא משיכה מסוימת אחד לשנייה.
" אני פוחד" אמר לפתע
"ממה?"
" להתחיל להתאהב בך... אני חושב שזה קורה" עיניי נפקחו לרווחה, זה הדבר שלא הכי ציפיתי שיאמר לי אבל זה מה שקרה אלוהים ישמור איך אני אמורה עכשיו להגיב.
" אל תגידי כלום אני יודע שאת לא אוהבת אותי... אבל"
" תזרוק את זה" אמרתי לו ורציתי שיזרוק את הג'וינט שגלגל כי הריח כבר חנק אותי.
" אני אזרוק אם תתני לי נשיקה" זה היה מעין אולטימטום שהציב בפניי הייתי מוכנה להכל רק שיעיף את החרא הזה ממני.
" בסדר רק תזרוק את זה אני מתחננת" הוא כיבה וזרק את זה הרחק ממני, עדיין היה לו ריח לא טוב ריח שאני לא מתארת לעצמי איך בכלל אתנשק כשיש לו ריח של ג'וינט ומה זה אומר עליי?
" רואה מה אני לא עושה בשבילך" אמר אליעד והתקרב אליי קרוב, חיבק אותי מהצד והתקרב לשפתיי. שפתינו נגעו זה בזה ואני מרגישה כבר כיצד הוא מכניס את הלשון שלו " תתנתקי מרגשות ותתעלמי מהריח" חשבתי לעצמי שוב ושוב.
" אני מת עלייך" התנתק לשנייה משפתיי ושוב חזר ואני תוהה עוד כמה זמן זה יימשך ומקווה שאיש לא יראה אותנו.
" בוא לא ניסחף" אמרתי לו כשניסה לעשות משהו מעבר הוא התנצל והמשיך לנשק בין הפסקה להפסקה.
" אני.. צריכה.. לחזור לעבודה" ניסיתי להשחיל משפט.
" שיחכו" אמר וחיכיתי לרגע בו אשתחרר ממנו עד ששמעתי צעקה.

" אביגל כדאי לך לחזור לעבודה במקום להימרח על הבחור הזה כי ההפסקה שלך נגמרה מזמן! ויש עוד אנשים שלא יצאו אליה!" גם אליעד נבהל מן הצעקה ועזב אותי, זה היה יהונתן שצעק ויכולתי לראות כיצד הוא בוהה בשנינו ישובים מחובקים זה ליד זה קרוב והלב שלי לא שלם פתאום, כאילו לקחו אותו וכדי להשיב אותו למקום עליי להתנצל בפניו למרות שאין בזה משהו פסול להתנשק עם אליעד, למרות שזה היה לא הכי נעים במיוחד. לקחתי את עצמי לכיוון הכניסה וראיתי את אליעד בורח משם והרגשתי את ידו של יהונתן מונעת ממני להתקדם.

" יש עוד דבר, שנקרא סעיף גימל. להקפיד לחזור בזמן מההפסקה אחרת לא תקבלי אותה ואני לא צוחק!" אמר באיום והמגע שלו צמרר אותי ופתאום הנשימות שלי היו כבדות כי הוא היה קרוב כל כך.
" מה זה הריח הזה?" שאל פתאום ואני עוד שניה על סף דמעות.
" את עישנת ג'וינט? באמצע עבודה?" הנדתי את ראשי לשלילה.
" מה פתאום זה אליעד... לא אני!" מחיתי.
" אני לא מאמין עלייך ככה באמצע עבודה..." הוא צעק עליי והרגשתי כיצד הדמעות שלי שוטפות את פניי בתוך כל האפילה הזו בחוץ שרק פנס אחד מאיר בכל הרחוב.
" את מפוטרת!" המילה הכי נוראית שיכולתי לשמוע פשוט אף פעם לא נותנים לי הזדמנות להסביר את עצמי או בכלל לעבוד כמו שצריך.
" אתה חתיכת חרא! כן! עכשיו שאני מפוטרת מותר לי להגיד את זה, לא עישנתי ואתה יכול לא להאמין ודבר שני אני כל כך מאחלת לעצמי להתחתן למרות שאני לא רוצה אתה יודע למה? כדי לנצח חתיכת חרא כמוך! לא אכפת לי עכשיו מה תגיד ותעזוב לי כבר את היד!" אמרתי בצעקות חזרה וראיתי את הפנים שלו שלא אמרו לי דבר, הוא היה כה רציני ומאופק כאילו לא הרגיז אותו שהתפוצצתי שהרגע המיוחל הזה הגיע מרוב כל כך הרבה מחשבות לא שמתי לב שהוא מושך אותי צמוד אליו, הוא קרוב מתמיד יותר מדי קרוב שאני יכולה לראות את הפנים היפות שלו גם בחושך, את המבט הקר שלו ובעיקר להרגיש את הנשימות שלו קרובות כל כך לפניי שאני מרגישה אותו מתנשף כמעט.

" מה אתה עושה?" אמרתי חצי דומעת חצי עצבנית.
" את... את משגעת אותי!" לא ידעתי אם לטובה או לרעה.
" על מה אתה מדבר" הפעם לחשתי פחדתי שמישהו ישמע.
" מצד אחד את מעצבנת ואני לא סובל בחורות מעצבנות ואת גם שובבה לא קטנה שנראית תמימה אם לא מכירים אבל מצד שני אני... מת לנשק אותך" אמר והלב שלי דפק בכזו מהירות, לעכל את כל מה שאמר.
" אז למה אתה לא עושה את זה?" שאלתי ברגע הזה רציתי מישהו שיהיה כרגע לצידי, שיאמר לי שהכל בסדר ועכשיו ברגע הזה לא צריך לאהוב אותי רק לחבק או לנשק, סימן כלשהו שיגיד שאני נורמלית לחלוטין ביחס לכל המשוגעים, נורמלית בהתאם לסביבה הלא שפויה שאני נמצאת.
" אני..." התקרב יותר קרוב אליי וכבר הרגשתי את הציפייה למה שהולך לקרות עכשיו, המחנק בגרון גומר אותי והאווירה המתוחה הזאת לא נותנת לי מרגוע רק חיכיתי למה שיקרה או לא יקרה, פשוט סתמתי את הפה שלי והבטתי בעיניים הגדולות האלה שמביטות בי.

המשך יבוא...
מתח מתח מתח!
מה אתם חושבים שיקרה?
שתהיה שבת מקסימה לכולם
תודה על הפרגון כמו תמיד אין עליכם!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 9 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מרתקקקקק
הגב
דווח
Maya B
Maya B
תודה❤
הגב
דווח
אנונימית 1
אנונימית 1
וואוו
הגב
דווח
טען עוד 19 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
Mariposa De barrio
Mariposa De barrio
מאת: אביטל סיאני
במגרש במכוניות
במגרש במכוניות
מאת: גלעד חיים אריאל
הלב
הלב
מאת: Jul ...
אתה ואני סיפור אהבה בלתי נשכח
אתה ואני סיפור אהבה בלתי נשכח
מאת: אנונימית אנונימית
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D