כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

אף פעם לא מאוחר פרק -9

יצא המצב שאכלנו על המיטה אחד מול השנייה סופלה מאותה הצלחת כאילו ששנינו זוג שמכיר שנים ומעביר חוויות תוך כדי אכילה.

" את הבחורה החמודה שראיתי!" אמרה האישה ולחצה את ידי.
" אבא אפשר אותך לרגע?" הוא הנהן לקחתי אותו הצידה ושאלתי איך הם קשורים למשפחה שלנו ומה לעזאזל הם עושים כאן.
" חברים טובים שלנו, זה רק אני או שאת עצבנית?"
" עזוב אבא אני אהיה בסדר" אמרתי והלכתי לקחת כוס יין להרגיע לעצמי את הגוף.

" אז מה נקודה את הבת של לנדאו, מי היה מאמין!" הגיח יהונתן משום מקום לקח כוס יין ונעמד על ידי.
" אין לי זמן לעקיצות שלך" אמרתי והפנתי לו את גבי.
" איפה החבר שלך?" התפוצצתי מבפנים הייתי כל כך עצבנית והוא רק החמיר את המצב.
" תקשיב לי טוב חתיכת יצור עוד מילה אחת ואני מפילה אותך לרצפה!" אמרתי באיום והתקרבתי אליו.
" נסי אותי!" אמר והוא לא מודע ליכולות שלי שאני באמת יכולה להפיל אותו לרצפה ככל הבנים חושבים שבחורה לא יודעת להילחם או להגן על עצמה.
" אוקי אתה ביקשת את זה" ריתקתי אותו לרצפה והחליפה שלו התלכלכה ראיתי שהוא מעט בהלם ממה שקרה וכל המבטים היו עליי, איך ביתו של רופא מתנהגת ומה היא עושה לבחור המסכן אבל לא היה לי אכפת התרגלתי שאני כישלון מוחץ בפניי משפחתו של אבי, בפניי אבא שלי ואפילו בפני יהונתן הטיפש שקם על רגליו בבושה.
" אביגל!" אבא צעק עליי מול כולם וראיתי את הדמעות שלי מתקרבות כשבתוך תוכי אני מאשימה את יהונתן המעצבן הזה שגרם לי להפיל אותו ולהתגרות בי, אבל לחלוטין אני זו שאצטרך לקחת אחריות רק כי אני הבת של לנדאו והוא אורח תמים שנמצא כאן.
" מה אבא, מה תגיד? אני יודעת שככה לא מתייחסים לאורחים אבל יהונתן לא אורח הוא סתם חתיכת פוץ ויהיר!" אמרתי ורצתי למדרגות לאחר החדרים מבלי לתת לו להשחיל מילה.
" אביגל תפתחי את הדלת!" אבא צעק לי מבעד לדלת אבל אני סגרתי על מפתח ולא נתתי לו להיכנס, התייפחתי בחדר הזה עם המזרן הנוח והשמיכה הנעימה וחשבתי מה כבר עוד יקרה לי בחיים האלו.
" בסוף היום מצפה לך שיחה ארוכה גברת צעירה!" אמר ונדמה שהתרחק וחזר לכל האורחים, ישבתי על המיטה ופחדתי לחזור למטה למבטים של כולם.

שמעתי רעש שהגיע מהחלון וראיתי את יהונתן מחוץ לחלון מנסה לפתוח את החלון של החדר.
" תני לי להיכנס" סימן לי עם היד.
" לא! למה שאתן לך להיכנס?" סימנתי ולרגע פחדתי שיפול למרות שעמוק בפנים רציתי שיפול.
" אז אני שובר את החלון!"
" שלא תעז!" אמרתי ופתחתי לו את החלון והוא הזדחל פנימה.
" למה אתה נמצא בכל מקום שאני נמצאת?"
" תרגעי נקודה גם לי לא היה מושג שתהיי פה!" צעק עליי.
" תנמיך את הטונים שלך ומהר!" אמרתי בפקודה והוא פתאום חזר לחלון והושיט שתי כוסות שמפניה.
" אני חושב שאת צריכה את זה, למה שלא ננסה להיות בסדר רק היום" זה לא נשמע כמו יהונתן אבל הסכמתי.
" הרשמת אותי עם הנפילה" הוסיף
" עזוב סתם עשיתי בושות ויצאתי רעה"
" את אומרת את זה בגלל אבא שלך? אל תדאגי יעבור לו ככה זה הורים" אמר והלכתי לשבת על המיטה.
" במקרה של אבא שלי זה לא בטוח"
"אז מה למה את לא גרה כאן, הרבה יותר יפה כאן" פלט והתיישב על ידי.
" החיים שלי לא כאן... אני אוהבת את אבא שלי אבל לא יכולה לעזוב את אימא לטובת המקום הזה"
" חשבתי שאת שונאת עשירים ואת בעצמך כזאת" יופי מר רוטשילד מדבר האחד והיחיד.
" אני לא עשירה" זה כל מה שהצלחתי לומר ואז לגמתי מהשמפניה.
" זה לא הגיוני הרי אבא שלך גר במקום הזה ו..."
" יהונתן..." פלטתי אנחה.

" אולי אבא שלי זה אריק לנדאו אבל זה לא אומר שאני לוקחת ממנו כסף או שהוא נותן לבת שלו כסף... אני גם לא מבקשת זה לא חסר לי פשוט לפעמים אני חושבת שהכסף שלו מדבר יותר מהאישיות שלו, אתה מבין? זה כאילו בכל פעם שאני מדברת איתו הוא עסוק במטופלים הרבה יותר מהבת שלו זה מעצבן"
" זו הסיבה שאת שונאת אנשים עשירים?" התעניין וחשב שאני שונאת אנשים עשירים.
" זו לא הסיבה" אמרתי ולא רציתי לחשוף יותר פרטים.
" אז מה כן?"
" עזוב אני לא רוצה להיכנס לזה בכלל, למה אתה פה איתי?" מיד שיניתי נושא.
" כולם שם זקנים נשבע לך כל כך השתעממתי עד שהגעת" נשמע כאילו הוא נהנה בחברתי וגם אני זו שעשתה כל כך הרבה אקשן עבורו.
" אם אבא שלי יראה אותנו כאן ביחד הוא יכעס עלייך"
" אל תדאגי מר לנדאו אוהב אותי" אמר בכזה ביטחון ונראה שהוא מעריץ את אבא יותר ממני.
" השמלה יושבת עלייך טוב" אמר ועשיתי את עצמי לא שומעת הבטתי בחלון שמשקיף לגינה.
" אמרת משהו?" שאלתי שוב כדי לשמוע אותו מחמיא לי שוב.
" אמרתי שאת יפה בשמלה" שינה מעט את נוסח התשובה אבל עדיין אהבתי לשמוע את זה יוצא ממנו.
" תודה למרות שאני מתה להוריד את השמלה הזו"
" מה הבעיה עם שמלות?" שאל ולא הבין אותי.
" לא אוהבת"
" חשבתי שזה נוח יש אוויר ברגליים וזה יפה עם עקבים" סינן ועמד לידי שוב.
" תעשה לי טובה עקבים זה יפה אבל כואב ללכת עליהם"
" אני יכול לתאר לעצמי"
" לא אתה לא" אמרתי עובדתית.
" טוב את צודקת אני לא" אמר וצחקנו, לשם שינוי הוא נחמד איתי היום ולא עוקצני כמו שהיה בהתחלה.

" איך הולך עניין הדייטים אצלך?" רציתי לדעת איפה אני עומדת בכל ההתערבות המטופשת הזו שעשינו.
" לא הולך בכלל"
" באמת? לא חשבתי שלבחור כמוך קשה לתפוס בחורה"
" לא קשה לי, אבל הן לא רציניות רוצות משהו ללילה ואני לא כזה... נמאס לי מכל המשחקים"
" אבל זה נראה שאתה אוהב משחקים ולעקוץ בחורות אני טועה?" הוא חייך והסתכל הצידה והחליפה שלו מוטטה אותי הוא היה כל כך יפה והפפיון החמוד הזה ששם בכלל הטריף אותי, אולי פתאום מצאתי את עצמי נמשכת אליו בגלל ההתנהגות הנחמדה הזו.
" זו סתם הגנה מטופשת... בפנים אני בחור רגיש" אמר בצחוק ואני התפקעתי כל כך שהבטן התחילה לכאוב.
" שנרד למטה סוף סוף?"
" המקום הזה עושה לי בחילה" סיננתי לו.
" טוב אז לא נרד למטה" נראה לי שוויתר יחד איתי.
" אז מה נעשה?" שאלתי.
" בא לך איזה קינוח? אני הולך להביא" פתח את הדלת וחזר לאחר כמה דקות עם צלחת של סופלה שוקולד.
" למה רק צלחת אחת?" שאלתי ונדמה שהוא בעצמו לא שם לב שהביא רק אחת.
" אה אני מצטער... זה מפריע לך? אביא עוד אחת" הוא בא לקום אבל עצרתי את ידו וסימנתי בקול שזה בסדר וכך יצא המצב שאכלנו על המיטה אחד מול השנייה סופלה מאותה הצלחת כאילו ששנינו זוג שמכיר שנים ומעביר חוויות תוך כדי אכילה.

איך טיפסת ככה על הגג?"
" בצבא הייתי מטפס הרבה אז גג קטן לא מפחיד אותי" פתאום לגלות עליו פרטים נשמע לי מעניין יותר מתמיד.
" מה עשית בצבא?" שאלתי ישירות בלי להתנצל על זה ששאלתי.
" הייתי בקרבי אבל אחר כך הלכתי לקצונה ויועדתי להיות מפקד עם פלוגה והכל" הוא דיבר בשפה שמעט זרה לי אבל הצלחתי להבין פחות או יותר.
" מה את עשית בצבא?" שאל והמבוכה הזאת וההתנצלות של לא עשיתי צבא תיכף מגיע אבל אין לי על מה להתנצל ממש לא.
" לא הייתי בצבא, אבל יש לי תואר" ניסיתי לכפר על המצב המביך.
" אה מגניב תואר במה?" שאל ולקח עוד ביס מן הסופלה.
" פסיכולוגיה, לא משהו שיעזור לי בכל אופן"
" שטויות את תמיד יכולה לעשות עוד משהו... חשבת על הסבה לחינוך?" מצחיק שדווקא הוא זה שמציע לי חינוך אחרי שיש לי אימא מורה.
" האמת שלא חשבתי, לחיות עם מורה זה לא קל" הוא צחק.
" אני חושב שלחיות איתך בכללי זה לא קל... אבל... מאתגר" צקצק בפיו בכוונה כדי להדגיש את מילותיו וגרם לי להרגיש מעט אי נוחות עם הביקורת ועם המחמאה שנתן גם יחד.
" גם אתה טיפוס לא קל!" התגוננתי.
" זו מחמאה?" שאל
" תלוי איך אתה לוקח את זה" הוא גיחך.

" יש שיר יפה את יודעת לרקוד?"
" בסדר כזה... אתה רוצה לרקוד כאילו?" הוא הנהן.
" אם תרשי לי כמובן" הבחור הנחמד שהפך הפתיע אותי בין רגע יש לו קסם והוא מתחיל לעלות אפילו מעל הציפיות שלו.
" אפשר" סימנתי לו וקדתי קידה בתוך צחוק, שמתי את ידי על כתפו בזהירות.
" חכי אדליק לנו את השיר כאן נשמע טוב יותר" הוא הדליק דרך הטלפון שלו וחזר למיקום בו היינו המקום היה מספיק כדי לרקוד ואני פחדתי שלא אצליח לזוז או לרקוד כמו שצריך ואז יהיה לו מה על מה לצחוק עליי.
" את נראית לחוצה" לחש לי.
" אני לא טובה בכל הריקוד הזה" הוא צחק
" לאט לאט בואי" הדריך אותי תוך כדי ובסופו של דבר הצלחתי לרקוד, לראשונה הייתי גאה עצמי.
" מה עשית ליהונתן היהיר?"
" קברתי אותו בארון לקרוא לו?" אמר בצחוק
" שלא תעז!" איימתי כאילו והמשכנו לרקוד.
" אביגל!" הדלת נפתחה ואבא נכנס במפתיע, ראה אותנו רוקדים צמודים אחד לשנייה ומעט נבוכים, איך הוא שכח לנעול אני לא מאמינה ששכחנו! שיט מה לעשות!

המשך יבוא...
ספרו לי מה דעתכם על הדמויות, הסיפור וכו'
אשמח לשמוע!
כמובן פנקו בדירוג :)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Vivi Stories
Vivi Stories
מושלם!!!!!!!!
הגב
דווח
guest
איזההה כייייף שהעלית עוד פרק... מושלם
הגב
דווח
Maya B
Maya B
תודה רבה :)
הגב
דווח
טען עוד 8 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
צרות של עשירים פרק 50 ואחרון!!!
צרות של עשירים פרק 50 ואחרון!!!
מאת: Maya B
צרות של עשירים פרק 45
צרות של עשירים פרק 45
מאת: Maya B
צרות של עשירים פרק 36
צרות של עשירים פרק 36
מאת: Maya B
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
Mariposa De barrio
Mariposa De barrio
מאת: אביטל סיאני
במגרש במכוניות
במגרש במכוניות
מאת: גלעד חיים אריאל
הלב
הלב
מאת: Jul ...
אתה ואני סיפור אהבה בלתי נשכח
אתה ואני סיפור אהבה בלתי נשכח
מאת: אנונימית אנונימית
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה