כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

אף פעם לא מאוחר פרק -7

אני בראש כבר התחלתי לדמיין כמה אני לא טובה שפיטרו אותי עוד לפני שבכלל התחלתי, נהדרת אביגל כזאת מוכשרת חשבתי לעצמי.

מקווה שעבר על כולם צום קל,
מקווה שתאהבו את הפרק.
קריאה מהנה חברים :)

יצאנו לטייל רבקה ואני בגן הציבורי בצהריים למרות שאני נמצאת תמיד איתה בבוקר החלטתי להישאר עוד קצת גם ככה התאומים עדיין לא חזרו מן החופשה, היא נשענה על הספסל וקראה ספר בזמן שאני הבטתי בנוף ושוב עיניי נעצו מבט ביהונתן ואיתי, איתי שיחק בארגז החול ויהונתן השקיף מהצד.
" את מכירה אותם?" שאלה אותי רבקה כשהבחינה שאני בוהה בבנים.
" לא בדיוק, אבל כן" סיננתי והבחנתי שיהונתן מסתכל עליי.
" איך קוראים לבחור החמוד הזה שם" סימנה לי עם הראש ורציתי לקבור את עצמי איפשהו רחוק מכאן.
" יהונתן" אמרתי בלחש.
"הוא מאוד נאה בעיניי" אמרה
" נאה אבל טמבל" אמרתי והיא צחקה.
" גם כאלה יש, אבל חומד אל תשפטי ככה אני בטוחה שהוא לא כזה גרוע כמו שאת חושבת, אחרי הכל הוא שומר על הילד" יש משהו בדבריה אבל עדיין משהו בו לא לרוחי הטיפוס הזה של הבחור הרע מבחוץ והציניות הזו שלו מאוסה מדי.
" אולי את צודקת אבל עדיין משהו בו לא ברור לי"
" ימים יגידו יקרה, ימים יגידו" חזרה על המשפט וחזרה לספר שלה.

" אימא יש לי היום דייט" לראשונה שיתפתי אותה בחיי האהבה שלי אם בכלל אפשר לקרוא להם חיי אהבה.
" איזה יופי! מי הבחור?" היא תשמח בשבילי ועם זאת תרצה לדעת יותר פרטים כמו כל אימא פולנייה חטטנית.
" קוראים לו נתנאל והוא ממש נחמד"
" אולי תגידי לו לעלות לפני שתצאו אני אשמח לראות כמה נחמד הוא" החושים של אימא שלי התחילו לצוץ היא מורה ולא רק שהיא מחנכת ומורה לספרות היא דייקנית ואוהבת לראות מי הבחור שמתעניין בביתה.
" אימא נו באמת אל תעשי לי בושות!" אמרתי בושות כי היא לא אוהבת את הסלנג של היום ואם אני מדברת לא תקין היא ישר מתקנת אותי וזה עולה לי על העצבים, אבל בסך הכל מבינה שזה רק לטובתי בסופו של דבר.
" תגידי לו לעלות אין על זה ויכוח!"
" אוקי אוקי" עניתי לה.
" אגב התקבלתי לעבודה" היא חייכה וסימנה יופי עם האצבע ומיד הלכה לכביסה.
" דיברת עם אבא שלך?" שאלה פתאום היא לעיתים רחוקות מזכירה אותו.
" בשביל מה? קרה משהו?" אבא לא כל כך זוכר שיש לו שני ילדים ומדי פעם נזכר בנו אחרי הכל רופא כמוהו עסוק יותר בלהתעסק עם המטופלים שלו במקום המשפחה שלו.
" יש לו יום הולדת חמישים שבוע הבא תתקשרי אליו הוא יסביר לך הכל" הנהנתי והלכתי לחפש מה ללבוש להיום בערב. לפתע צלצל הטלפון שלי ממספר לא מוכר.

" שלום אביגל?" קול של אישה נשמע מבעד לאפרכסת.
" כן?" עניתי בהיסוס.
" אני מתקשרת לגבי המשרה בבית הקפה לצערי חל כאן טעות ואנחנו לא מחפשים מלצרים. מצטערת על אי ההבנה..." היא דיברה ואני בראש כבר התחלתי לדמיין כמה אני לא טובה שפיטרו אותי עוד לפני שבכלל התחלתי, נהדרת אביגל כזאת מוכשרת חשבתי לעצמי.
"זה בסדר, להתראות" אמרתי בנימוס וניתקתי כמעט בעצבים אסור לי לתת לזה להרוס לי את היום, זו הזדמנות טובה למצוא קשר רציני ולא להזדנב למיטה של מישהו סוף סוף. הערב הגיע ונתנאל עלה לדירה הקטנה של אימא שבה אני גרה הוא חייך והיה מנומס ואימא כבר התחילה להזיז ריר ולחשוב שהוא החתן המושלם, לפעמים נדמה לי שהיא כל כך תמימה אפילו יותר מנמרוד שנופל על כל בחורה וחושב שהן רוצות אותו.

" את יפיפייה" אמר והסתכל על הבגדים שלבשתי, חולצה וג'ינס סקיני גבוהים.
" תודה, שנצא?" שאלתי אותו והוא הנהן אימא שחררה את המבט ממנו ובשעה טובה יצאנו לא ידעתי לאן אבל כל עוד יצאנו מהבית זה כבר פלוס.
" את לא שואלת לאן יוצאים?" הנדתי את ראשי לשלילה לא רציתי לדבר, רק חשבתי על הרגע בו נגיע בשלום נתקפתי פתאום פחד מלהיות במכונית כמו לפני שש שנים אז כשהכל התחיל.
" את בסדר? את ממש מזיעה" או יופי נהדר שוב מזיעה כמו חמור לא יודעת אם זה מהעובדה שזה דייט או מהזיכרון במקרה.
" מממ... בוא ניסע" אמרתי וסימנתי לו עם היד וכעבור עשרים דקות הייתי מול הדירה שלו והבנתי שזה לא כזה מוצלח לקחת בחורה בדייט ראשון לבית של הדייט שלה.
" את בטח חושבת שאני בחור רע שהבאתי אותך לדירה שלי בדייט הראשון שלנו... אבל הכנתי לך משהו חשבתי... אולי..." עצר ולא ידע אם להמשיך כי המבט שלי היה בהחלט המום.
" בוא פשוט ניכנס ותראה לי למרות שהפתעות ואני לא חברות טובות" סיננתי וגרמתי לו לחייך נכנסו והדירה הייתה קטנה, דירה של מוסיקאי.
" בואי" לקח את ידי למרפסת והיה שם שולחן עם אוכל ונרות האמת ארוחות כאלו עושים בשלבים מתקדמים יותר אולי בהצעת נישואין, וכבר נתקפתי פאניקה רק מלחשוב על זה.
" יין?"
" אני חושבת שאאלץ לבדק על אלכוהול הפעם" הוא הנהן ולא התווכח איתי מזג לעצמו יין ולי מים.
" אז יש לך להקה?" שאלתי אותו ולגמתי מן המים.
" הייתה, התפרקנו וזה רק אור ואני עכשיו" סינן והציע שאשים לי בצלחת אוכל שלא ידעתי אם הוא קנוי או שהוא הכין במו ידיו.
" מה איתך?"
" את מסתורית אני לא יודע עלייך כלום" הוסיף לומר.
" אז בוא נתחיל מחדש אני אביגל לנדאו והחיים שלי לא כאלה מעניינים" הוא צחק.
" אני בטוח שאת טועה, אוקי עכשיו תורי?" הנהנתי.
" נתנאל כספי, סולן גיטרה, קצת שר וגם החיים שלי לא כאלה מעניינים" העתיק ממני את המשפט האחרון ויכולתי להרגיש פתאום במתח שעבר בנינו.
" שר אתה אומר? למה שלא תשיר לי איזה שיר" הייתי כל כך ישירה רציתי לבחור את הגבולות שלו.

" אוקי... מכירה את השיר תראי זה אני?"
" של סינרגיה?" שאלתי והוא הנהן.
הוא קם לקחת את הגיטרה שלו וכשחזר התרחק מן השולחן לקח את הכיסא קרוב אליי והתחיל לפרוט על הגיטרה ומנגינה מוכרת.
" תראי זה אני בוכה אל תלכי כי לא נשאר..." הגיע לפזמון, אהבתי את הלהקה הזו חבל שלא שומעים ממנה הרבה ויכולתי להרגיש בעיניו הקודרות שבוהות בי שהוא מכוון למישהי שעזבה אותו אבל לא דיברתי רק הבטתי בו והזזתי את הראש כמו סתומה והוספתי חיוך מדי פעם עד שהוא סיים לנגן.
" ואוו יש לך את זה לגמרי!" מחאתי כפיים והוא חייך.
" תודה, את לא שרה במקרה?" אני שרה? עדיף שלא ישמעו רק במקלחת ואז אימא אומרת לי להנמיך את הקול, זה בסדר אני לא נעלבת ממנה סך הכל היא אומרת את האמת, זמרת לא אצא.
" לא, תאמין לי גם לא כדאי, אשאיר לך את השירה" הוא צחקק וחזר למקום שלו.
" תודה על הארוחה" אמרתי בסיום הארוחה.
" את הולכת?" הנהנתי.
" בואי אקח אותך" לקח את המפתחות והיה מוכן רק שאגיד קח אותי הביתה.
" האמת אני צריכה לקפוץ לקחת את המכונית שלי מהפאב, השארתי אותו שם אתמול"
" מה הבעיה אקפיץ אותך לשם" נאלצתי להסכים כי לא באמת היה לי כח לקחת אוטובוס או מונית עד לשם.
לאחר כמה דקות הגענו למקום, אמרתי תודה ונתנאל המשיך לנסוע הביתה או לכל מקום אחר בזמן שנכנסתי אל תוך הפאב מעט בתסכול, לא מהדייט אלא מהבשורה על העבודה.

" הי מה זה הפרצוף הזה?" שאלה אותי מיכל כשהגעתי אל הבר והתיישבתי.
" סתם מצאתי עבודה והתקשרו להגיד שלא צריך עובדים בסוף"
" בולשיט מה זה החרא הזה, הינה קחי על חשבון הבית" הושיטה לי כוס בירה אבל אפילו לאלכוהול לא היה לי מצב רוח.
" למה שלא תדברי עם בעל המקום אני בטוחה שייתן לך לעבוד פה, השעות גמישות ויש פה אחלה אנשים" לא עניין אותי שהאנשים פה אחלה וגם לא מבעל המקום אבל אם זה מה שייתן לי עבודה אני בעד אחרי הכל העבודה עם התאומים לא מכניסה כל כך הרבה.
" בסדר" אמרתי והיא הלכה לקרוא לבעל המקום ואז ראיתי אותו מתקרב ולא ידעתי אם עיניי רואות כמו שצריך, ומולי עמד יהונתן היהיר בחיוך ערמומי שמח לראות אותי מתוסכלת, איך לא חשבתי על זה הרי ברור שבחור כמוהו לא יעבוד במקום כזה אלא אם כן הוא מנהל המקום.

המשך יבוא...
פנקו בדירוג :)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
עוד עוד עוד
הגב
דווח
Mor B
Mor B
אוווו מעניין מעניין
הגב
דווח
Maya B
Maya B
תודה מקסימה :)
הגב
דווח
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
צרות של עשירים פרק 50 ואחרון!!!
צרות של עשירים פרק 50 ואחרון!!!
מאת: Maya B
צרות של עשירים פרק 45
צרות של עשירים פרק 45
מאת: Maya B
צרות של עשירים פרק 36
צרות של עשירים פרק 36
מאת: Maya B
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
כמו משוגע
כמו משוגע
מאת: תומר דגן
דרגון בול T
דרגון בול T
מאת: תומר דגן
למצוא את גושוע - פרק ראשון
למצוא את גושוע - פרק ראשון
מאת: אלמוג ביטון
חבקי אותי חזק פרק 18+19
חבקי אותי חזק פרק 18+19
מאת: Maya B
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה