כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

אף פעם לא מאוחר פרק -3

בדרך כלל דייטים מלחיצים אותי אני ישר מתחילה להזיע כמו חמור...

" אימא חזרתי" אמרתי בקול רם והיא צפתה בטלוויזיה עדיין באחת הסדרות שלה.
" אביגלי לא אמרת שאת נשארת אצל טליה?" היא שאלה וראיתי שעדיין הייתה שקועה במסך.
" היא חולה אז חזרתי חזרה" הסתרתי את המעיל שלו ונכנסתי ישר לחדר.
הסתכלתי על המעיל שלו שהתלכלך מעט מאוד אפילו אפשר לנגב עם מגבון אבל אם הוא רוצה שאכבס הבחור היהיר הזה זה מה שהוא יקבל.
" אביגל? צאי רגע מהחדר אני רוצה לדבר איתך" כבר ידעתי שזה סימן לא טוב, המילה " לדבר" אבל יצאתי כי אי לי ברירה ואני צריכה להתמודד עם אימא עוד הפעם להתווכח שתפסיק לשדך לי גברים לא מוצלחים.
" לפני שתסרבי אני רוצה שתפגשי את הבן של אלה" הבן של אלה חברה של אימא שלי הפעם האחרונה שראיתי אותו היא בתיכון, הוא היה ממושקף עם פצעי אקנה בכל הפנים אמנם היה לו פוטנציאל להיראות טוב ולהיות נער נחמד אם לא היה עושה תעלולים לכמה מהתלמידים.
" אין סיכוי!" ישר אמרתי במחאה.
" תנסי לא יקרה לך כלום אני לא אומרת לך להתנשק איתו" רק מהמחשבה נגעלתי.
" השידוכים שלך לא עוזרים" סיננתי.
" אם את לא מנסה לחפש לעצמך מישהו אני מנסה, אף פעם לא היה לך חבר איך את מצפה להתחתן?"
" זה לא פייר אימא! אני לא רוצה להתחתן עכשיו! שקודם נמרוד יתחתן!" אמרתי בקול רם והכעסתי אותה לפי הפנים שלה שכבר הפסיקו לצפות בטלוויזיה.
" נמרוד הוא גבר, אין לו שעון ביולוגי כמו לך" ידעתי שהיא צודקת אבל זה לא נותן לה שום זכות לקבוע מתי אתחתן עזבתי לחדר שלי בעצבים וניסיתי לחשוב מדוע אני לא מספרת לה על ליאור על כמה אהבנו ואיך הוא זרק אותי כנראה שזה כואב מדי לספר על מי שהיה לך למגננה, למשענת ולתמיכה כשלא ידעתי מה לעשות.

בבוקר נסעתי לניקוי יבש הקרוב ביותר לבית ויצאתי לכיוון סבתא רבקה שבמפתיע לא הייתה בבית ושמתי לב שהיא השאירה לי הודעה בטלפון.
" אביגלי מתוקה אני בטיול עם כמה חברים עד הערב, תקדישי זמן לעצמך"
לעיתים נדירות היה לי זמן לעצמי בבוקר החלטתי שאלך לנסות לחפש עבודה אימא תשמח לשם שינוי ותמיד תהתה במה התואר שעשיתי יואיל לי היא צדקה, לעשות תואר ראשון בפסיכולוגיה לא ייתן לי דבר, רק אם אמשיך ישר לתואר שני אבל לא רציתי לא היו בי כוחות יותר ונדמה שעשיתי את התואר הזה כדי לרצות את ההורים להראות להם שגם אם לא עשיתי צבא אני מצליחה, התחלתי ללמוד בגיל שמונה עשרה, אף פעם לא ידעתי אם זו גאווה או צער יכולתי ללמוד הרבה אילו הייתי מתגייסת. כל מה שהצלחתי למצוא זו עבודה במלצרות בבית קפה השארתי פרטים והייתי בספק שיחזרו אליי בכלל לקראת עשר המעיל של הבחור היה נקי, גררתי את עצמי לכתובת אותה הביא לי וגיליתי עד כמה הבית הזה גדול צלצלתי בפעמון ובכניסה פתחה לי אישה חייכנית שבכף ידה היה סמרטוט.

" המעיל של הבחור כאן" אפילו את השם שלו לא ידעתי למה גררתי את עצמי לזה.
" את מתכוונת ליהונתן?" הנהנתי למרות שפחדתי פתאום שזה לא יהונתן אלא מישהו אחר שיופיע.
" בואי היכנסי אגיד לו שאת כאן"
" לא זה בסדר, פשוט תביאי לו את המעיל בבקשה." הושטתי לה את המעיל ונסתי משם במהירות עד שבפתח הדלת הגיחו שלושה אנשים ובניהם הבחור שהמעיל שייך לו.
" אתה יודע שרק אם תתחתן תוכל לקבל את הצוואה כמו שסבא אמר" שמעתי את האישה אומרת לבחור הזה, כנראה זו אימא שלו וזה שעל ידה זה אבא שלו.

" את! מה את עושה כאן?" אני מבינה שהוא לא סימפטי במיוחד כלפיי או כלפיי כל אחד והפרצוף שלו זועף, פרצוף כזה שלא בא לך בכלל להיתקל בו.
" הבאתי את המעיל שלך, אני הולכת עכשיו" אמרתי להוריו שלום וברחתי משם בצעדים מהירים אל מחוץ לשער.
" יכולת להגיד לי שאת מגיעה!" הופיע מולי בצעקות.
" כן? אין לי אפילו את הטלפון שלך יא טמבל!" החזרתי לו והתחלתי ללכת לכיוון המכונית.
" מה אתה רוצה?" הבחנתי שהוא הולך אחריי.
" אני מחכה שתתנצלי" להתנצל? על מה יש לי להתנצל? הוא זה שצריך טרח קטן שכמוהו הטריח אותי לשלם על הניקוי היבש ועוד לטרוח בדלק ולהגיע לארמון הזה שלו.
" אין לי על מה להתנצל" סיננתי ופתחתי את המכונית.
" לאן את חושבת שאת הולכת" אחז בידי והאחיזה שלו הכאיבה לי כל כך.
" הביתה אדון יהונתן פשוט תעזוב אותי!" צעקתי עליו והוא הרפה ממני לא ידעתי אם מהצעקה שלי או כי אנשים הסתכלו, סביר להניח זה כי אנשים הסתכלו עלינו.
" תחזור לארמון שלך ותעזוב אותי במנוחה" סגרתי את הדלת ונסעתי משם ומהמראה יכולתי לראות אותו בוהה במכונית שלי בחוסר אונים, לא הבנתי אלו בעיות יש לבחורים יהירים ועשירים כמוהו, כמו שאומרים צרות של עשירים.

" קבעתי לך פגישה עם עוז"
כתבה לי אימא בטלפון נכנסתי הביתה וטרקתי את הדלת בחוזקה. ואז נכנסתי אל החדר בעצבים מהיהונתן הזה.
" למתי?"
שלחתי לה חזרה.
" היום בשמונה"
לעזאזל הדייטים האלו אף פעם לא אהבתי דייטים גם את ליאור לא הכרתי בדייט, אלא דרך מיכל הברמנית שאז בזמנו הוא היה ידיד טוב שלה מהצבא אבל הקשר נותק איכשהו אחרי שנים. כנראה שלליאור קשה להחזיק קשרים עם כל בחורה לא משנה אם היא בת הזוג שלו או ידידה שלו.
" אוקי, אני הולכת רק כי ביקשת"
סימסתי לה חזרה והבנתי כמה גרוע זה הולך להיות, בדרך כלל דייטים מלחיצים אותי אני ישר מתחילה להזיע כמו חמור והבטן תמיד מקרקרת מרוב רעב אבל הפעם החלטתי שאוכל משהו לפני ואברח כמה שיותר מהר מהעוז הזה אף פעם לא חיבבתי אותו.

" אימא אני יוצאת" הגחתי לסלון בשמלה מה שאף פעם לא קורה אימא עוד שנייה בכתה והסתכלה עליי כאילו אני תינוקת, נתנה לי חיבוק ואיחלה לי בהצלחה כאילו אף פעם לא הייתי עם בנים, לו רק ידעה אבל שקט אביגל אסור לך לספר, אסור בשום פנים ואופן! הוא חיכה לי למטה לבוש בחולצה כחולה מכופתרת וג'ינס שחורים ולמרבה הפלא הוא נראה נאה במיוחד אין פצעי אקנה וגם לא גשר והוא גבוה יותר משהיה פעם, כנראה שהזמן עושה באמת את שלו, והמשקפיים שלו הדגישו את העיניים הירוקות הקטנות שיש לו.
" היי" סיננתי לא ידעתי מה להגיד.
" וואו את נראית ממש טוב" לא ידעתי אם זו מחמאה שיצאה מעוז או מבחור סוטה.
" תודה, גם אתה לא רע בכלל" זו מעין מחמאה נכנסו למכונית שלו ויצאנו לדרך, לא ידעתי לאן אבל פשוט זרמתי איתו.
" שמעתי שיש לך כבר תואר"
" כן, אבל הוא מיותר אין באמת מה לעשות איתו" נראה לי שהמשפט שלי הוריד לו את החשק לצאת איתי ואני בראש כבר מתחילה לספור מעשר אחורה את הרגע בו הוא עושה פרסה ומחזיר אותי הביתה, אבל זה לא קרה.
" שטויות את תמצאי" אמר בחיוך והסתכל על הכביש.

הגענו למסעדה שמעולם לא הייתי בה אחת המלצריות ניגשה לתת לנו תפריט אני כל כך לא החלטית לא יודעת מה להזמין אם התפריט היה מצומצם זה היה עוד קל אבל זה הופך את זה לקשה יותר כשיש לך מליון ואחד מאכלים שהם מכינים.
" אני רואה שאת לא יודעת מה בא לך, להזמין לך מה שהזמנתי לעצמי?" הנהנתי ככה וויתרתי על חופש הבחירה שלי והבנתי את זה כשהיה לי בצלחת המבורגר, אין לי שום דבר נגד המבורגרים אני לא צמחונית או טבעונית אבל לא כל כך התחשק לי בשר אבל הפסקתי להיות קטנונית ואכלתי בביסים קטנים כשהוא בוהה בי מדי פעם.
" מה איתך מה אתה עושה בחיים?" ניסיתי להתעניין בו והוא תקע ביס גדול בתוך פיו.
" לומד לפסיכומטרי בדיוק הגעתי מטיול גדול" אמר לאחר שסיים ללעוס, יופי תשוויץ כמה נהנית בחו"ל בזמן שאני טחנתי בלימודים.
" איזה יופי, לא קשה?" שאלתי כשלמעשה אני יודעת כמה זה קשה.
" כן אבל אין ברירה" הנהנתי
" אני כבר חוזרת" אמרתי והלכתי לכיוון השירותים כשבכניסה בין השירותים של הנשים לשל הגברים מישהו נתקע בי בכתף.

" אי! לפחות תתנצל!" פניתי אליו הוא עצר והמעיל היה לי מוכר, איך הוא יכול להתנגש בבן אדם ולא להתנצל איזה מן נימוס זה.
" אין לי על מה להתנצל" החזיר לי על מה שאמרתי לו היום בבוקר והסתכל עליי.
" אני לא יודעת מה אתה חושב לעצמך חתיכת יצור אבל אתה מתחיל לעלות לי על העצבים ממש!"
" ומה את רוצה שאעשה עם המידע הזה?" התגרה בי והמשיך לבהות בי כמו בול עץ.
" שתפסיק להציק לי אני לא מבינה איך אני נתקלת בך כל הזמן!" רקעתי ברגליי כשאין סביבנו איש וזה רק הוא ואני כאן.
" את זו שעוקבת אחריי לא אני" די עד כאן יש גבול כמה שהוא טמבל.
" אוקי מה שתגיד, אתה הבחור הכי יהיר ולא מנומס שפגשתי!" עקפתי אותו והמשכתי להתקדם לכיוונו של עוז אבל ידו אחזה בידי והחזירה אותי אל זרועותיו כל כך קרוב לפנים שלו, הוא בוהה בי ואני בוהה בו בדממה מוחלטת.

המשך יבוא...
אשמח שתגידו לי מה דעתכם,
כמובן דרגו אם אהבתם :)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 8 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Vivi Stories
Vivi Stories
התחלתי ואני לא יכולה להפסייייייייייייק!!!!
אוהבתתתתתתת❤❤❤❤
הגב
דווח
1 אהבתי
Maya B
Maya B
❤❤❤
הגב
דווח
Adi Namir
Adi Namir
פרק מושלם מותח מאוד אהבתי!
הגב
דווח
טען עוד 14 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
 הסיפור על רומי
הסיפור על רומי
מאת: תומר דגן
Mariposa De barrio
Mariposa De barrio
מאת: אביטל סיאני
במגרש במכוניות
במגרש במכוניות
מאת: גלעד חיים אריאל
הלב
הלב
מאת: Jul ...
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D