כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

אף פעם לא מאוחר פרק -1

בעיניי אהבה היא דבר לא קל, זה לדעת להסתדר אחד עם השני גם כשאת רבה איתו, זה להמשיך לאהוב אותו גם ברגעים הקטנים האלו שאת שונאת.

אהלן,
אז לאחר שהסיפור עם הגיבורה רון הסתיים,
מתחילה סיפור עם גיבורה חדשה בשם אביגל
כפי שפורסם בתקציר.
מקווה שתאהבו את אביגל ותראו כמה מיוחדת היא!
תהנו :)

" את נשארת?" שאל אותי הבחור ששכב לידי מצד ימין וחיבק אותי.
" תיכף הולכת" סיננתי בטון רגוע וחיפשתי את התזמון הנכון לעזוב ללא מחויבות.
" איך זה שאת אף פעם לא נשארת?" שאל כאילו אני חייבת לו משהו, אפילו את השם שלו לקח לי זמן לזכור.
" כבר אמרתי לך שאני מעדיפה לא להתחייב וחוץ מזה אני צריכה להגיע הביתה" סיננתי בפניו והוא רק הסתכל עליי עם העיניים שלו.
"משהו מיוחד מחכה לך בבית?" שאל כאילו יש לי בעל שמחכה והוא מעין מאהב מה שהדליק את הדיבור שלו פתאום.
" לא, פשוט חייבת לחזור שלא יחשבו שנעלמתי"
" לאן כבר תיעלמי? תגידי שאת אצלי מה הבעיה?" או זו בעיה גדולה למעשה, הוא לא יודע שאם לא אחזור אהרוס את ההורים שלי את השם שלהם. בעיניהם אני עדיין הילדה הקטנה שלהם כך שלא משנה כמות הפעמים בהן אני מסבירה להם שוב ושוב שאני גדולה, זה אף פעם לא עוזר.
" אני לא יכולה, אני חושבת שאלך" אמרתי לו ויצאתי מהמיטה בהתארגנות מהירה.
" תני לי לנחש הם לא יודעים בכלל שאת איתי, נכון?" הנהנתי כאילו שהוא מכיר ויודע את החולשות החזקות שלי.
" למה את לא מספרת?" שאל וכיסה את עצמו בפוך.
" אתה לא תבין במילא, בעיניהם אני עדיין תמימה רציני הם חושבים שאף פעם לא התנשקתי אז שלא נדבר על מה שהיה כאן היום" הוא פלט צחוק מזלזל כזה אבל ידעתי שאי שם בפנים הבין אותי.
" בי, לילה טוב"

פעם הוא אמר לי שלא מבין אותי למה בחורה כמוני לא מתחייבת למערכת יחסים כמו כל בחורה נורמלית שרק חולמת על זה אבל בעיניי אהבה היא דבר לא קל, זה לדעת להסתדר אחד עם השני גם כשאת רבה איתו, זה להמשיך לאהוב אותו גם ברגעים הקטנים האלו שאת שונאת כנראה שאף פעם לא הייתי טובה בזה עד עכשיו, אז מה הסיכוי שזה יקרה? באחת עשרה חזרתי הביתה מוקדם מהפעמים הקודמות אימא לא שאלה שאלות רק אמרה שהיא הולכת לישון כי מחר עבודה, וכששואלת התירוץ שאני נותנת הוא שנסעתי לטליה פעם היינו חברות טובות אבל רבנו ובדיוק עברנו דירה לעיר אחרת אחרי התיכון ומאז דרכנו שונות אבל להורים המשכתי לספר שאנחנו בקשר על אף הריב הטיפשי הזה. אף פעם לא נעים להסתיר מהאנשים שאת אוהבת מה את עושה ולחיות שני עולמות, זה לא קל ולא בסדר מבחינתי זה כמו להרגיש שאת כמעט מגשים את החלומות שלך אבל הכמעט הזה הוא זה שמונע ממך להגשים אותם.

למחרת בבוקר יצאתי לרבקה שגרה בדירה קטנה מחוץ לעיר אבל גם לא רחוק. רבקה הייתה בשואה, לפעמים דרך העיניים שלה אפשר לראות המון עצב את כל המהמורות שעברה אבל במקביל אפשר לראות גם את השמחה שלה מבפנים על שניצלה והמשיכה בחיים.
" מה שלום הילדה הכי אהובה עליי?" שאלה אותי כשנכנסתי בדלת, לרבקה יש עיניים חומות כהות קטנות, עור בהיר וחיוך כל הזמן.
" סבתא רבקה איך את מרגישה היום?" שאלתי הנחתי את המצרכים שקניתי על הרצפה ונתתי לה חיבוק, היא עמדה במטבח וחתכה מלפפון לסלט.
" תני לי לעזור הבאתי עוד דברים, תשבי לידי אכין לך אוכל" היא לא אמרה כלום רק התיישבה בשולחן המטבח והסתכלה עליי בחיוך. למעשה אני חושבת שהיא אוהבת שעוזרים לה וכמעט אף פעם לא קיטרה על שהיא מסתדרת בעצמה לעומת סבתא שלי. בעיניי רבקה היא סבתא שלי ולא הסבתא האמיתית שלי, גילה שאמנם היא נחמדה אבל את נמרוד היא אוהבת יותר, נמרוד אחי הגדול והנכד היחיד שלה.
אבל לי יש את רבקה כך שזה לא מפריע לי, לרבקה יש נכדים אבל היא אומרת שממעיטים לבקרה כשסיפרה לי התעצבתי מאוד. איך אפשר לא לבקר את סבתא שלך כשהיא מקסימה ומחייכת כל הזמן, סבתא שתמיד מבשלת טעים למרות שלא תמיד מסוגלת לעמוד על רגליה? איך בכלל אפשר להבטיח לה שיגיעו ולא להגיע באמת?

" את בסדר חומד?" שאלה אותי והבחינה בפנים הקודרות שלי.
" כן, אני בדיוק מסיימת" אמרתי והסתכלתי בתנור בשניצלים שנאפים להם לארוחת הצהריים כשלא אהיה כאן.
כאן אסור להשתמש בשמן אולי רק מעט שמא לא יהיה לה כולסטרול גבוה.
" האוכל מוכן" סיננתי והגשתי לה סלט וחביתה הכנתי עם גבינה לבנה.
" את יושבת לאכול איתי" אמרה בפקודה היא לא אוהבת לאכול לבד ואני אף פעם לא יכולה לסרב לה.
לפני שנה רבקה איבדה את בעלה, ראובן. בחצי שנה הראשונה היא הייתה עצובה ומלמלה כמה הוא חסר לה והייתה מספרת לי עליו ואיך הם הכירו למרות שידעתי כבר את הסיפור בעל פה הנחתי לה להמשיך לספר, על מנת לפרוק אומרים שזה טוב. היא הבן אדם היחיד שאני מכבדת כי כל מילה שהיא אומרת חכמה.
" סבתא רבקה שבוע הבא את חוגגת יום הולדת" אמרתי לה והיא המשיכה להתעסק באוכל.
" נכון, אבל כיום ימי הולדת בשבילי הם חסרי ערך מאז שראובן הלך" הנהנתי והפסקתי לדבר על הנושא פחדתי לעלות אותו שלא תהיה חלילה עצובה בגללי. אבל ידעתי שאביא לה משהו ממני כי היא מזמן הפסיקה לחגוג, גם כשחגגה עם משפחה היא לא שמחה באמת רק חייכה חיוך לא אמיתי כמו שאני מכירה אותה וחיכתה שכל האורחים ילכו ויהיה לה זמן לבד עם ראובן.

" סבתא רבקה הרגשת פעם שאת עושה משהו מסתירה מאנשים ועדיין מרגישה לא בסדר עם עצמך?" שאלתי אותה והיא צחקה.
" אוי מתוקה שלי כל כך הרבה פעמים אבל זה עובר חומד. את רוצה לשתף אותי?" פעם התביישתי בכלל לשבת על ידה בהתחלה כשהתחלתי להתנדב, רבקה הייתה אומרת לי " מילותייך וסודותייך ילכו איתי עד לקבר" עד כמה שהמשפט הזה מצמרר אותי כל פעם מחדש ידעתי שהוא נכון, שהיא מעולם לא תספר ולא תשפוט אלא תיתן את העצה הטובה ביותר וברוגע קשה למצוא אנשים כמותה.
" לפעמים נמאס לי להסתיר את האמת מהמשפחה שלי" היא מודעת לכל הסיפורים שלי.
" אל תתעצבי יבוא יום ותוכלי לספר להם, עד שתרגישי שאת סומכת עליהם. את יודעת שלעתים הכי קשה לספר את מה שעובר עלייך דווקא למשפחה הקרובה שלך" הנהנתי וידעתי שהיא צודקת.

סביבות השעה שתיים וחצי יצאתי מרבקה ישירות לבית של איתמר ושקד שני בנים תאומים שלהם אני עוזרת בשיעורי הבית אימא שלו פתחה לי את הדלת והם לא הפסיקו לחבק אותי עוד לפני שנכנסתי.
" אפינו עוגיות עם אימא!" אמרו בהתלהבות והריח הנעים היה בכל הבית.
" איזה יופי!" אמרתי והם הושיטו לי עוגייה למרות שלא הייתה רעבה לקחתי בכל זאת.
ישבנו על שיעורי הבית שלהם אבל רק לאחר חצי שעה ארוכה בה איתמר התקשה לשבת במקום לעומתו שקד חיכה בסבלנות לאחיו והמתין שנתחיל.
" אני לא מבין אם לדנה היו שלוש בובות בכל מדף ויש ארבע מדפים מאיפה אני צריך לדעת כמה זה יוצא?" שאל אותי איתמר בעברית לא תקנית, ככה זה כשאמא שלך מורה ביסודי.
" בואו נצייר ביחד. אם יש לי ארבעה מדפים..." התחלתי לצייר על הלוח בחדר ארבעה קווים שנראו כמו מדפים פחות או יותר.
" ועל כל מדף יש שלוש בובות נכון?" הם הנהנו " בואו נספור כמה יש לנו ביחד" ספרנו אבל ראיתי כי איתמר עדיין מתקשה בזמן ששקד הצליח לפתור את התרגיל הוריתי לו להמשיך הלאה בזמן שחשבתי על רעיון יצירתי להסביר לאיתמר איך פותרים את השאלה המילולית הזו. לקחתי את בובות הפרווה שיש להם בחדר וחילקתי שלוש בובות בארבע שורות ואז התחלנו לספור, הילד כל כך התרגש על הצליח להבין והבנתי שלפעמים ילדים צריכים לצאת מן הקופסא מכל הלוחות והמחברות ולפתוח שאלות בצורה חוויתית מהיום יום שלהם.

בתום כל התרגילים יצאתי איתם לגן השעשועים הם לא הפסיקו לרוץ ולקפוץ בעודי יושבת על הספסל מביטה בעוברים ושבים עד שעיניי התמקדו בשני אנשים ילד קטן כבן חמש יושב על הדשא עם בחור צעיר המדבר אליו לא ידעתי מה הקשר בניהם אם זה הבן שלו או אח שלו, החיבור בניהם הוא חיבור טוב עד שראיתי שהאח או האבא שהולך לקחת משהו כנראה ופתאום ילדים אחרים עמדו סביב הילד והתחילו להציק לו, ילדים גדולים כמעט בני עשר והוא איננו מגיב להם אך הם עדיין ממשיכים.
" אי! ילדים תפסיקו להציק לו!" רצתי לקראתו איך הבחור הזה השאיר את הילד והלך.
" לא רוצים למה מה תעשי?" אמרו בחוצפה.
" אתקשר למשטרה שלוקחת ילדים קטנים לכלא כי הם מרביצים לילדים אחרים"
" לא נכון אין דבר כזה את סתם משקרת!" אמר אחד אבל ראיתי שמילותיי השפיעו עליו ועל כולם והם התרחקו רק כשהלכו הבחנתי בבחור הצעיר עומד מולי עם עיניו חומות הדבש במבט רציני ומנוכר, מתנשף ומבוהל מדי.

המשך יבוא...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
הסיפור מאוד מעניין, מבטיח לעקוב! ממליץ לך לשים נקודה ופיסוק כשצריך, זה יכול לשפר את חווית הקריאה בצורה לא מבוטלת
הגב
דווח
Maya B
Maya B
תודה רבה
אשתדל :)
הגב
דווח
הילה ונתאי פז
הילה ונתאי פז
איזה כיף שהתחלת סיפור חדש!!!
את כותבת מדהים! ☺
מחכה להמשך...
הגב
דווח
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
אהבה בנבדל פרק 59
אהבה בנבדל פרק 59
מאת: Maya B
כוכב המזל שלי פרק -30 ואחרון!
כוכב המזל שלי פרק -30 ואחרון!
מאת: Maya B
בוא נדבר על אהבה פרק -31
בוא נדבר על אהבה פרק -31
מאת: Maya B
בוא נדבר על אהבה פרק -36
בוא נדבר על אהבה פרק -36
מאת: Maya B
מרתק
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
המדורגים ביותר
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
מומלצים מהמגירה
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
ואיך העז הוא
ואיך העז הוא
מאת: שבורת כנף