כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
4

אלה פרק - 56 ואחרון

אני אוהבת אותך.. מלמלתי לתוך פיו..

הטיסה שלנו יוצאת ביום רביעי בלילה.. כשאני על המטוס עם אחי אנחנו מסתכלים אחד על השניה ואני שמה את ראשי עליו ומודה לו על כל מה שעשה בשבילי..
"אבי.. סיפרת למישהו שאנחנו חוזרים?"
"לא.. העדפתי שתגיעי בלי הפתעות ועניינים נראה לי שאת צריכה חזרה רגועה בלי הפתעות נוספות"
הוא צוחק ואני מחייכת אליו..
"גם אביתר לא יודע.. "
"יופי.. "
בלב אני שמחה שהוא לא יודע ככה תהיה לי האפשרות להפתיע אותו..
אנחנו מגיעים לארץ ועד שאנחנו בדרך חזרה לצפון השעה כבר כמעט עשר בבוקר.. הנסיעה חזרה ארוכה מתמיד והדרך נראת כלא ניגמרת..
חם פה נורא ואני מורידה את החולצה הארוכה שעליי.
אני מרגישה שונה כל כך.. כאילו לא הייתי פה שנה.
אני מנסה לישון ולא מצליחה.. אני מדליקה את הטלפון שלי שהיה מכובה המון המון זמן..
לוקח לו כמה רגעים להתעדכן ותוך כמה דקות אני מקבלת הצפה של הודעות מאביתר, מנטע מיונתן מטל.. אני מחליטה לפתוח אותן ולהשאיר לסוף את ההודעות של אביתר..
הם שמעו מה קרה והם הציפו אותי בשאלות ובעיקר במילות חיזוק ואהבה.. טל שאל מתי אני חושבת שאחזור כי הבמה מחכה לי ויונתן שלח לי חיזוקים.
אני פותחת את ההודעות הרבות שלא קיבלתי שם מאביתר.. הודעות על אהבה וגעגוע, הודעות כאב ונפילת הנפש והרוח, הודעות שבהן הוא מספר על מה הוא עושה ומתי הוא בבית, הודעות על ימים טובים יותר, שירים שהוא שלח בזמן שהייתי בבית חולים.. אני משעינה את ראשי לאחור ואני תוהה מתי הוא יגיע היום הבייתה.. יש מצב שעד שאגיע הוא כבר יהיה שם.
הוא יוצא חמשושים אז בטוח אראה אותו היום.. המחשבה הזאת מעוררת כל תא רדום בגופי הקטן.
לקראת השעה אחת אנחנו מגיעים למושב ויש לי פרפרים בבטן שלא מניחים לי לרגע..
המונית מורידה אותנו בפתח הבית אצל ההורים וכמעט ששכחתי איך נראה הבית מקדימה.. אני תמיד נכנסת ויוצאת מאחורה.. ההורים מופתעים ואני מחבקת אותם אלי חזק למשך דקות ארוכות.
אמא שלי דוחפת לי אוכל למרות שזה הדבר האחרון שבא לי לעשות..
אבא שלי מוציא את מקס מהחדר והוא קופץ עלי בליקוקים, אני נשכבת על הריצפה בזמן שהוא מלקק את פני וקופץ מעלי בהתלהבות שלא ניגמרת.. אני מזילה דמעות כשאני מצליחה סוף סוף לחבק אותו ולנשום את הפרווה שלו..
אחרי שעתיים של התעדכנות אני מסמנת לאבי שיעזור לי עם הדברים ונתקדם לבית שלי.
בשביל אני שולחת מבט לעבר ביתו של אביתר ונראה ששקט שם נורא..
אני נכנסת עם מקס ואחי מניח את הדברים בפנים.. אני מחבקת אותו שוב והוא הולך להתרסק בבית שלו..
אני חייבת סיגריה, אז אני יוצאת עם מקס, ושם אני רואה אותו בכניסה לבית עם תיק ונשק לבוש מדים..
הוא עם הגב אלי.. הוא לא רואה אותי.. והקול שלי כמעט ולא יוצא והוא כבר מספיק להיכנס פנימה..
השיער שלי ארוך יותר ושחור יותר הפוני זז הצידה וחושף עיניים שחורות ומצח שעליו מודבקת טיקה קטנה.. אני לבושה במכנסיים רחבים בצבע לבן שמרמזים מאיפה חזרתי וגופית סבא לבנה לרגלי נעלי אצבע קטנות.. אני מרגישה כל כך מעוכה ומסורבלת אבל לא איכפת לי, אני רצה לפתח ביתו ודופקת עליה בחוסר סבלנות..
הוא פותח את הדלת ועיני סוף סוף ניפגשות עם עיניו..
הוא נעמד מולי ומביט בי לכמה שניות בלי לדבר, אני בעצמי מנסה לעכל את העובדה שאני כאן שוב..
הוא מרים אותי אליו ומצמיד אות גופי אליו, נושם אותי שוב כמו פעם..
"לרגע חשבתי שאני מדמיין.. אני לא מאמין שאת פה"
"אהוב שלי, חזרתי, אני פה!"
הוא מחזיק אותי בין ידיו ולא מרפה את החיבוק שלו ואני נושמת את הריח שלו אלי כאילו חייתי על הקצה כל כך הרבה זמן רק כדי להגיע לרגע שאריח אותו שוב.. הוא מביט בעיני ושואב אותי אליו וההרגשה המוכרת הזאת מושלמת, הוא מתקרב אלי והנשיקה שלו מביעה את כל האהבה והגעגוע שהיו שמורים בו.. התגעגעתי לשפתיים שלו למגע שלו, אני לא יכולה להפסיק.. כל כך הרבה רגש צף עם המגע שלו..
"אתה יכול לבוא איתי?"
הוא סוגר את הדלת ואנחנו מתקדמים לכיוון הבית שלי כשהיידים שלנו לא מרפות אחת מהשניה.
אנחנו מתיישבים במרפסת וחם אז אנחנו מחליטים להיכנס פנימה..
הוא מתיישב על הספה ובאופן טבעי אני מתיישב עליו כשרגלי לצד והוא עוטף אותי בין ידיו..
אני שולחת יד לפניו היפות והוא עוצם את עיניו, אני מסתכלת עליו ועיני מתמלאות דמעות של אושר שאני שוב איתו כאן.. "אל תבכי.. "
"אלה דמעות של אושר.. "
הוא לא מחכה יותר והוא מנשק אותי כמו שרק הוא יודע איך.. הוא עוטף את פני במגע ידיו וממיס את ליבי ברגע אחד..
אני מרגישה את הרעד בגופו ואת הרעד בניסיונות להסדיר את נשימתו כשהוא מנשק אותי ואני מבינה כמה הוא התגעגע, כמה קשה זה היה לשנינו וכמה האהבה הזאת חזקה, היא חזקה מכל דבר אחר!
הוא מצמיד אותי אליו ואני שומעת את פעימות הלב שלו.. "את לא מתארת לעצמך מה עבר עלי.. בשלב מסויים פחדתי.. "
"הוא לא מצליח להשלים את המשפט אפילו..
"ממה פחדת?"
"הרופאים הם אמרו שאת במצב ממש מסוכן.. פחדתי לאבד אותך.."
הדמעות הפכו כבר לחלק מאיתנו והן שוב לא מאחרות להגיע..
"אני כאן עכשיו ואני בסדר.. אין שום דבר בעולם שירחיק אותי ממך שוב.. אני אוהבת אותך אביתר ואני כאן כדי להישאר.. אתה זה כל מה שאני רוצה, אני אוהבת אותך ברמה שמילים לא יכולות לתאר באמת.."
"אני אוהב אותך אלה.. אני לא יודע מה הייתי עושה אם היה קורה לך משהו.."
אני קמה ממנו ומובילה אותו לחדר שלי..
אני מורידה ממנו את הבגדים לאט, ומנשקת אותו לאט, הוא מוריד את שלי ואנחנו מותחים את הרגעים האלה כדי להתענג מחדש על כל אחד מהם..
אני נשכבת מעליו בזמן שהוא שולח את ידיו ומטייל על גופי, אני לא מרפה את שפתיי משלו וברגע שהוא חודר אלי, נדמה שהנפש חוזרת אלי, שאוויר בריא ממלא את ראותי ושהגעתי לפיסגת האושר שלי יחד איתו.. ההרגשה שלו בתוכי מעוררת בי חיים חדשים ואני משלבת את ידיי בין ידיו והוא נשען לאחור ומרגיש אותי..
הוא הופך אותי על גבי ונישכב מעלי, הידיים שלו עוטפות אותי ואני כרוכה סביבו.. הוא לוחש מילות אהבה בזמן שאני נאנחת לתוך האוזן שלו, אני ננעצת בו כשהוא משמיע אנחה קלה ונשימות כבדות..
"אני אוהבת אותך" מלמלתי לתוך פיו..
"אני אוהב אותך.. ונראה שפה שנינו הגענו לפורקן אהבה משולם שרק חיכה לרגע הזה שיגיע..
אנחנו שוכבים זה לצד זו מביטים בעיניים מחליפים ליטופים ומעריכים את הדרך שעברנו.. אנחנו יודעים שמכאן אנחנו נכנסים לדרך חדשה וחזקה!

הספקתי להתעדכן עם כל מי שחיפש וכל מי שרצה לדעת לשלומי.. חזרתי להיות עצמי, שלמה יותר וחזקה יותר, בריאה ושמחה.. אני עובדת בבר ובעיקר שרה על הבמה וזה ממלא אותי, אני שרה בכל זמן ובכל מקום והפחד כאילו נטש אותי סוף סוף.. אביתר מגיע קצת יותר ואוטוטו מסתיימת תקופת הקבע שלו..
בימים שהוא כאן הוא מכניס אותי לכושר ואני מלמדת אותו לנגן בגיטרה..
האהבה שלנו עברה הרבה מכשולים, אבל אין ספק שהיא חזקה מהכל..

***סוף***

תודה ענקית לכל הקוראים הנאמנים שאהבו את אלה והיו איתי כאן בכל פרק שעלה!
הפירגון והאהבה שלכם יצרו פרקים שלא חשבתי שאגיע אליהם, אתם מדהימים.. תודה לכם❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 25 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שירה פלטיאל
שירה פלטיאל
מאמינה לי שאני מתחילה לקרוא מחדש את הסיפור המושלם הזה לא יכולה תמיד זה מושך אותי לתחילת הסיפור הזה לא יכולה להיפרד ממנו .... מוחברת מידי למושלמים האלה :)

הגב
דווח
מזי חיימוב
מזי חיימוב
ווואוו סיפור מטורףףף....אוהבת את הכתיבה שלךךךךך!!
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
תודה רבההההה מזי!
אלה הוא סיפור ממש מיוחד, מחוברת אליו נורא
שמחה שאהבת ❤❤❤
הגב
דווח
טען עוד 56 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מאת: Vivi Stories
עלמה פרק 41 ואחרון
עלמה פרק 41 ואחרון
מאת: Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מאת: Vivi Stories
זאת אני!
זאת אני!
מאת: Vivi Stories
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D