כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 4

התאהבתי בחייל שלי 24

בזמן שהדוקטור שאל שאלות וניסה בכל דרך אפשרית להבין מה עובר עליי נפלט מפיו שאלה שלא אני ולא יניב ציפינו לה.

"יפה שלי.." שמעתי את קולה של אמא מהדהד באוזניי,
"יפה שלי אני מאושרת בשבילך" היא חזרה ואמרה,
"מאמא?" שאלתי כלא מאמינה לנוכח העובדה שהיא שוב לצידי, "אמא שלי, איך יניב?" הרגשתי את הדמעות עולות בי לנוכח השאלה שלי אליה.
"כפרה אמא, הכי טוב בשבילך, תשמרי על זה, גם אני מכאן אשמור" היא אמרה ברוגע שלה שעושה לי טוב,
"אמא לזה התכוונת? זה ההפתעה?" שאלתי ואמא כתגובה צחקה את הצחוק העדין שלה.
"בערך אהובה, מצפה לך עוד הפתעה קטנה ממני, הפתעה כפולה, תשמרי גם עליה, עשיתי המון צרות כאן למעלה בשבילך, אז תשמרי, טוב יפה של אמא?" ואני, מבולבלת מתמיד רק הנהנתי לה.

---

"אההה" זעקה יצאה ממני, קמתי מיוזעת ובוכה,
"מה קרה מה קרה" יניב קם שניה אחרי ונבהל יותר ממני, כשראה אותי ישר עטף אותי אליו מהר,
"חלמתי עליה שוב יניב" אמרתי והרגשתי את הדמעות זולגות ללא סוף, "חלמתי עליה שוב.." אמרתי לו לוודא את מה שאמרתי לו עכשיו.
"אני עומדת להקיא" הזזתי אותו ממני ורצתי לשירותים.
"עדי!" אני שומעת את יניב קורא אחריי ומחזיק לי את השיער, אני מקיאה את נשמתי ובוכה, בזמן שהגבר שלי מאחוריי מחזיק אותי חזק!

את המוות של אמי קיבלתי מאוד קשה, הסתגרתי והפכתי לילדה קשה, אף אחד בעולם לא הצליח לרכך אותי חוץ מאבא שלי. בגלל זה אבא שלי היה בטוח שלהיות מפקדת בכלא זה מה שיעורר אותי, מה שיוציא אותי לחיים האמיתיים, ואכן זה מה שקרה, נפתחתי ולמדתי והשתפשפתי, ושמעתי סיפורים שאכלו את שלי בלי מלח. ואולי בגלל זה התחזקתי. ואולי דווקא בגלל החלום נשברתי.

יניב ניקה אותי והרים אותי חזרה למיטה,
חיבק אותי חזק ושיחק עם שיערי עד שנרדמתי.
בבוקר שלאחר מכן, התעוררתי עם אותה בחילה בבטן, והדבר הראשון שפגשתי היה את השירותים בזמן שהקאתי בשנית את נשמתי.
"זהו, זה לא ממשיך ככה. הולכים לבית חולים" שמעתי את יניב צועק מאחורי הדלת שנעלתי,
"שום בית חולים אני בסדר" ניסיתי למלמל לו.
"אני לא שואל, אני מודיע. קדימה תצאי תתארגני" הוא אמר בטון תוקפני ונוקשה שעוד לא הכרתי.

---

"דוקטור היא כבר יומיים מקיאה בלי סוף" יניב אמר ואני הורדתי את הראש כאילו עשיתי משהו רע.
"אוקיי, תשכבי על המיטה בבקשה" הדוקטור אמר.
בזמן שהדוקטור שאל שאלות וניסה בכל דרך אפשרית להבין מה עובר עליי נפלט מפיו שאלה שלא אני ולא יניב ציפינו לה. "יכול להיות את בהריון?"
בשלב הזה ראיתי איך יניב החוויר ועיניי התמלאו דמעות, "לא דוקטור אין סיכוי" אמרתי בקול שבור, "לפני חודש וחצי איבדתי את הילד שהיה בבטני בתאונה, שהרופאים אמרו שאין לי סיכוי להרות עוד. אז לא דוקטור, אין סיכוי" אמרתי ודמעה אחת שמלאה בכל כך הרבה זלגה ממני.

"בכל זאת אני מעדיף לקחת שתן אם זה לא מפריע לך אורית?" הדוקטור שאל בכזו נונשלנטיות,
"עדי" יניב מיהר לתקן אותו. "עדי" הדוקטור חזר על השם שלי עם חיוך קטן. ואני הבנתי שאין דבר כזה צירוף מקרים. הרי מה הסיכוי שמכל השמות בעולם הוא יתבלבל בשלי עם של אמא שלי?

עשיתי את הבדיקה והדוקטור אמר שהוא כבר יתקשר להודיע לי אם יש משהו חדש, בנתיים הוא הציע שאנוח הרבה ואשתה בעיקר תה למקרה שיש לי בעיות בעיכול.

כשהגענו חזרה לדירה יניב מיהר להתארגן לעבודה,
נשארתי לבד בבית וכהרגל, הפעלתי MTV, עליתי על הפיגמה הזרוקה שלי והתחלתי לנקות את הבית. ואת הנשמה באותה נשימה, טלפון עצר את השירה שלי בקולי קולות בבית, הרמתי את הפלאפון ועניתי.

"הלו?" עניתי
"עדי?" שאלה אותי מישהי ואני אישרתי.
"הבדיקות שלך הגיעו, מזל טוב, את בהריון"
"הלו"
"עדי?" היא שאלה ללא סוף כשמהצד שלי שתיקה.
"את בטוחה?" שאלתי רועדת "תבדקי שוב!" צעקתי.
"אני מבינה שאולי את לא שמחה מזה אבל כן אני בטוחה. יום טוב שיהיה לך" היא אמרה וניתקה.

בכיתי, צעקתי, צחקתי השתוללתי בבית מרוב אושר, מרוב שמחה. הרי איך? איך? אמרו לי שלא אוכל להרות עוד, שלא אזכה ללדת? ופתאום הבנתי, אמא שלי. 'הפתעה' 'תשמרי עליה הפעם' עכשיו הבנתי הכל!
החלטתי שאני זו שתפתיע את יניב הפעם, בישלתי ללא הפסקה, סיר ועוד סיר, סלט ועוד סלט, חלות ועוגיות, עוגה וכל מה שעולה על הדעת. הפכתי את המבטח מרוב אושר.

ערכתי את השולחן הכי ענק שיכולתי, דאגתי שלא יחסר אפילו לא דבר קטן. הבאתי שמפניה בשביל הגבר שלי, כי אני לא יכולה חשבתי לעצמי בחיוך. וסידרתי הכל. כשיניב נכנס הביתה יכולתי לראות על פניו את ההפתעה.

"ואני בכלל חשבתי שאת לא מרגישה טוב" הוא אמר וראיתי את החיוך הממזרי שלו מתכנן לנו משהו אחר הערב. ניסיתי לשמור על קור רוח ובמבט רציני אמרתי לו שאנחנו צריכים לדבר.
"מה קרה קטנה שלי?" הוא שאל ואני הוריתי לו לשבת, שאלתי אותו איך עבר היום ומה הוא עשה, סיפרתי לו על שלי רק בלי החלק המרכזי ביום הזה.
יניב היה שקוע כל כך באוכל שלרגע שכח שיש לי משהו לספר לו, "הבדיקות חזרו" מלמלתי ויניב הרים את ראשו, עוד לפני שהספיק לשאול זרקתי את זה לאוויר.

"אני בהריון" ובין רגע חיוך התפרס על פנינו.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

ימית טייב עקוב אחר ימית
שמור סיפור
לסיפור זה 67 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
סיפור מרתק
הגב
דווח
Yoav Rehavi
Yoav Rehavi
מדהימה ומסקרנת!
הגב
דווח
נעה גולדשטיין
נעה גולדשטיין
בבקשה תמשיכייייי
הגב
דווח
טען עוד 75 תגובות
כותבי החודש בספרייה
ימית טייב
קָטָן שֶׁלִּי ♥
קָטָן שֶׁלִּי ♥
מאת: ימית טייב
התאהבתי בחייל שלי 15
התאהבתי בחייל שלי 15
מאת: ימית טייב
התאהבתי בחייל שלי 10
התאהבתי בחייל שלי 10
מאת: ימית טייב
התאהבתי בחייל שלי 11
התאהבתי בחייל שלי 11
מאת: ימית טייב
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
להתאהב במפורסם
להתאהב במפורסם
מאת: דניאל .
בחזרה לחיים - חלק 4
בחזרה לחיים - חלק 4
מאת: נטלי אשכנזי
קמתי רעבה
קמתי רעבה
מאת: חיים רק פעם אחת
חלומות שכאלה.
חלומות שכאלה.
מאת: חיים רק פעם אחת