כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

Forever And Ever- פרק 28

סיפור אהבה בין מורה לתלמידה

תוכן עניינים 1. Forever And Ever- פרק 242. Forever And Ever- פרק 273. Forever And Ever- פרק 28

-פרק 28-

8 שנים מוקדם יותר:

-יומן יקר, היי, אני לורן ואני כותבת לך עכשיו כשאני שוכבת על המיטה ואין לי מה לעשות.
חזרתי מבית הספר לפני שעה וראיתי שאבא החזיק משהו ביד וראיתי שזה יומן. נכון מגניב?
המורה שלי היום צעקה על הרבה ילדים אבל עליי לא כי אני מתנהגת הכי יפה בכל כיתה ב´!
אתמול שמעתי המון צעקות מהחדר של אבא. זה היה שוב פעם הוא וחברה שלו. אני לא זוכרת איך קוראים לה כי כל פעם הוא מחליף אחת חדשה.
מעניין אם כשאני אהיה גדולה אני גם אחליף ככה אנשים ואז יהיו לי המון חברים.
כל לילה אני מתעוררת מהרעשים של הדלת. ואני רואה שאני לבד בבית. אבא הלך.
לפעמים אני קצת מפחדת להיות לבד בבית אבל אין לי מה לדאוג כי הוא חוזר, אבל יש לו ריח מוזר. ריח שאני מכירה אבל אני לא יודעת מה זה.
לפעמים הוא צועק עליי אבל אני אוהבת אותו. הוא אבא שלי.
אבא הכין ארוחת צהריים. אז אני חייבת ללכת-

6 שנים מאוחר יותר:

ישבתי בספה והכנתי שיעורים תוך כדי צפייה בטלויזיה. יותר נכון ניסיתי להכין שיעורים, אבל לא הייתי ממש מרוכזת כשבטלויזיה משודרת הסדרה האהובה עליי.
שמעתי רעשי מפתח מכיוון הדלת, הבנתי שזה אבא.
"אבא, תפסיק עם זה כבר!" הערתי לו בעצבים והנחתי את השיעורים על השולחן.
"תעזרי לי להגיע לספה.." הורה לי בטשטוש והצביע על כיוון המטבח.
"אבא," נאנחתי. "הספה זה כאן." כיוונתי את ידו אל המטרה והושבתי אותו על הספה.
"יופי, עכשיו נכבתה הטלויזיה.." מלמל באנחה.
הבטתי בטלויזיה וראיתי שהיא אכן נכבתה, האורות בבית החלו לעמעם.
"אם היית משלם את החשבונות זה לא היה קורה.." מלמלתי בלגלוג.
נגעתי במצחו וראיתי שהוא קודח.
"אבא, אתה חייב להפסיק לשתות! זה לא מצחיק!" הערתי לו בכעס.
"בסדר, טוב.." מלמל.
"אתה מזיק לעצמך," הטפתי לו "אולי כבר תבין את זה?!"
"תביאי לי כוס מים.." אמר בחצי עירנות.
מיהרתי למטבח ומזגתי לו כוס, הנחתי אותה והתיישבתי לידו. הוא שלף בקבוק קטן מכיסו וערבב עם המים.
"מה אתה עושה?!" שאלתי בכעס.
"מה נראה לך שאני עושה?"
עיניו היו ירודות ופניו היו חיוורות.
לא יכולתי לתת לזה לקרות.
אחזתי את הכוס לידי והוא נאבק בניסיון לקחת אותה בחזרה.
"לא!" הוא צעק עליי. "מה את עושה?!"
שפכתי את כל תוכן הכוס על הרצפה, שום דבר כבר לא עניין אותי.
פניו הפכו לאדומות ואישוניו התרחבו כאילו איתחלתי אותו מחדש.
"מה עשית!" הוא החל להתפרע, וקם מהספה.
"מה את חושבת שאת עושה?!" הוא צעק עליי.
"בסך הכל ניסיתי לעזור..." עניתי בשקט.
מבטו היה קודר. הוא לקח את בובת החרסינה שעמדה ליד הטלויזיה וזרק אותה בפראות על הרצפה.
הוא החל להשליך דברים ללא כל שפיות.
עמדתי חסרת אונים, מפוחדת. ילדה תמימה בת 14 עומדת מפוחדת מול אביה שנוהג ללא כל שליטה.
הוא אחז בבקבוק ששכן בכיסו ושתה ממנו, לאחר מכן הוא הוציא שקית קטנה שבתוכה היה את החומר. עמדתי קפואה וחסרת אונים בזמן שהוא שאף לריאותיו את האבקה הלבנה.
רציתי לבכות, רציתי לברוח.. אך הדלת נפתחה ואותו המאורע קטע את מחשבותיי.
"אריק, תשתלט על עצמך, ככה ליד הילדה?" נכנסה בחורה צעירה לבושה בשמלת ערב והתקרבה לאבי.
הוא נרגע ושמח לראותה.
"טוב שבאת. אם לא היית באה, הילדה הזאת לא נשארת בחיים!" אבי הגביר את קולו והצביע עליי. "היא צריכה משמעת! היא צריכה להתחנך!" צעק בעצבים.
"אריק, אני מבקשת ממך להירגע.." אמרה ברוך וליטפה את שיערו.
התעלמתי מהעלבון שספגתי, ופניתי לבחורה בקרירות.
"מי את?"
"אביך לא סיפר לך?" שאלה בחיוך רחב. "אני החברה החדשה שלו."
רצתי, הסתגרתי בחדר ולא יצאתי ממנו.

שנה אחת מאוחר יותר:

זאת הייתה השנה הכי נוראית שלי, עד שיום אחד המצב הגיע לשפל המדרגה.
אבי חזר הביתה, שיכור ומסומם מתמיד.
"בואי," נכנס בדלת בעודי אוכלת צהריים, "הולכים."
"לאן?" תהיתי בחשדנות.
"הולכים מפה. תארגני תיק, יוצאים." אמר ברשמיות והתנדנד מצד לצד.
"אבא, אתה לא מרגיש טוב." קבעתי עובדה.
"אני מרגיש מצוין." התכחש. "עכשיו בואי!"
הרגשתי משהו מתבשל בתוכי, הרגשתי אסרטיביות, הרגשתי שאני הולכת לעמוד על שלי.
"אני לא יודעת לאן אתה הולך.." אמרתי בביטחון. "אבל אני לא באה איתך."
הוא גיחך קלות, גיחוך שהפך לצחוק, צחוק אפילו משוגע.
"אין דבר כזה, את באה גם אם מתחשק לך וגם אם לא." קבע עובדה והתקרב אליי.
לא זזתי ממקומי.
"אני ההורה שלך ואת צריכה לעשות כל מה שאני אומר לך! הכל הקרבתי בשבילך, הכל. דאגתי לך לבית, לאוכל, לבית ספר, לקורת גג.."
"גם את הסמים הקרבת בשבילי, אבא?!" שאלתי בתעוזה. "ואת האלכוהול, גם זה הקרבת בשבילי? ככה אתה דואג לי?"
אבא התחרפן, אבא השתגע. בחיים לא ראיתי אותו ככה.
הוא עזב הכל והתקרב אליי עד שיכולתי לשמוע את נשימותיו הכבדות.
ביד אחת הוא אחז בי, וביד השנייה הוא איגרף את ידו.
יכולתי כמעט להרגיש את מגעו של אגרופו על עייני, אבל לא נתתי לזה לקרות מראש.
"אני מצטערת, אבא ..."
אגרופו התרכך.
"על מה את מדברת?"
הדלת נפתחה לרווחה, ואנשים בחלוקים לבנים החלו להיכנס אחד אחרי השני.
רק הספיק להם לראות את הדרך שבה הוא אחז בי, בשביל להבין שמשהו לא בסדר.
אבא התרחק ממני ברגע שהבין מה קורה.
ראיתי את המומחים מביטים בי במבט מלא רחמים ואוזקים את אבא.
"אני מצטערת יקירי, אבל אתה צריך עזרה.." אמרה לו אחת האחיות במבט מצטער.
אבא שתק, הוא לא אמר מילה, הוא רק הביט בי בעודם לוקחים אותו.
"אני מצטערת.." אמרתי כמעט בלחש בזמן שהם לקחו אותו ויצאו מהדלת.
אבא לא אמר דבר.
הדלת נסגרה ונאנקתי בבכי, בעטתי בספה, בשולחן, בטלויזיה, עד שכאבה לי הרגל.
התמוטטתי על הרצפה וכינסתי את ראשי בתוך ידיי.
´מה עשיתי? ´

יומיים לאחר מכן:

"יקירתי, איך אמרת שקוראים לך?" שאלה אותו האישה בחיוך מתקתק.
"לורן." עניתי בראש מושפל.
"לורן, שם כל כך מתוק. אני מאוד מצטערת על התקרית עם אביך, אך את עדיין קטינה, ולפי החוק את תצטרכי בית חם עד גיל 21 שבו תהי עצמאית, יש לנו המון משפחות שמעוניינות בילדה כמוך, מקסימה, מתוקה.."
"אני יכולה לצאת לרגע לשאוף קצת אוויר?" שאלתי בחצי חיוך.
"בוודאי." הנהנה בהבנה. "אבל תחזרי מהר."
ירדתי במעלית ממשרד הרווחה, והתחלתי לרוץ ברחוב כמו מטורפת. הגעתי למקומות שכבר בכלל לא הכרתי אך המשכתי במעשי ונתתי לרגליי להוביל אותי.
לפתע נתקלתי בילדה בלונדינית עם עיניים זורחות הנראית בת גילי.
"היי, תסתכלי לאן שאת הולכת!" העירה לי בעקשנות.
"מצטערת.." עניתי לה במבט מושפל.
"היי, קרה משהו?" שאלה בחמימות.
"לא, סתם.. יום מעצבן."
היא הנהנה אליי בהבנה.
"אני בריג´יט."

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

ירדן משהו (: עקוב אחר ירדן
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
ירדן משהו (:
Forever And Ever- פרק 24
Forever And Ever- פרק 24
מאת: ירדן משהו (:
Forever And Ever- פרק 27
Forever And Ever- פרק 27
מאת: ירדן משהו (:
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
שומרת נגיעה
שומרת נגיעה
מאת: Eli Tuil
לתקן את העתיד
לתקן את העתיד
מאת: Ella Magar
They sit on a high horse
They sit on a high horse
מאת: סיגל מור
תחתונים
תחתונים
מאת: איש המגבעת