כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

כבר לא שלי- פרק 3

אני לא יודעת כמה זמן עמדתי ובהיתי בו, האף הקטן והשפתיים המשורטטות הפנטו אותי, קול מצייץ וצווחני קטע את מחשבותיי "את מתכוונת להכניס אותנו או שנעמוד פה עוד הרבה זמן?" החברה שלו שלא ידעתי את שמה פנתה אלי

08:00 בבוקר, השעון המעורר חרפן אותי.
קמתי בחוסר חשק, התארגנות מהירה ונסעתי לעבודה, אני עובדת כמארחת כבר כמה חודשים באחת המסעדות הנחשבות בהרצליה, הכנתי את עצמי מראש לפני השחרור שאצטרך להשתקע בעבודה הזו עד שאחליט מה אני עושה בהמשך ובגדול, אני לא סובלת פה.

המשמרת עברה מהר, אחרי העבודה נסעתי לפגוש את אמא לארוחת צהריים. אמא התעניינה באיך עוברים הימים מאז השחרור, קשקשנו קצת ואז היא הפילה עלי את זה "אריאלי, אני בהריון"
הייתי פעורת פה לכמה שניות אך לא יכולתי להסתיר את ההתרגשות מפני אמא שלי. אני עוד מעט בת 22, יש לי אחות בת 14 ועומד להיוולד לי אח/אחות קטנים, אין ספק שזה מרגש. אמא ואני התחלנו לדמיין את החיים לאחר הלידה, איך נסתדר ואיך היא תפיל עלי בייביסיטר בסופי שבוע, אין ספק שזו אחת הבשורות המרגשות שבשרו לי, סיימנו לאכול וחזרנו הביתה.
הימים הבאים עברו בשגרה משעממת- עבודה ופעמיים בשבוע ארוחת ערב או איזו מסיבה טובה עם הבנות.

יום חמישי, היום הכי לחוץ במסעדה. מעל 20 לקוחות ממתינים להכנס, עושה כמיטב יכולתי להכניס כמה שיותר לקוחות בלי לגרום צפיפות במסעדה.
"שלום, כמה אתם?" אמרתי תוך כדי שאני מעיפה מבט פנימה, בוחנת את כמות האנשים.
"כמה שאת רואה" ענה לי קול גברי בטון סתמי ומזלזל. הרמתי את ראשי ועמד שם לא אחר מאשר ליאור. נו באמת, רק הוא חסר לי פה. חשבתי לעצמי
לקחו לי כמה שניות להתאפס בזמן שבהיתי בבחור שעומד מולי.
שיער חום לא כהה מידי לא בהיר מידי, בגוון המושלם, קצת מבולגן, מהאלו שמשקיעים שעות בבוקר ובסוף נראה כאילו הם קמו הרגע. עיניו היו ירוקות כהות. עורו היה בהיר ונמתח בדייקנות על גופו. החולצה הקצרה שלבש הבליטה את הכתפיים הרחבות, ואני הרגשתי את הצביטה הזו בלב, משהו לא מוסבר.
אני לא יודעת כמה זמן עמדתי ובהיתי בו, האף הקטן והשפתיים המשורטטות הפנטו אותי, קול מצייץ וצווחני קטע את מחשבותיי "את מתכוונת להכניס אותנו או שנעמוד פה עוד הרבה זמן?" החברה שלו שלא ידעתי את שמה פנתה אלי בעודה מצמידה את ראשה על הכתף של ליאור כשהוא כורך סביב מותניה הדקיקות את ידו. מיד התאפסתי על עצמי ובאתי להכניס אותם לשולחן הכי גרוע במסעדה, היה בא לי להשתעשע קצת.
"בואו אחרי" הובלתי אותם אחרי, נכנסנו שלושתינו והושבתי אותם בשולחן, הם עיקמו קצת פרצוף אך ראו את כמות האנשים במסעדה והחליטו לוותר כנראה. בדיוק כשבאתי לאחל להם בתאבון ליאור פנה אלי "אריאל, נכון?"
"כן" עניתי, לא מבינה לאן הוא חותר.
"זוכרת לפני שבועיים בערך כשהלכתי למסיבת שחרור? אז זו הייתה מסיבת השחרור שלה" ליאור פנה לחברה שלו, הציג אותי בדרך-לא דרך בפניה. "אה, יפה. נעים מאוד, אני עדי" אמרה הצווחנית ופנתה אלי בחיוך מוזר, כאילו יודעת משהו שאני לא יודעת. הנחתי שהוא כנראה שיתף אותה בזה ש"התחלתי" איתו.
"אני אריאל, שיהיה בתאבון" חייכתי אליה וחזרתי לעבודה. שמעתי מרחוק "תודה אריאל" הסתובבתי והרמתי את ידי לכיוונם, לא מבינה מה קורה לזוג המוזר הזה, ומה הקטע של ליאור? לא הצלחתי לקרוא את הבחור.

הסתיימה המשמרת, ישנתי קצת בצהריים. בערב קיבלתי שיחת טלפון מאלעד שהזמין אותי למסיבת יום ההולדת שלו מחר, ערב יום שישי. אלעד למד איתי בשכבה, עדכנתי אותו שאני לא יודעת מי יגיע מהשכבה ושעם רובם אני לא בקשר אז אבוא עם שני חברים שלי, הוא כמובן הסכים בלי שום בעיה.
דיברתי עם רועי וסיון וקבעתי להם שמחר יוצאים למסיבת יום ההולדת של אלעד והבליינים הראשיים הסכימו בלי לשאול אפילו מי זה אלעד. גיחכתי לעצמי ואז נזכרתי שכנראה ליאור והחברה הציפציף שלו יהיו שם, כוסאמק שניהם חשבתי לעצמי, המסיבה בוילה הענקית של אלעד ויהיו הרבה אנשים ואשתדל לא להתייחס למבטים שלהם.

חום השמש של תחילת ספטמבר היה מעולה. אני מניחה שאלו הימים האחרונים של השרב והחום הכבד, וכמובן שלהעביר אותם בים הייתה הבחירה המצויינת, שכבנו על מיטות השיזוף שתפסנו אני, סיון ויסמין, נהנות מכל רגע. "העודף שלך" המלצר פנה אלי, לקחתי את העודף והשארתי בידיו סכום נכבד מהעודף כטיפ, לא מבינה איך הוא מצליח למלצר בחום, על חוף הים! זה משהו לא נורמלי וראוי להערכה.
לגמתי מהבירה שהזמנתי וחזרתי להשתזף.

בערב נסעתי לסיון, רועי כבר היה שם. הם ניסו להסתיר את זה שהם ביחד ללא כל הצלחה.
סיון הייתה מהממת, לבשה שמלה שחורה שנחה על הקימורים שלה בצורה מושלמת, אפשר להבין את הבחירה של רועי בסיון. אני לבשתי שמלה אדומה עם ווסט מג׳ינס. ארגונים אחרונים, שתינו קצת לפני- כהרגלנו ועלינו למונית בדרך למסיבה של אלעד.
הגענו לבית של אלעד, זכרתי שיש לו בית גדול אך שכחתי כמה הוא יוקרתי. המסיבה הייתה בחצר, בריכה ענקית קישטה את רצפה העץ הכהה. המון מיטות שיזוף צבעוניות היו פזורות על העץ הכהה גם הן ושולחן מלבני עמד לצד הבריכה עמוס בכל טוב- אלכוהול משובח, סושי מושקע והמון מתוקים ושתיה קלה.

התאקלמנו אחרי שאמרנו מזל טוב, מצאנו לנו פינה עם עוד כמה חברה שהתחברנו אליהם, והיה נחמד בסך הכל.
סיון קמה למלא לה עוד שתיה וכשהיא חזרה היא התיישבה ליידי
"תגידי, את מכירה את הבחור ההוא עם החולצה הלבנה, שמדבר שם עם הדיג׳י?"
אמרה לי והצביעה על ליאור, שעמד שם לבד- בלי החברה שכנראה לא הגיעה איתו מלכתחילה כי לא ראיתי אותה כל הערב.
"לא מכירה כל כך אבל הוא היה במסיבת השחרור שלי ויצא לי לפגוש אותו עוד כמה פעמים, הוא סתם דפוק" עניתי לה לא מבינה איך היא הגיעה לזה שהיא שואלת עליו.
"אה אוקיי" אמרה וסיבבה את ראשה.
"למה שאלת?" שוב פניתי אליה.
"אני אספר לך למה שאלתי בתנאי שלא תכעסי" אמרה והסתכלה עלי במבט חושש.
נו, מה עכשיו? הנהנתי בחיוב שלא אכעס, בלית ברירה.
"אממ.. הוא ביקש את המספר שלך, נתתי לו" אמרה וניסתה לפענח את הבעת הפנים שלי, שהייתה ריקה.

_______________________________
היי, חשוב לי לציין שלא אעלה כמה פרקים כל יום. העליתי היום שני פרקים מכיוון שהפרקים הראשונים היו קצת ריקים מתוכן אבל אני מבטיחה עוד המון הפתעות בסיפור, יש למה לחכות :)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Ariel @ עקוב אחר Ariel
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אנונימית 1
אנונימית 1
מעניין מאוד
הגב
דווח
Hanna Krengel
Hanna Krengel
הסיפור מתחיל להיות מרתק,
אחכה לפרק הבא:)
הגב
דווח
Ariel @
Ariel @
תודה
הגב
דווח
טען עוד 4 תגובות
כותבי החודש בספרייה
נעורים
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
אל תהיה כמוני
אל תהיה כמוני
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
עד החתונה זה יעבור 2
עד החתונה זה יעבור 2
מאת: שיר פיליבה
משחקי השנאה - פרק 04
משחקי השנאה - פרק 04
מאת: הסיפור הגרוע
אני רעבה
אני רעבה
מאת: Imagine me
עולם קטן
עולם קטן
מאת: אבי בשחור לבן
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan