כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

כבר לא שלי

מה לעזאזל הבחור הזה חושב לעצמו?

מנגבת את הדמעות ויוצאת מהאוטו לכיוון הבית שלו, מתקדמת בצעדים איטיים לכיוון הדלת ומניחה את המכתב. הרגשה מוזרה של פרפרים בבטן וריקנות בו-זמנית. נשארתי כמה דקות שם, בוהה במכתב שמונח מעל שטיח הכניסה, מתלבטת אם להשאיר אותו שם או לקחת אותו ולהשאיר את הבחור שלי ככה, כאילו לא היה בשבילי כלום. החלטתי שלא אוותר לעצמי, הרי כתבתי את כל הרגשות שלי והכאב במכתב שמיועד לו. מקווה שיזכור את כל האהבה שהבטחנו שתהיה אינסופית, כנראה שאין דבר כזה.

-שישה חודשים קודם-

"אריאל!" שמעתי קול מוכר מאחוריי
"סורי שלא הגעתי לפריסה, לאן את ממהרת כל כך?" הסתובבתי וראיתי את סיון כמעט רצה לכיווני.
"לא נורא שלא היית, העיקר שתגיעי ביום שישי לחגוג איתי את השחרור. אני ממהרת כי אבא שלי מחכה לי בחוץ, הולכים להשלים את הקניות למסיבה. אוי ואבוי לך אם תבריזי! ביי" הסתובבתי ונפרדתי מסיון.
את סיון הכרתי בצבא ומהר מאוד הפכנו לחברות קרובות, היא ילדה מדהימה ואנחנו מתכננות לטוס לדרום אמריקה כשהיא תשתחרר.

יצאתי מהבסיס וקלטתי את האוטו של אבא חונה במדרכה ממול, התקדמתי והתיישבתי בכסא ליידו.
"שלום ילדה, איך זה להיות משוחררת כבר מעל 10 דקות?" אבא חייך אלי.
דיברנו קצת בדרך על הפריסה וסיפרתי לו על הפרידה מהמפקד שלי ושבכיתי מעט והוא בתגובה הסתכל עלי במבט מוזר, מכיר אותי ויודע שאני לא מרבה לבכות.
הגענו לחנות מסיבות בתל אביב, אבא נכנס איתי וקנינו את כל ההשלמות למסיבה, זוהרים, שרשראות, חד פעמי ועוד השלמות של חטיפים. את שאר הקניות הרציניות של האלכוהול והאוכל כבר סיימנו לפני כמה ימים.

את הימים הבאים העברתי בכמה סידורים אחרונים לקראת המסיבה, בילוי עם המשפחה לפני נסיעתם לחופשה בצפון ומרוץ מטורף עם סיון בקניון אחר האאוטפיט המושלם למסיבה.
סיון היא הבחירה הנכונה כחברה לשופינג, אני כל כך גרועה בזה והיא יודעת בדיוק מה לבחור לי. אחרי כמה חנויות שעברנו, יצאתי עם שמלה שחורה, צמודה עד הברך עם מחשוף ענק בגב. למרות החפירות של סיון שהשמלה פשוטה מידי, לא היה אכפת לי, הרגשתי בה מדוייקת.

ערב שישי הגיע, הכל כבר מוכן.
אני, סיון ויסמין היינו בארגונים האחרונים.
קיבלתי sms "מזל טוב לרגל השחרור, מצטער ששלחתי הודעה אני יודע שזה לא מה שסיכמנו אבל היה חשוב לי שתדעי שאני מאחל לך בהצלחה באזרחות, גם אם זה אומר בלעדיי"
זה היה פלג, האקס שלי.
החזרתי לו "תודה."
"אריאל בואי לחצר, התחילו להגיע" יסמין קטעה את מחשבותיי.
הנחתי את הפלאפון על השידה ויצאתי מהחדר לסלון. החלטתי לא להתעסק בהודעות עם פלג, אני חושבת שאחרי מעל שנה של זוגיות שלא צלחה עם פלג, באמת מגיע לי בהצלחה באזרחות, אני צריכה משהו חדש בחיים שלי להתעסק איתו.

התקדמתי לכיוון החצר, משתדלת ללכת לאט ובזהירות על העקבים שהבנות הכריחו אותו לנעול. אמרתי שלום לכמה חברים שכבר הגיעו.

על שלושה כסאות באמצע הדשא במרכז החצר ישבו שלושה בחורים- שני ידידים שלי מהתיכון ופרצוף אחד לא מוכר.
כשהם ראו שיצאתי הם נעמדו והתקדמו לכיווני, שלום וחיבוק מהיר, כמה איחולים של בהצלחה והציגו בפניי את הבחור הלא מוכר.
"אריאל תכירי, זה חבר שלנו מהקבוצה" שי הצביע על הבחור שכבר נעמד והתקדם אלינו. "אני מקווה שזה בסדר שהוא בא איתנו" אלעד אמר כבדרך אגב.
"ברור שזה בסדר. היי, אני אריאל. תרגיש בנוח ותשתדל להנות" פניתי לבחור הלא מוכר וחייכתי, מנסה להתעלם מהעובדה שהוא אולי הבחור הכי יפה שפגשתי בחיים.
"תודה. אני ליאור, מגיע לך מזל טוב לשחרור" חייך וחשף את השיניים שגם הן כנראה הכי יפות שראיתי אי פעם.
דיברנו קצת על קבוצת הכדורגל שלהם ואפילו הוזמנתי לראות אותם משחקים בשבוע הבא.

הבית והחצר התחילו להתמלא באנשים שקרובים אלי ואנשים שפחות קרובים.
המסיבה הייתה מעולה, אנשים לא הפסיקו לרקוד ולשתות, חלקם מצאו עצמם בבריכת הגומי שקנינו בתחילת הקיץ.
ישבתי עם הבנות, שתינו מכל מה שהיה נראה כמו משקה אלכוהולי, הרגשתי שהכל מסתובב לי והלכתי לשטוף פנים ולסדר קצת את עצמי.
"היי! זהירות" שמעתי קול של גבר כשפתחתי במהירות את דלת השירותים בחצר.
הדלת נפתחה וראיתי את ליאור מתעסק במכשיר הפלאפון שלו ומתסכל עלי במבט שלא הצלחתי לפענח.
"שלום ילד יפה, תודה שבאת. למה אתה לא רוקד?" מצאתי את עצמי אומרת לו עם חיוך מטופש מרוח. מהר מאוד שמתי את ידי על הפה. אופס, אני שיכורה ואולי כדאי שאפסיק להציע לאנשים שאני לא מכירה לרקוד בשירותים שבחצר הבית שלי.
"את שיכורה ויש לי חברה" ליאור אמר בטון מתנשא ונוקב, הסתכל ובחן אותי, את הגוף שלי ופשוט יצא משם.
מה לעזאזל הבחור הזה חושב לעצמו?

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Ariel @ עקוב אחר Ariel
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
טוב שהוא לא קילל אותה
הגב
דווח
guest
וואיי יפהה
הגב
דווח
Ariel @
Ariel @
תודה :)
הגב
דווח
טען עוד 4 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Ariel @
כבר לא שלי- פרק 3
כבר לא שלי- פרק 3
מאת: Ariel @
כבר לא שלי- פרק 4
כבר לא שלי- פרק 4
מאת: Ariel @
כבר לא שלי- פרק 2
כבר לא שלי- פרק 2
מאת: Ariel @
כבר לא שלי- פרק 7
כבר לא שלי- פרק 7
מאת: Ariel @
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
עד החתונה זה יעבור 2
עד החתונה זה יעבור 2
מאת: שיר פיליבה
משחקי השנאה - פרק 04
משחקי השנאה - פרק 04
מאת: הסיפור הגרוע
אני רעבה
אני רעבה
מאת: Imagine me
עולם קטן
עולם קטן
מאת: אבי בשחור לבן
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan