הדברים הקטנים שבך
זה מה שאני אוהב
הדברים הקטנים שבך,
אתמול בלילה, היא שאלה אותי ״למה אתה איתי? מה אתה כלכך אוהב בי?
חייכתי, וזה שיגע אותה.
״נוווו יא מעצבן, תספר! עכשיו!״
אז בכנות?
את לא רשימת קניות, אבל יש בך כמה דברים שאני כן אוהב.
אני אוהב את הדברים הקטנים שבך, דברים שגברים אחרים פיספסו בך.
אני אוהב את הפרצופים שאת עושה שאת כועסת עליי, וזה מצחיק אותי שאת מנסה להיות רצינית ולא הולך לך.
אני אוהב שאת נרדמת לי על החזה, למרות שאת לא אישה של קוצי מוצי, אבל ברגעים האלו את הכי מתוקה.
אני אוהב את הסקסיות שלך, כי את נראת ילדה הכי טובה ותמימה אבל את פלרטטנית לא קטנה.
אני אוהב שאת כועסת על זה שמתאהבים בך רק בגלל העיניים הגדולות שלך, כי את רוצה שיראו מעבר לזה.
אני אוהב שאת שרוטה, שאת קשה, שאת לא מובנת.
כי זה אתגר בשבילי כל פעם מחדש ללמוד אותך, וזה מרענן.
אני אוהב שאת נטולת בולשיט ומשחקים, ואומרת את האמת בפנים.
כשאת רוצה משהו את אומרת, כשאת כועסת את משתפת.
אני אוהב שאת בראש שלי, שאת זורמת עם החיים ללא חוקים.
את יודעת שיש משיכה וחיבור, ואת לא רוצה לאבד את זה בגלל חששות, תהיות ופחדים.
אני אוהב את זה שיש לנו אקסים קשים, שקשה לנו לשחרר מהם ולאט לאט ביחד אנחנו מצליחים.
אני אוהב את זה שאת לפעמים מעשנת, ככה יהיה לי עם מי להדליק ולדבר בים על החיים.
אני אוהב את זה שאת אוהבת את אותו אוכל כמוני, אז יהיה לי עם מי לאכול המבורגר טוב כשיהיה לי מאנצ׳
אני אוהב את זה שאת שונאת את תל אביב כמוני, ואנחנו נגדל משפחה בקיבוץ.
אני אוהב את זה שאת מעט נמוכה, שאת צריכה לעמוד על האצבעות כדי לנשק אותי.
אני אוהב את השיחות הליליות איתך, שאנחנו נלחמים בעייפות עד שמישהו נרדם ומפצה ביום למחרת.
אני אוהב את זה שאת יפה, את יפה אפילו ללא איפור, שאת מרוחה במיטה.
יש לך יופי טבעי, ולא משנה כמה לא תסכימי איתי... אני תמיד אנצח בזה שאוציא חיוך ממך.
אני אוהב את זה שלא פחדת ממני, היית ישירה.
אהבת את מי שאני, מה שאני מעבר לכתיבה יפה.
רצית להכיר את הבנאדם, ולא את הדמות האהובה.
אני אוהב את ההצקות שלך, ואת זה שאת משתגעת מזה שאני לא זורם איתך.
לפעמים אני סתם נהנה לעצבן אותך, רק כדי לשמוע את הקללות המצחיקות שלך.
״אוווווף יא מעצבן! ״
אני אוהב את התמונות שאת שולחת לי, אין לך מושג, אבל אני מביט בהן לפחות כמה פעמים לפני השינה.
אני אוהב את זה שאת נלחמת בעצמך לא להתאהב בי, אבל העיניים שלך אומרות אחרת.
אני אוהב את הבגרות שלך, את התפיסה שלך על החיים.
את יודעת מה את רוצה, מה את שווה, כי נפגעת מספיק ואת לא מוכנה להיות בפשרה.
אני אוהב את בחוכמת חיים שלך, את השיחות שלנו על החיים, כי לפעמים במיטה אפשר לחשוף את עצמנו ולא רק להוריד בגדים.
אני אוהב את זה שאת גורמת לרצות להראות חיבה בציבור, כי עד עכשיו פחדתי שזה יוריד ממני כגבר.
אני אוהב שאת ספונטנית ולא מחושבת, שאת נהנת מהחיים ולא יותר מידי מחושבת.
אני אוהב את זה שאת גורמת לי להיות יותר טוב, יותר שאפתן, יותר חזק, יותר בוגר.
אני אוהב שאת אוהבת אלכוהול, פחות שאת אוהבת ערק... איכס! אבל נעבוד על זה.
אני אוהב שאת שטותניקית, ויודעת גם להיות רצינית.
זה יפה שאת יודעת לנווט בין רגעים ולא רק להיות כבדה.
אני אוהב את זה שאת אמיצה, שהשארת את התירוצים מאחורה שהיית צעירה.
אני אוהב את זה שאת כועסת על החיים, שונאת גברים.. כי זה גורם לי לרצות יותר להלחם עלייך ולשנות לך את התפיסה.
אני אוהב שאנחנו בקושי מכירים, אבל אני מרגיש הכי בבית איתך, הכי אמיתיים, נהנים, ילדותיים, בוגרים.
את זה שאנחנו זורמים עם החיים, ונראה לאן אנחנו מתגלגלים.
אני אוהב את זה שיש בך משהו אחר, שונה, יחודי.
את גורמת לי להסתקרן וזה קשה מאוד אצלי.
אני אוהב לריב איתך, כי ככה אנחנו באמת משתפים, אומרים את מה שיש על הלב ומתפייסים.
אני אוהב את זה שאת שהצלחת לשנות אותי, להאיר בי דברים, לגרום לי לחייך בתקופה קשה.
אני אוהב את זה שאין בנינו חוקים, אבל אני יודע שאני אקנא אם גבר יביט בך, ואת תקנאי אם אחרת תביט בי.
אני אוהב את זה שאין לנו טייטל, אבל תאכלס?
אנחנו אחת את השני באמת רוצים.
זה מצחיק שאני אוהב כלכך הרבה דברים בך, ואנחנו רק בהתחלה.
זה גורם לי לחכות להמשך, ולראות מה יהיה איתנו מחר.
אבל מה שאני הכי אוהב, זה את החיוך שיש לך עכשיו על הפנים כשאת קוראת את זה.
וזה... שווה את הכל.
שלח תגובה
