דגדגן
האישה שאנחנו.
הביטי אל עיניי, בתשוקה.
החזיקי את ידי, בחוזקה.
לטפי את שיערי, בנחישות.
עכשיו שכבי, בלא נוע.
שכבי, ואז נשקי את שפתיי - ראשית העבירי את עור שפתייך על שלי, בעדינות. אחר פשקי אותן, עד שנשמתי תיעתק. ולבסוף, לקקי את חלל הפה שלי, כמנסה להפוך אותו לשלך, עד שליבי ישתנק.
אונני לי, ענגי את הדגדגן שלי, עד שישרוף לי, עד שאגנח, עד שאצרח מתשוקה.
ואז אחבק אותך בחוזקה, בניסיון להתאחד איתך - להפוך לאחת.
ומכשנהפוך לאחת, הכל יעשה אפשרי, הכל יהפוך מותר, נשחה בים מתוק של עונג, ים שמתגאה - וגליו מתחזקים ומתחזקים, מתנגשים ונשברים על החוף.
והגלים מתבגרים ומתחזקים, גובהים ומתרחבים, עד שכל החוף נסחף, עד שמתחיל צונאמי, שסערה משתוללת. עד שהאישה תגמור, האישה שאנחנו.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
עשוי לעניין אותך
שלח תגובה
