סיוטים
שיר/בלדה
לפני כל קרב הוא רואה אותה
עיניים חומות בשמלה לבנה
עומדת מולו שותקת
על לחיה דמעה
לפני כל קרב הוא רואה אותה
שיערה בוער כלהבה
לצידו עד הסוף
ידו בידה
מצמוץ אחד וזה נגמר
הוא מרים את הראש
אלף שדים בשדה מולו
והיא כאילו נעלמה
בכל קרב הוא רואה אותה
בעיניים כבויות ושמלה אדומה
שוכבת מולו שותקת
על לחיה דמעה
בכל קרב הוא רואה אותה
אפופה בלהבה
לצידה עד הסוף
ידו בידה
גם ניעור לא עוזר
הוא לא יכול לקום
אלף שדים בשדה מולו
דם על האדמה
אחרי הקרב היא לא שם
מחזיק את השמלה הלבנה
זרוקה מולו שותקת
על לחיו דמעה
אחרי הקרב היא לא שם
שום זכר ללהבה
היא כבר לא לצידו
היד ריקה
שלח תגובה
נמרה לבנה
•
•
אביבוש זה השיר הכי יפה שכתבת לדעתי
הגב
דווח
1 אהבתי
אוליבר החתול
•
תודה, זה השיר האהוב עלי
הגב
דווח
Whatever I Think
•
•
וואו מדהים ממש מרגש
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד תגובה 1
