עול החיים
בדידות
מול שמיים בוערים,
פושטת מלבושיה הזוהרים.
פוסעת עירומה כביום היוולדה,
מצטנפת בחיקי כילדה.
לכודה עד חורמה בטרור,
כלואה כציפור העורגת לדרור.
בחשכה חושפת זכרונות,
מבכה על שברי חלומות.
נזכרת בבדידות שהלמה בגופה,
ואיימה להשחית את עולמה.
כמוכת סחרחורת טווה מחשבות,
על פחדים ואכזבות.
משילה מעליה מסכות,
לבל תותיר חרטות.
"עימדי איתן מול הפצעים,
שאי בגבורה את עול החיים.
האושר ימצא בקרבך,
החירות שוכנת בליבך".
כמעין תפילה או בקשה,
בקול רפה לחשה:
"מודה אלוהיי, על זו המתנה,
לעד אנצור אהבתנו הכנה".
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
מצפה בקוצר רוח לבא שלך!!
שימי לב לשגיאות בעברית
לכודה וחא לחודה
משחית ולא משחיט