מדבר עם עצמי
.
טיפסתי על ההר, כדי לא לראות את האזרחים
ישנתי על הגדר, לא חשבתי ש"כל עם ישראל אחים"
ברחתי מהכל -"לא רוצה לשמוע ולא שאותי יראו"
חטפתי, את מבינה? לא רוצה שימשיכו ובי יפגעו
אני לא יכול לחיות ככה יותר, משהו חייב לקרות ולהתממש
אני קר ומפוקס, אבל הלב שלי מבעבע ועולה כולו באש
אם לא אלחם בשביל עצמי, אולי אלחם בשביל אלה שאני אוהב
אם לא אעשה לביתי, אולי אמצא מטרה לחיות למענה, להישאב
אני שונא את הדרמות, אוהב לצחוק על החרא הטוב וגם על הלכלוך
אני אוהב כל כך את הבית, כי יש מלא זוהמה ורוע לטענתי שם בחוץ
אבל למה אני חי? למה בראל קם בבוקר? ולמה הוא עוצם את עיניו?
אני תוקע סכין ומסובב, כל פעם שאני חי ככה, לכל מי שאותי אהב
אולי המטרה היא לעשות את כולם מסביבי מאושרים, וזין על עצמי
אני כל כך שקוע בלבד שלי, אולי אני שונא אבל מאוהב רק בעצמי
אבל איך זה יכול להיות? הרי אני מזיל דמעות בלילה על אבא אמא ומשפחתי
אולי כמו שסינה אמר פעם, הזמן הוא עכשיו, אולי הגיע הרגע וזו היא שעתי
לא רוצה להיסחף עם הזרם, דווקא אלה שהלכו כנגדו הצליחו כנגד כל סיכוי
אולי אני מטורף, אבל מי שהצליח לרוב זה מי שהיה אובססיבי, חולני ולא שפוי
אין לי גבולות, ואולי מה שעוצר אותי זה ההוא שמשתקף מהמראה באור במקלחת
אולי הגיע הזמן להרוויח את זה, לשים לי לבדי את האוכל והכיבוד על הצלחת
אני לא מוכן לוותר, לא אחרי מה שעברתי והעברתי את כל מי שתמך עטף וחיבק
אני לא יודע מה קרה, לא פסיכולוג או פסיכיאטר, אין לי מושג מה היה הרגע שאותי שיתק
אבל חאלס כבר, יש לי את כל הסיבות שבעולם לצאת ולטרוף את העולם ולשים מלח ופלפל שחור
אני מקווה לצאת מהמבוך ומהמערה, לקרוע לגזרים את הפחדים, לרכוב על השמש, לכיוון האור
אין רע, ואין טוב, ואולי זה השקפת העולם וכורח הנסיבות של החיים, זה לא יותר בצבע לבן או שחור
ולמדתי שכדי לי להגיד ולהוציא את החרא ומה שכואב, ולהתעלות ולהצליח-כי היום שעבר -כבר לא יחזור.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
