כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1 3

מטען

זה שכל אחד סוחב. לא ההוא של האייפון.

זרקתי עוד נייר, ושוב פספסתי ת'פח..
והנה עוד מילה שלי, רק תבוא תקח..
כי כבר נהייתי אלוף, בזיוף.. של חיוך מוצלח.
אבל בתכלס נשברתי. נפלתי. בום טראח.

ואף אחד לא כאן להרים אותי מהקרשים,
כי לכל אחד יש מטען.. החיים האלו קשים.
אנשים רודפים רק אחרי כסף, אלכוהול ונשים.
ואני מסתכל מהצד.. הם נראים לי טיפשים.

אז אני לובש ת'חיוך ועוטה מסכה,
זורק ככה לחבר'ה עוד איזו בדיחה,
"ואיי הרגתת אותי" אני שוב שומע,
מבחוץ נקרע מצחוק.. מבפנים דומע.

ואולי מתישהו אני באמת אחייך ככה ואשמח..
אולי מתישהו אני באמת אתגבר עלייך ואשכח..
כי אני כולה עוד אחד שנשבר לו הלב. ויש עוד אלפים.
הרי אומרים שהזמן ירפא את הכאב. ושהחיים האלו יפים.

זאב בודד עקוב אחר זאב
שמור פוסט
לשיר זה 13 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
אווו נגע בי!
אני רק הפוך, רודפת אחרי גברים ;)
הגב
דווח
זאב בודד
זאב בודד
חחחח תודה רבה אלופה
הגב
דווח
Mor ❄️
Mor ❄️
כמה שאני אוהבת את הטקסטים שלך.
אני מתה על זה שאתה כותב בחרוזים ולא משנה שהחרוזים כואבים זה עדין גורם לי להגניב חיוך קטן.
כמובן שאתה מעביר את הרגשות לקורא בצורה מדהימה... אתה גורם לקורא באמת להרגיש כאילו הוא עומד בצד כאילו הוא חלק מהסיטואציה.
מדמיינת אותך יושב על כיסא ליד שולחן כותב כמה מילים מסתכל על הדף מקמט אותו וזורק לפח.
הלב אומנם שבור אבל אבל עוד תגיע זאת שתדביק את כל החלקים ובין כל החלקים היא תזרע ים שך אהבה וחום עד שלא ישארו סדקים והלב שלך יהפוך שוב לשלם.
זאביק מתה עלייך ❤❤
הגב
דווח
טען עוד 22 תגובות
כותבי החודש במגירה