שפה נשכחת
ישנם מילים שהוא שמע וזכר עוד מזמן
ישנם מילים שהוא שמע וזכר עוד מזמן
ישנו שביל עפר ארוך מוביל אל האינסוף
עוד לפני שנים, המילים האחרונות עפות לסופו, לסודו של היקום
ונותרו כאן, שברי חלומות, אלפי תקוות מנופצות, שאריות של החיים
עפות בין אלפי אנשים עגומי עיניים, אלה שמחכים שתגמר העלטה
נותרו כאן פיסות עלובות של החיים סוגרות על אותה חלקת ארץ
אותה רוח שנושבת ולא מרפה
אותו ענף אחרון שנשאר תקוע בין הימים, בין השירים שכבר אינם
בין אלפי הצלילים שהוא חיכה שישובו להתנגן בתוכו
הם נותרו, שברים בלתי אפשריים עוטפים, אופפים את ימיו, את זכרונותיו
את התקווה האחרונה שהייתה ואיננה
את השאלה האינסופית שנותרה להדהד בין ענפי העצים
העצים הגבוהים השחורים, הבקשה שלא נאמרה
אכזבה קרה שנותרה, אכזבה אחרונה שנותרה דומם מול אותו ירח
נותרה כאן חשיכה, חשיכה אחרונה שמטשטשת את השפה הנשכחת
את השפה הישנה שעפה בין ענניו השחורים של הכאב
השתיקה האחרונה שמשוטטת בין אלפי כוכבים
שתיקה קרה שנהפכה להיות אכזבה
נותרה משאלה שנהפכה להיות שתיקה
נותר להיות כאן, קיום אינסופי של אלפי זכוכיות ששורטות את התקוות
שמנפצות את המשאלות, ומותירות אותך שרוע, מת
עם נשימה אחרונה שלא יכולת לעמוד מולה ועצמת את העיניים כשהתקרבת
ומצאת את הילד שהסתרת בכיסים
נותר הוא, לאסוף את הזכוכיות
לנקות את הדם שהתלכלך, את הדם שנהפך אפור
לנקות את הלב שנשכח בין אלפי הזכוכיות
לזכור את המילים הישנות, את השפה הישנה שדיברנו פעם
לזכור את המילים שפצעו אותו עד זוב דם
אלה שנטלו את כלות יכולותיו, והותירו אותו
שם את הזכרונות בכיסים עוד רגע לפני שהוא איננו
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
