כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
2 2

67

מחר כשנראה מישהו הולך ברחוב עם חזות כמו שלך לא נוכל להתאפק. למרות שנדע שאין מצב, שזה לא אתה, ניגש. ושוב יסתובב אדם זר ושוב נסביר לו במבוכה שזה לא אנחנו, זה אתה שמזכיר לנו אותך בכל מקום.

מחר נציין שנה שעברה, בזמן שהם נתקעו בהווה.
מחר נמשיך לעבוד, לחסוך, לטייל, ללמוד ושוב לטייל כי החיים עוד לפנינו.
מחר חלק מאיתנו יצטרפו לאותם האנשים ששואלים את עצמם יום יום את השאלה הקשה למה דווקא הם. איך זה פייר שאנחנו חזרנו צוחקים, בוכים, מקללים אבל הם לא חזרו בכלל.
איך זה שפתאום הכל השתנה, התחלפו השכנים, סיימו לבנות את הבניינים והגיעה איזו מכונית חדשה לשכונה שבעצם כבר די ישנה.
מחר ידברו על זה בחדשות ובעיתונים, פרשנים, דוחות, מפקדים בכירים, המדינות האחרות, יגידו מה שיגידו, בפנים אנחנו יודעים שניצחנו.
שעשינו את מה שנתנו לנו לעשות במאה אחוז ובדרך הכי מוסרית שניתן.
שהזענו, שנלחמנו, שבאנו מאוחדים עם גב של מדינה שלמה מאחורינו.
נחשוב שוב על תקופת המבחנים הארורה, נתלבט לאיפה עוד נסע לטייל אבל פתאום יהיה חסר לנו עם מי.
נזכר איך הרגשנו כשחזרנו הביתה, איך אמא חבקה חזק כל כך שכמעט וזה כאב.
נשמע שירים עצובים, שירי יום הזכרון, שירי זכרון, שירים שהם אהבו.
נתעצבן על איך זה שהזמן עובר כל כך מהר והנה אנחנו מזדקנים אבל האוהבים שלנו ישארו צעירים לנצח.
מחר אמא תכין את התבשיל האהוב ותחכה שהוא יחזור, ידפוק חזק בדלת, חזק כמו שדפק הלב כשהגיעה הההודעה.
מחר נזכר איך דאגנו כמו שלא דאגנו מעולם ואיך כמעט לרגע איבדנו את השפיות בגלל חוסר וודאות הורג. מחר כשנראה מישהו הולך ברחוב עם חזות כמו שלך לא נוכל להתאפק. למרות שנדע שאין מצב, שזה לא אתה, ניגש.
ושוב יסתובב אדם זר ושוב נסביר לו במבוכה שזה לא אנחנו, זה אתה שמזכיר לנו אותך בכל מקום.
אז מחר נציין שנה שעברה, נרכין ראש ונשתתף בצערם של אלו שאיבדו. אבל בשביל אותם האנשים המחר, הוא לא שונה מהאתמול ולא מההוא מלפניו.
בשבילם כל יום הוא מלחמה. והם זקוקים לנו ליותר מיום אחד או שניים בשנה.
הביחד שהוכיח את עצמו יכול להתקיים גם כשאין סכנה.
בשביל 67 האנשים שלא חזרו אסור לנו לשכוח, אסור לנו להיות אדישים למצב, למדינה, לממשלה ואחד כלפי השני.
בשבילם כל יום הוא כאילו כמו ההוא לפני שנה, רק שמחר זה היום שלהם, שבו הם לא צרכים להסתיר, ויכולים להתפרק ולהתרפק.
ומחר זה גם היום שלנו, לעזור, להקשיב, ולהראות מה היא איתנות אמיתית. בשביל אלו שאינם ובשביל אלו שעוד כאן.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

יונתן   וקסמן עקוב אחר יונתן
שמור כתבה
לכתבה זו 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
סיון לוי
סיון לוי
מדהים .. כ"כ ריגשת !
הגב
דווח
Ella Allen
Ella Allen
מודה לך, עם דמעות בעיניים
הגב
דווח
ללי
תודה לך. פשוט תודה!
תודה לך! פשוט תודה!
הגב
דווח
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש במגזין
יונתן וקסמן
חסר סבלנות
חסר סבלנות
מאת: יונתן וקסמן
תאכלי את הלב
תאכלי את הלב
מאת: יונתן וקסמן
רק עוד רגע אחד
רק עוד רגע אחד
מאת: יונתן וקסמן
עוד בדעות
מסביב ל"מדורת השבטים"
מסביב ל"מדורת השבטים"
מאת: Gilead Nevo
השבוע ברמז וחרוז 13.5.21
השבוע ברמז וחרוז 13.5.21
מאת: Gilead Nevo
המלצות סוויס סיסטם לשינה טובה יותר
המלצות סוויס סיסטם לשינה טובה יותר
מאת: סוויס סיסטם
המדורגים ביותר
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay