אנה פרנק

ומלנכוליה.

מישהי . 07.04.21 22:23 דווח

פלא גדול הוא שעוד לא התייאשתי מכל תקוותיי — שכן לכאורה הן אבסורדיות ואין להגשימן. אף־על־פי־כן אני דבקה בהן, מפני שעל־אף הכול עודני מאמינה, כי יצר האדם טוב בלבו פנימה. אינני יכולה, ואפילו רציתי, לבסס את הכול על מוות, סבל ואנדרלמוסיה. אני רואה את העולם נהפך לישימון. אני שומעת את קול הרעם המתקרב, וסופו לקטול גם אותנו. אני חשה את ייסוריהם של מיליוני בני־אדם — ובכל זאת די לי לשאת את עיניי לשמיים ומיד אני חוזרת ומאמינה, כי הכול יסתיים בכי טוב, כי גם רעה זאת תכלה מן הארץ, ושלום ושלווה ישובו לעולם.

ובינתיים עליי לשמור היטב-היטב על רעיונותיי: אולי עוד אפשר יהיה להגשימם בימים אשר יבואו. קטע מתוך יומנה של אנה פרנק.

אם אנה פרנק, ילדה בת 13 האמינה בטוב שבאדם, מי אני להכחיש טוב של מישהו אחר? מי אני להרים ידיים כשקצת קשה לי? מי זו אני המלנכולית שבוהה בתקרה בעצב? איך זה יכול להיות, שאני מרשה לעצמי לשקוע בעצבות? זה פשע חמור כנגד האנושות כולה. בין ארבע קירות עם עוד שבעה נפשות היא חלמה, היא קיוותה, היא רצתה לחיות. מי אני לרצות למות ביום כזה? מי אני להתלונן על בעיות שיש להן פתרון צלול? איך הפכתי להיות לוזרית כשאני חיה כמו נסיכה בארמון לעומת מי שהיו בתופת ההיא? מי אמר שיש לי זכות להתלונן, להרים ידיים? ובכל זאת, המלנכוליה רודפת אותי ומשיגה. היא כובשת אותי. אני מרימה ידיים. אני כלואה.

אבל לא היום. היום הזה בא להזכיר לי שאני אנצח בסוף. את עצמי. את הקולות שבראש שמספרים לי כל פעם מחדש כמה אני לא שווה, כמה אני סתם. את הרצון להכנע. אני חייבת לנצח. בטוח שיש בשביל מה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

עקוב אחר מישהי