כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
2

הליברליזם האמיתי

לפני כשלוש שנים, תא "האגודה למען הלהטב" באוניברסיטאת בן גוריון בבאר שבע, פנה לבית הדפוס "צבעי הקשת", וביקש הצעת מחיר להדפסת כרזות של העמותה. בית הדפוס, אשר מנוהל על ידי אדם מאמין, סירב לספק שרות, והשיב במייל: "איננו עוסקים בחומרי תועבה. יהודים אנחנו!".

כתגובה לכך, האגודה למען הלהטב החליטה להגיש תביעה נגד בית העסק, בגלל שסירב לספק לה שירות, מה שנתפס לדעתם כ"מעשה חמור מאוד". לאחר שלוש שנים של משפט, האגודה זכתה, ובית הדפוס חויב לשלם לה חמישים אלף שקלים. נשאלת השאלה – האם בסמכותה של המדינה לכפות על בעל עסק פרטי לפעול בניגוד למצפונו?
כאדם ליברל, שדוגל בחירות כערך עליון, ומתנגד לעריצותה של המדינה, אני סבור כי התשובה לשאלה זו היא בפשטות – לא. בשוק חופשי, אם בית עסק אחד לא מוכן לספק לך שירות, מצא בית עסק אחר שיסכים, אל תערב את המדינה בנושא. יש אינספור בתי דפוס, ותמוהה בעיניי שהאגודה למען הלהטב, כביכול גוף ליברלי, ראתה לנכון לדכא את תפיסת עולמם של מנהלי בית הדפוס, ולמעשה לכפות עליהם לספק להם שירות, על אף ששירות שכזה מפר את צו מצפונם של הבעלים.
יש שיגידו – "זה מתחיל מבעל עסק אחד שלא מוכן למכור לקהילה ההומו-לסבית, ומסתיים במשטרים עריצים, דוגמאת הנאצים שסירבו למכור ליהודים", אך הם טועים, לעולם לא קרה מקרה בו איפשרו לבתי עסק לנהל את עצמם כפי שהם רואים לנכון (כל עוד הם כמובן לא פוגעים באדם בצורה פיזית), ונוצרה עריצות כלשהי. הדוגמאות היחידות בהן אכן הייתה עריצות נוראית (שיש להוקיעה), התרחשו במשטרים בהם הממשלה הייתה זאת שקבעה למי בתי העסק יכולים למכור, ולמי לא – בדיוק להיפך מהחירות אותה אני דורש, החירות למכור למי שאתה רוצה, מבלי לקבל הוראות ממשלה כלשהי.
למעשה, המשטרים העריצים והמדכאים ביותר היו אלו שגרמו לבעלי עסקים להפר את צו מצפונם, בעוד שהמשטרים הליברלים ביותר (דוגמאת ארצות הברית של אמריקה), הם אלו שמאפשרים לבעל עסק למכור או לא למכור למי שהוא רוצה. הדוגמא הספציפית שהבאתי מתייחסת להגנה על ערכים דתיים, אך גם אם בעל עסק ערבי יסרב למכור לי, אני לא אתבע אותו, ואני מאמין שהחוק צריך לחול על כל הצדדים. מובן שכאינדיבידואל אני חושב שלסרב למכור למישהו רק על סמך היותו חלק מקבוצה מסויימת, זה בעייתי מאוד, אך במידה ומדובר בעסק שלא שייך לי, ואף אחד לא מכריח אותי לצרוך את שירותיו של אותו עסק, אין שום סיבה שאאסור עליו לנהל את העסק שלו בהתאם לתפיסת עולמו.

כלל זה צריך לחול גם על תשלומי המיסים שלנו, לממשלה ולרשויות המקומיות – מדוע אדם חילוני בכל רמ"ך איבריו צריך לממן מוסדות דת?
מדוע אדם דתי שמצפונו לא מאפשר לו לממן את הקהילה הגאה, צריך לממן את מוסדותיה שפועלים על כספי המיסים שלנו?
מדוע אני, שמאמין בציונות ובלאומיות, צריך לממן מוסדות תרבות שמצהירים על עצמם כ"אנטי-ציונים"?
בהינתן מציאות שכזו, קבוצות לחץ שונות דורשות מאיתנו (הציבור), לממן אותן, ואנחנו נאלצים להכנס למאבקי כוח שהיו יכולים להמנע, אילו הממשלה והרשויות המקומיות כלל לא היו חלק מהעניין. אין שום סיבה שהממשלה תחליט בעבורנו מה נכון ולא נכון לאומה הזאת – אלו אנחנו צריכים להחליט מה לצרוך, היכן לשים את כספנו והיכן לא. לתת לציבור להחליט זה לא "מופע רדידות", לתת לציבור להחליט זו דמוקרטיה חופשית ופלורליסטית. ובמקום לגבות מאיתנו מיסים, הפוליטיקאים יוכלו סוף סוף לעשות את עבודתם נאמנה, ולא לתרום לפילוג בינינו, שרק מעמיק בגלל מנגנון המיסוי הזה.
ליברליזם אמיתי הוא ההכרה בזכותו של האחר לבטא את דעתו, גם אם אתה לא מסכים איתו. ליברליזם אמיתי הוא כמה שפחות הגבלות על האדם, ולמידה לא מתוך גבולות אלא מתוך הבינה האנושית.

במאמר זה הוכחתי שגם עמותות שמתיימרות להיות "פסגת הנאורות והפלורליזם", כמו "האגודה למען הלהטב", חוטאות לעיתים במאפיינים אשר מסמלים משטרים עריצים ופילוג. הנסיון שלהם לערב את המדינה בכל סוגיה, הוא בעייתי מאוד, והטענה שאם בעלי עסק לא יפרו את מצפונם, תהיה כאן "אפליה גזעית", היא טענה בעייתי, שכן המשטרים היחידים שבהם באמת הייתה אפליה גזעית היו משטרים בהם הממשלה עשתה בדיוק את מה שאותם גורמים מבקשים ממנה לעשות היום "לכפות על אנשים להפר את מצפונם".
מעבר לכך, המנגנון הנוכחי שלנו הוא מערכת שיוצרת פילוג, בה אנשים נכפים לממן קבוצות לחץ שהם לא מאמינים במטרותיהם, ובכך רק מעמיק הפילוג ביננו כבני אדם. במקום שהמדינה תחליט בעבורנו מה נכון לצרוך – ראוי שאנחנו נחליט, ונבזבז את כספנו אך ורק על דברים שאנחנו רואים לנכון. זה לא "מופע רדידות", זה ליברליזם אמיתי, עד כמה שקשה לכמה מן ה"ליברלים" המזויפים להודות בכך.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

כותב למגירה עקוב אחר כותב
שמור כתבה
לכתבה זו 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגזין
כותב למגירה
פתאום פרצתי בצחוק
פתאום פרצתי בצחוק
מאת: כותב למגירה
חצות ואני עדיין כאן, ילדה
חצות ואני עדיין כאן, ילדה
מאת: כותב למגירה
"מה נעשה עכשיו?"
"מה נעשה עכשיו?"
מאת: כותב למגירה
יש שם עולם בחוץ
יש שם עולם בחוץ
מאת: כותב למגירה
המדורגים ביותר
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan
מומלצים מהספרייה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema