כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה

מועדון ציבורי - לעשירים בלבד

מי האשם האמיתי - התקשורת שמאפשרת או אילי ההון שדורשים?

המחאה החברתית והלחימה בריכוזיות במשק היא כישלון קולוסאלי לדמוקרטיה הישראלית, לציבור הישראלי ויותר מכל לכלכלה הישראלית ועם השלכות הרסניות לתקשורת הישראלית.

הידעתם שעד 2010 לא נעשתה פעולה משמעותית התקפית נגד הנגע המרכזי של מדינת ישראל שנגע לכולנו ושנקרא בפשטות בשפת היום-יום ״ריכוזיות במשק״?

התקיפות המרכזיות והחוזרות ונשנות נגד התקשורת הישראלית מוכחות כהתקפות ראויות בצורה חלקית, במיוחד לאור העובדה שהריכוזיות במשק היא זו שיצרה את מה שמכונה על ידי העם היושב על חומת ״חופש הביטוי״ ברת טוב הוא זה שהופך את הסקטור החוקר ללב העיסוק העיתונאי שבו, אל לנו לקחת את מה שנראה לנו כמובן מאליו.
מילה הלא פשוטה ״תשקורת״, ולעוסקים במלאכה ניתן להשתמש בביטוי של ״הון-שלטון״ בתוספת קטנה(מאת גל רולניק, דה מרקר) שמסבירה הרבה - ״הון-שלטון-עיתון״.

תארו לכם עולם ובו תקשורת מסחרית מבוססת פרסומות ורייטינג אך באורח פלא לא מוגבלת בידי בעל ההון על היכולת לפרסם תכנים גם כאלו שעשויים להזיק לו כבעל השליטה באותו אמצעי תקשורת כשהדוגמא הטובה ביותר היא זכיינית ערוץ 2 לשעבר ובעלת ערוץ 12 הלא מדובר איך לא בזכיינית ״קשת״ שבחקירה קצרה(או צפייה במגש הכסף, בפרק של גיא רולניק מייסד דה מרקר) ניתן לראות את הסיבה לצנזורה כלכלית שמבוצעת בערוץ ואת התוצאה הפרקטית של הצנזורה הכלכלית הזו, חמורה ככל שתהיה.
האם חזון התקשורת החופשית שמקדשת את הניו-ג׳ורנליזם והביקורתיות אפשרי? עדיין לא.

אבל, איך כל זה קשור ל״דה מרקר״ ולמחאה החברתית?
דה מרקר הוא זה שחשף את קשרי התקשורת והמונופולים, זה שדחף להפיל את ״השולחן העגול של בעלי ההון״ שבתוכו נמצאים שמות כמו יצחק תשובה, משפחת עופר, איש העסקים לשעבר והאסיר כיום נוחי דנקנר ושות׳ וזה שצלח במאבק הראשוני ללחימה בריכוזיות התאגידית על התקשורת, בבעלות הצולבת ובבעלות המשולבת שהתבטאה עבור הציבור רק בתקשורת וביוקר המחייה בשירות הקפיטליזם(שלמרות השם הרע שקיבלה, היא השיטה הטובה ביותר כיום) והמחאה החברתית היא אחת מפירותיו הסמויים של המאבק של רולניק ודה מרקר בראשותו.

אפילו תיק 4000 שנחשף ע״י גידי וייץ בתחקיר שערך הוא חשיפה של ניצול של בעל תאגיד(תאגיד בזק ובעליו שאול אלוביץ׳) את אמצעי התקשורת שבו שלט כשופר(דווקא עבור הטבות מהמוסד הפוליטי) והיד עוד נטויה.

אוכל לסכם כך, עבודה עיתונאית חזקה היא עבודה עיתונאית שמטפחת את הסקטור החוקר שלה ואמצעי תקשורת טוב הוא זה שהופך את הסקטור החוקר ללב העיסוק העיתונאי שבו, אל לנו לקחת את מה שנראה לנו כמובן מאליו.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

עומר אוקון עקוב אחר עומר
שמור כתבה
לכתבה זו 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגזין
עוד בדעות
נילי הררי בראיון להארץ שמה אור על התופעה של התמכרות למסכים בקרב ילדים
נילי הררי בראיון להארץ שמה אור על התופעה של התמכרות למסכים בקרב ילדים
מאת: נילי הררי
אילוף כלבים – חשיבות רבה לתהליך האילוף
אילוף כלבים – חשיבות רבה לתהליך האילוף
מאת: פטפיינדר פט
מילים חזקות
מילים חזקות
מאת: אבישג שלי פינטו
שנאת חינם
שנאת חינם
מאת: אבישג שלי פינטו
מומלצים מהספרייה
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski