כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה

רונן מרדכי גרין : מהי תקשורת מקוונת?

רונן מרדכי גרין מסביר על התקשורת המקוונת באמצעות חיבור אינטרנטי

רונן מרדכי גרין / אונליין
רונן מרדכי גרין / אונליין

רונן מרדכי גרין מבהיר שאנחנו מדברים על תקשורת מקוונת אנחנו מדברים על תקשורת באמצעות מחשבים, היא כוללת את הדואר האלקטרוני, כלומר תקשורת א-סינכרונית שאומרת שאני כותבת מתי שאני רוצה ואני מקבע שתענו לי כמה שיותר מהר או להפך ותקשורת שהיא סינכרונית כלומר תקשורת עם מסרים מידיים, פורומים להחלפת דעות ומשחקים מקוונים או כל צורה אחרת שאתם מסוגלים לדמיין של תקשורת בין בני אדם ישירה או עקיפה אישית או ציבורית המתבצעת על ידי רשת המחשבים או מסתייעת בה. כלומר שאנחנו מדברים על תקשורת מקוונת אנחנו מדברים על תקשורת שהיא מתווכת באמצעות מחשב. אנחנו יושבים מול המקלדת, כותבים מה שאנחנו חושבים שאחרים התעניינו בו ובתמורה אנו מקבלים תגובה מהצד השני או מקווים לה זאת באמצעות ציוד פשוט יחסי כמו כל מחשב נייד / נייח או טל' סלולרי שכנראה יש לכל אחד מאיתנו. במעט ידע כל אחד יכול לקרוא, לשמוע, לראות, להעתיק או לחפש מידע שנמצא ברשתות החברתיות אבל בו בעת גם ליצר מסרים, מידע, ידע ולהעמיד אותו לרשות אחרים שיחפשו משהו לקרוא, לשמוע וכן הלאה.
אנו למעשה מדברים על תקשורת שיש לנו איזשהו מתווך בדרך, אם פעם היינו נפגשים עם אנשים ומקבלים מידע בצורה כזו או אחרת כאן אנו מדברים על תקשורת שמתווכת באמצעות מחשב וכד'. התקשורת יכולה להיות א-סינכרונית או סינכרונית והיום יותר ויותר העולם הולך לכיוון של תקשורת סינכרונית.
מקומות עבודה נותנים לאנשים טל' חכם או מצפים מהם לטל' חכם והם בפלא שהם לא עונים תוך דקה וחצי מרגע שהם קיבלו הודעה. כאמור נדון בקורס ביכולת לשמוע, לראות, להעתיק או לחפש מידע הנמצא ברשת ובו בעת גם ליצר מסרים ולהעמידם לרשות אחרים. היום כל העולם נמצא בכף ידינו, כלומר אם יש לנו את היכולת, דרך למצוא מידע אנחנו נמצא את המידע בדרך החכמה ביותר, המגוונת ביותר וכן הלאה.
סביבת הדיון כאמור, התקשורת המקוונת מוטמעת בחיי היום יום של כולנו והיא נעשית לחלק בלתי נפרד מהם, תחשבו מה יקרה בלי מחשבים או טל' חכמים בעולם שלנו. פתאום נצטרך לדבר עם בני אדם לא עלינו. כולנו מכירים את הסיטואציה ששני אנשים או יותר יושבים במסעדה וכל אחד בתוך הטל' שלו, כלומר אנשים היום מדברים הרבה פחות אחד מול השני והרבה יותר מדברים דרך התקשורת המקוונת. תשימו לב, היום שילדים נפגשים רואים שהם נמצאים בתוך הרשתות החברתיות ושם באותה שיחה, כלומר בשיחת רשת אבל הם לא מדברים אחד עם השני. פעם בגילי הצעיר ילדים היו הולכים לשחק בצהריים יחדיו, היום זה קורה הרבה פחות.
תעשו ניסוי באחת הארוחות המשפחות ותגידו לכל המשפחה נשים את הטל' הנייד בצד בזמן הארוחה, אנחנו נדבר בלי טל' חכם ותראו שאנשים פתאום צריכים להתמודד עם האחר שיושב מולם וזה לא פשוט. פתאום הם צריכים לראות שיש מישהו שנמצא מעבר לשולחן שיש לנו דעות, מחשבות ואנחנו חושבים כל מיני דברים. יש אנשים ששכחו שהצורך היסודי של הטל' זו השיחה, בטל' הנייד יש לנו אינטרנט, פייסבוק, דואר אלקטרוני ועוד המון רשתות חברתיות. כל זה ברשת ואנשים כל הזמן מדברים על זה. מי שעדין לא הבין שגם על זה אפשר לכתוב עבודת סמינר, כלומר איך הרשתות החברתיות משנות את החיים החברתיים שלנו, זה אחד הדברים הכי יסודיים בחיים שלנו שאפשר לדבר עליהם, אז קחו את זה לתשומת ליבכם.
בדרך הזו אנו מנהלים חיים ווירטואליים לצד החיים האמתיים, אנו צריכים לשאול את עצמנו האם יש איזושהי נקודה שבה החיים האמתיים נגמרים ומתחילים החיים הווירטואליים או אם בכלל אנחנו יודעים לשים את הגבולות. חלק מהאתגרים היום של בני אדם זה לדעת לשים גבולות בין הסביבה הפורמאלית, כלומר מה שנקרא החיים האמתיים לחיים הווירטואליים והפייסבוק כמשל הוא רק אחת מהרשתות החברתיות שילדים כבר לא נמצאים בו, זאת משום שההורים שלהם יכולים לעקוב אחריהם והם לא מעוניינים בחדירה לפרטיות שלהם, לכן יש קבוצות אחרות. מה קורה שההורים לא יודעים איפה הילדים שלהם נמצאים או מצ'וטטים, יש לנו גם פעלים חדשים עם כך, כלומר אנו מצ'וטטים, מגוגלים (על שם גוגל), כלומר אפשר לראות שיש לנו כאן הרבה מאוד מקומות חברתיים שהם משתנים, שמשתנים בצורה מהירה מאוד, כזאת שמהירה ממה שאנו מתנהגים או עושים בחיי היום יום. כלומר האינטרנט הוא שדה הבחינה אודות שאלות יסוד על קשרים חברתיים במעגלים השונים, יש לנו אפילו סרטים שנעשו על הרשת החברתית והשימושים לרעה שעושים להיות ברשת החברתית. כל סרט כזה או שאלה חברתית שעולה יכולה להיות שדה לעבודה סמינריונית. זו הייתה סביבת הדיון וכעת נדבר על תחום הדיון.
תחום הדיון הוא קורס בסוציולוגיה ולכן עניינו תהליכים הנוגעים ליחסי הגומלין בין בני האדם, כלומר אפשר להגיד ששום דבר לא ישתנה, אנו עדין נמצאים בתקופה שהיחסים החברתיים הם יחסים חשובים, בני אדם מתנהלים אחד מול השני, אנחנו חייבים בני אדם אחרים למרות שנדמה לנו שאנו הופכים למנותקים וללא מחוברים אחד לשני. אנו מחוברים אחד לשני, אנו חייבים לשמור על קשר.
למה אנחנו מדברים על האינטרנט היום ולא מלפני 20-30 שנים. כבר בשלהי שנות ה-60 היה אפשר לאתר את ראשית ההתפתחות של רשת התקשורת האינטרנט, היא התחילה כפרויקט של הצבא האמריקאי, בגלל כל מיני סיבות של המלחמה הקרה. האינטרנט הגיח לעולם שהוא מחוץ לצבא האמריקאי בשנת 1982 (לא צריך לזכור את השנים) אלא שמעלותיו נחשפו רק בתחילת שנות ה-90 עם זמינותם של ממשקים גרפיים ומימוש אינטרסים מסחריים. אפשר להגיד שרשת האינטרנט התפשטה במהירות ביחס לכל אמצעי התקשורת האחרים משנת 1995 מהלך שמהצבא האמריקאי הרשת עברה לאוניברסיטאות ומשם לעולם כולו.
אתם יכולים לראות שיש כאן שיח בין אליטות, האליטה של הצבא, האליטה החברתית של האוניברסיטה ומשם גם למקומות אחרים. בסוף 1995 השתמשו כ-16000000 בני אדם בתקשורת המקוונת. ב-2001 (לאחר 6 שנים) כבר היו מעל ל-400 מיליון משתמשים וב-2017 30% מכלל העולם משתמש בתקשורת המקוונת. כל הזמן תחשבו מי הם האוכלוסיות שלא משתמשות בתקשורת המקוונת. אלו כמובן אנשים שנמצאים במדעי המדינה העולם השלישי (אפריקה, דרום מזרח אסיה, דרום אמריקה וכו'), רוב אוכלוסיית העולם השלישי הוא עולם שאין לו נגישות לאינטרנט. כלומר אנשים שאין להם מים נקיים לשתות ואין להם מה לאכול בשבילם האינטרנט זה דבר רחוק מידי. במקביל השתכללו האפשרויות התכניות וגברה היכולת להמציא אמצעי תקשורת וותיקים שהיו קיימים כמו טלוויזיה ורדיו למסגרות האינטראקטיביות. כלומר גם בטלוויזיה משתמשים באינטרנט. אם יש כל מיני ערוצי בידור, תוכניות ריאליטי וכו' ואנו צריכים לבחור מי יהיה המנצח אנו עושים את זה באמצעות הטל' החכם ובאמצעות היכולות ההידודיות שלנו.
התקשורת המקוונת מוטמעת בחיי היום יום ונעשית לחלק בלתי נפרד מהם במישרין או בעקיפין, היא מאפשרת מסחר, כלומר אני יכולה להחליט האם אני קונה או מוכרת, מה אני קונה, מוכרת, כל מי שקונה כל מיני דברים באיביי, עליאקספרס זה סוג המסחר שאנו מדברים עליו. יש איסוף מידע, למשל על קורסים ברשת דרך הכלי המופלא הזה, שעשועונים, הספקת שירותים אישיים כמו להגיע לרופא הכי טוב בנושא אף אוזן גרון. פעם הייתי צריך לשאול חברים, שכנים וכו', היום בדרך הרבה יותר פשוטה כל המידע נמצא באינטרנט ואני רק צריכה לשלוף אותו. אפשר לדבר עם על עזרה הדדית, אני רוצה להעביר משהו למשפחה נזקקת, אפשר לעשות את זה דרך האינטרנט, פעם היו צריכים לחפש עמותות שעוסקות בזה. קיום קשרי עבודה, ידידות וקשרים משפחתיים, אני לא צריכה לשבת פיזית ברעננה כדי לבדוק מטלות, אני יכולה לשבת בבית ולעשות את זה.
יש גם את הצד האפל של המידע הזה, הצד האפל אומר שיש אנשים שמוצאים גם מטלות ישנות ברשת ופתאום אני קוראת מטלות שאינן רלוונטיות בכלל לקורס הנוכחי אבל כן היום רלוונטיות בזמן כלשהו. יש כללים באקדמיה, אתם חייבים ללמוד איך לעבוד באקדמיה, אנו מודעים לטכנולוגיה ויודעים שיש לטכנולוגיה הזו גם צדדים אפלים. כל אלה הופכים לחלק מהשגרה גם בקרב מי שאינם נוגעים במו ידיהם במחשבים וזיקתם היא באמצעות גורמים אחרים.
למשל באנו לבנק ואני לא רוצה לגעת במחשב אבל הפקידה עושה כל מיני פעולות במחשב וזאת אם יש פקידה בכלל, היום יש בנקים שהולכים לכיוון של בנק ללא פקידים אלא רק באמצעות מחשבים, אני חושבת איך סבתא שלי הייתה שורדת בעולם כזה שכולו אינטרנט. כלומר הקורס הוא קורס בסוציולוגיה ולכן עניינו תהליכים הנוגעים ליחסי גומלין בין בני אדם.
תקשורת בין בני אדם המשתמשים במחשבים בנסיבות מסוימות של חיים היום יום ומכאן אותם אנשים מעצבים את אמצעי התקשורת לפי מטרותיהם.
התקשורת המקוונת מפרידה בבירור בין נוכחות פיזית משותפת במהלך יחסי הגומלין לבין עצם האפשרות ליצר ולנהל קשה עם הזולת, כלומר שאנו רוצים לנהל קשר עם בני אדם אחרים אנו לא צריכים לראות או לשמוע אותם. כמה פעמים חשבתם בליבכם הרבה יותר נוח לכתוב לאיזה מישהו הודעה בקבוצה חברתית. קיימנו איתו קשר אבל האם זה קשר שבאמת ראינו את התפיסה או ההתנהלות שלא, אז לא בטוח.
אנו מפרידים בין הנוכחות הפיזית ליכולת ליצר קשרים, אנו כן יוצרים קשרים אך קשרים אלו מבוססים על התקשורת המקוונת ולכן אפשר לומר שהמשמעות החברתית של התקשורת המקוונת היא טשטוש הגבולות החברתיים, טשטוש הזהות האישית והקולקטיבית, טושטוש ההבחנה בין אמנים, יוצרים ומפיצים ומכאן גם העמקת פערים חברתיים ויצורם מחדש. אם נדמה לנו שהתקשורת הקכוונת מקווצת קשרים חברתיים אז ממש לא, לא רק שהתקשורת המקוונת לא מטשטשת אלא היא גם מעמיקה את הגבולות החברתיים והיא גורמת לזה שהפערים החברתיים יהיו פערים בין אלה שיש להם נגישות לאינטרנט ובין אלה שיודעים להשתמש באינטרנט בצורה מסוכלת לבין אלה שלא יודעים להשתמש באינטרנט בצורה מסוכלת.
יש למישה רעיון בין קהלים ליוצרים? – היום כל אחד יכול לכתוב שיר, ספר, לעשות כל מיני דברים בעוד שפעם כדי לעשות אחד מהדברים הללו זו הייתה משימה מאוד קשה. היום כל אחד יכול לעלות את ערעורי ליבו ליוטוב ויאללה בו נראה מה אנשים חושבים על זה, זה מביא אותנו לדבר על 2 הגישות הסוציולוגיות לניתוח התקשורת המקוונת והן הגישות שילוו אותנו לאורך כל הקורס.
גישות סוציולוגיות לניתוח התקשורת המקוונת
מר ביבר היקר הוא תוצאה של היוטוב, אבל ליוטוב יש גם את הצד האפל של הירח, היוטוב מפרסם גם זמרים שאני לא רוצה לפרסם אבל זה מילא, בנוסף הוא מפרסם איך לעסוק בטרור ועוד המון דברים שאני לא מעוניינת שהילדים שלי ידעו שקיימים בעולם הזה. אז יש לנו 2 גישות סוציולוגיות לניתוח התקשורת המקוונת. כל פעם נדבר על גישה אוטופית ועל גישה דיסטופית ובכל מאמר ננסה לבדוק אם הוא שייך לגישה הזו או לגישה האחרת.
הגישה האוטופית – לפי גישה זו האפשרויות לפעילויות משותפות ולהתקרבות לאחרים מעוררת תקווה לעולם טוב יותר, בו קשרים אלו משמשים בסיס לתמיכה ולעזרה הדדית. זו הגישה הפונקציונליסטית. הכפר הגלובלי, כלומר כולנו קשורים ביחד. הגישה הזו אומרת שהעולם הוא טוב ורציונאלי, העולם מגיע למקומות שאנו רוצים שנגיע אליהם ואנו אמורים לשאול את עצמו כל הזמן האומנם.
רונן מרדכי גרין שואל : אם העולם הזה כל כך טוב אז למה כל כך רע? – כי כנראה שזה לא בדיוק ככה. הגישה הטבעית שלי הרבה יותר אולי בגלל שגדלתי בסביבה סוציולוגית שהייתה יותר מרקסיסטית וניאו מרקסיסטית זו הגישה הדיסטופית.
הגישה הדיסטופית – לפי גישה זו קיים חשש מפני ניצול לרעה של אפשרויות התקשורת על ידי פיקוח, שיווק, חשיפה לתכנים שאינם נורמטיביים ובנוסף הגדרת המודעות לכך שהסביבה שבה אנו חיים היא בלתי צפויה ויש בה סיכונים. זו הגישה הניאו-מרקסיסטית. הגישה הזו אומרת שיש לנו עוד משאב חברתי שכולל תחרות על המשאב הזה. לא מדובר במשאב חברתי אין סופי אלא זה משאב חברתי שאם לי יש יותר לאחרים יש פחות ואני רוצה שלי יהיה כמה שיותר ממנו כי אז אני יכול לפעול ולעשות בצורה שהיא אחרת. לפי הגישה הזו כל קבוצה או אדם מנסים למקסם את הרווחים החברתיים שלו והרווחים החברתיים לא תמיד מידית הופכים לכסף ממש אבל הרבה פעמים כן. הגישה הזו אומרת שיש שדה חדש למאבק חברתי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

רונן מרדכי גרין עקוב אחר רונן מרדכי
שמור כתבה
לכתבה זו 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגזין
עוד בדעות
כוסות רוח
כוסות רוח
מאת: Mark Soyfer
זה לא מיועד
זה לא מיועד
מאת: אדם ללא זהות
שתיים - זה תמיד ביחד
שתיים - זה תמיד ביחד
מאת: שלום שלום
צלקות
צלקות
מאת: גיא רוזן
מעניין
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
גברים- עם פשוט
גברים- עם פשוט
מאת: Shira Mualem
קרלובי וארי אטרקציות | סיורים מחוץ לפראג | טיול מחוץ לפראג
קרלובי וארי אטרקציות | סיורים מחוץ לפראג | טיול מחוץ לפראג
מאת: IDAN B
מפראג לקרלובי וארי | קרלובי וארי טיול מאורגן | טיול מאורגן בצ'כיה
מפראג לקרלובי וארי | קרלובי וארי טיול מאורגן | טיול מאורגן בצ'כיה
מאת: IDAN B
המדורגים ביותר
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
מומלצים מהמגירה
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
אני כועסת
אני כועסת
מאת: שבורת כנף
מחר יהיה טוב
מחר יהיה טוב
מאת: שבורת כנף
"אני אוהב אותך"
"אני אוהב אותך"
מאת: שבורת כנף