כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
1 1

האדם נטל את חייו, אנחנו נטלנו את מותו

אתמול אדם נכנס למתחם תחנת רכבת בית יהושע והחליט לשים סוף לחייו... ואת ההמשך כולנו מכירים.

אתמול אדם נכנס למתחם תחנת רכבת בית יהושע והחליט לשים סוף לחייו... ואת ההמשך כולנו מכירים. אבל לא רק מכירים אלא גם ראינו. אדם ששהה שם צילם את המקרה והחל להעביר את הלפיד הלאה כדי שכולם יראו וכולם ידעו כאילו יצא לרחובות העיר בקריאה "בואו תראו איך אדם מחליט ברגע אחד רוצה להפוך לבשר קצוץ."

קיבלתי כמה פעמים את הסרטון וכולם קיבלו ממני את אותה תשובה: "אחי... תמחוק זה לא מכבד ואני לא אעביר את זה הלאה".
"זה לא מעניין אותך לדעת מה קרה?"
"לא מעניין אותך לראות את זה?"
לא!
זה לא מעניין אותי!
הפיזיקה ותכניות הבישול נתנו לי במרוצת השנים את הרעיון של בשר משנה את המרקם שלו במגע עם כוח גדול.

כעסתי. כעסתי כי אמנם המקרה קרה ליד הציבור... לא חשבו רגע על האדם עצמו.
אותו אדם הרגיש שהוא זר בעולם. שהחיים חולפים כמו רכבת והוא פספס את התחנה. אדם ששרוי בדיכאון יכול לבכות משקט כי הוא רועש יותר מכל רעש שישמע.
אותו אדם הרגיש שהחברה מתנכרת אליו כי הוא מוזר, שונה ושחש שלא מוצא את המקום שלו.
וההחלטה הזו היא אולי הדבר היחיד שהוא הצליח להחליט לבד. רגע קטן וטהור בתוך הכאוס הזה שנקרא חיים.
אז הוא קפץ
זה היה רגע שלו עם עצמו ותוך תהליך מחשבתי ארוך.
אני שם בצד את המחשבה שטיפול נכון אולי היה מציל אות ודאגה בליבי על הקורבן הבא של המחלה הזו..
ועם זאת.. זה אולי הרגע היחיד שהוא יכל להיות עם עצמו. זה הרגע שלו!
אז מי אתם, מי שמכם להחליט בשבילו שזה יופץ לכול עבר?
מי אתם שתשפטו ומי אתם שתחליטו בשבילו שהוא רוצה להיות ללעג?
ברגע אחד הוא הפך מאדם שנטל את החיים לאדם שנלקח ממנו המוות.
ואם ממנו לא אכפת לכם שתדעו כי אולי נטלתם חיים של אנשים נוספים
משפחת הקורבן שנאלצה לראות את יקירם לוקח את חייו ונאלצת כעת להתמודד עם הסימון כמוכת כאב.
ניטלו חיים של אנשים שאצלהם אובדנות היא עניין יום יומי ואולי פתחתם פתח למחשבה על הרעיון.
במילים אחרות... לחצתם על ההדק.
ההמון השתמש בנשקי הוואצפ והמדיה החברתית
אותה מפלצת שתשתף סרטון של נערה אבודה שחשבה שהתמונה תישאר פרטית או חייל שנפל ומשפחתו טרם יודעת..

לא באתי לשנות עולם ולא אצליח גם.
רק בקשה לי אליך הקורא. ת
תזכרו... תזכרו שכיום חיים ומוות נמצאים לא רק בקצה הלשון אלא גם במגע קל עם האצבע
ושנורא קל ללחוץ על ההדק.

תזכרו שהיום זה הוא
ומחר זה אולי את. ה

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

דוב פנדה עקוב אחר דוב
שמור כתבה
לכתבה זו תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי סלט
שי סלט
כמה נכון..
הגב
דווח
כותבי החודש במגזין
דוב פנדה
לאבד את אבא
לאבד את אבא
מאת: דוב פנדה
תכנונים
תכנונים
מאת: דוב פנדה
תשתקו
תשתקו
מאת: דוב פנדה
עוד בדעות
נורית לאמעי לחדרי חרדים על החיים שאחרי צה"ל
נורית לאמעי לחדרי חרדים על החיים שאחרי צה"ל
מאת: נורית לאמעי
אני
אני
מאת: Nimrod Mor
תנור תעשייתי
תנור תעשייתי
מאת: אלעד וולך
כתבות אחרונות
ניצוץ אהבה
ניצוץ אהבה
מאת: אא פ
הובלות דירה בתל אביב
הובלות דירה בתל אביב
מאת: ליאת מזרחי
הובלות דירה בפתח תקווה
הובלות דירה בפתח תקווה
מאת: ליאת מזרחי