כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
1 1

דאגה של הורים

הורים, שחררו - כשאתם דואגים יותר מידי אתם מפספסים!

בגיל ההתבגרות משוואת הדאגה קצת מתהפכת. המודל שאנחנו המתבגרים זקוקים לו הוא אנחנו המתבגרים דואגים - ההורים שלנו רגועים. בכל המקומות שבהם אנחנו חווים דאגה - "יש לי בגרות מחר", "אין לי זמן אני רוצה לצאת גם עם חברות", " יש לי שבוע עמוס"... , במקומות האלה אתם ההורים חייבים להיות רגועים, מכילים, מכניסים לפרופורציות, קשובים, לא תמיד יודעים הכל אבל בטוח לא מודאגים. אנחנו הילדים המתבגרים שלכם זקוקים להורים שלא נבהלים, שמסתכלים עלינו בעיניים שיודעות שהכל יהיה בסדר אבל לא מבטלות את הקשיים, שמתלבטות ביחד איתנו אבל לא מתבלבלות. עיניים ריקות מדאגה. במקומות שאנחנו הילדים המתבגרים שלכם נהיה רגועים, שם אתם צריכים לגייס דאגה לצורך השפעה. " שטויות אמא, שותים קצת במסיבות ", " אני יוצא למועדון עם חברים"... , כאן התפקיד שלכם הוא לדאוג. לדאוג להיות הורים, לדאוג להעביר מסרים חשובים, לדאוג לשים גבולות ולהיות משמעותיים ובעיקר לדאוג להיות עם היד על הדופק. שלא תבינו אותנו לא נכון, אנחנו לא רוצים שתפסיקו לדאוג! אנחנו מבקשים שתדעו לעשות הפרדה בין דאגה חיובית לדאגה מיותרת ומציקה. תדעו להראות את הדאגה שלכם בהדרגה, מתי שצריך. גם הדאגה האינסופית שלכם לפעמים מזיקה ולא מועילה. לא מועילה לנו ובטח שלא מועילה לכם. תדעו שאנחנו תמיד מעריכים את מה שאתם עושים עבורנו - את הדאגה והתמיכה שלכם, גם אם זה לא ניראה. אבל בשביל שנוכל להמשיך להעריך ולהעריץ אתכם עוד הרבה שנים אנחנו צריכים שתדעו גם לעצור, לקחת נשימה ולתת לנו להיות גדולים, בוגרים ועצמאיים ולפרוש בפנינו את היד החופשית ואת המרחב ותמיד לזכור שאתם ההורים גידלתם וחינכתם אותנו וכל דרך שנעשה וכל דבר שנפעל בו יתבסס על מה שאתם הנכלתם בנו מגיל אפס ועד עכשיו. למרות שיש לכם תפקיד מאוד מאוד חשוב בחיים, תפקיד שאף פעם לא מסתיים, אם יש דבר שאנחנו רוצים שתדעו זה שאתם יכולים לסמוך עלינו. כל שיקול והחלטה יעשו עם המון מחשבה וכל צעד וצעד יעשו עם המון זהירות, הכוונה, התייעצות ועזרה מכם. אנחנו עדיין צעירים, לא מספיק בשלים ומוכנים כדי לצעוד לבד אל עבר העתיד של האזרחות אבל כן בוגרים לגיל שלנו ולמה שאנחנו עכשיו. אנחנו הכי אוהבים אתכם, מבינים אתכם, מקשיבים לכם, פועלים על פי מה שלנו העברתם והדרך שבה אותנו הדרכתם וחינכתם אבל אנחנו צריכים את המרחב.

חשוב לי לציין שאין פה בכלל עניין של להעביר ביקורת עליכם ההורים! כל דבר צריך להיות בפרופורציות וכמות מסוימת ועם גבול מסוים, גם דאגה נכללת בזה. מקווה שתבינו ושאהבתם!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

הנסיכה תולה עקוב אחר הנסיכה
שמור כתבה
לכתבה זו תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אורי אוחיון
אורי אוחיון
אני מסכים עם כל מילה
הגב
דווח
כותבי החודש במגזין
הנסיכה תולה
סליחה מעצמי וממך
סליחה מעצמי וממך
מאת: הנסיכה תולה
זוכרת
זוכרת
מאת: הנסיכה תולה
עוד בדעות
השבוע ברמז וחרוז 16.4.21
השבוע ברמז וחרוז 16.4.21
מאת: Gilead Nevo
יומני הקורונה, איך הגענו ל-140 כשלים?
יומני הקורונה, איך הגענו ל-140 כשלים?
מאת: ישראל הרצל