כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
1

לגדול עם הטלוויזיה

וכל היוצא בזה כן..

אז הבוקר קמתי, התארגנתי והלכתי אל הדואר, לקחת את הספרים של האוניברסיטה, של הקורס כשם הכתבה ׳לגדול עם הטלוויזיה׳.

חמישה ספרים שמסכמים לי מזה בעצם לגדול עם עולם הטלוויזיה, (כאילו שאני לא יודעת כן.. יש רקע מספיק גם ככה, אז זה קל יותר).

עוד מבלי ללמוד את הקורס, זה גורם לי לחשוב על תקופת הילדות ואיך הטלוויזיה השתנתה לעומת מה שעכשיו. שהייתי ילדה היו לנו מספר ערוצים מצומצם קודם כל (שלא לדבר על ערוצי הבסיס, בלי מה שנקרא היום כבלים, כן, שהיו זמן לא מעט ועיקר הזמן היה או לבהות במסך הכחול או המושלג או לראות חדשות בשפה זרה, למשל בערבית)

Anyway…
היו לנו ערוצי מוזיקה שלא כמו היום אמ. טי. וי שגם היה תמים יותר במבחינת השירים והקליפים, אהבתי בעיקר לצפות בערוץ VH1 יחד עם אחותי הגדולה (אגב ככה נחשפתי בפעם הראשונה אל להקת קולדפיי שמאז הפכה לאחת האהובות עליי (תודה אחות! חח)

איזה קליפים היו פעם, מזה פעם כן.. שנות ה2000, 2005-7, לא כמו היום כפי שמוצג באמ. טו. וי ולא פעם בVH1 כן.. (הערוץ פשוט משלב ישן חדש זה ההבדל בערך), לא היו בנות שמתפשטות בקליפ או כאלה שרוקדות בבגד ים קטן או לבוש מינימלי ליד איזה ראפר או מישהו אחר, ואין אפילו סיפור ממשי (בריכה ברקע, סצנה בחדר.. ) משהו שיהיה הגיוני ותגיד לעצמך ניחאה זה הקטע בקליפ, ולא רק זה, רובו הגדול ככה, זאת תוך כדי לא פעם ריקוד ונענוע של הישבן.. פשוט דוחה, אבל זה מה שתופס כנראה אז למה לא.

על התופעה הזו, לא בדיוק על זה אבל אני בוחרת לייחס את המשפט לזה, אמר הזמר קובי אפללו (אחד היותר מוכשרים ואדם גדול וערכי) שבגלל היותו אבא טרי, הוא לא רוצה שהבת שלו תהיה רדודה, תשמע את כל סוגי המוזיקה ותושפע מכמה כיוונים אך תופעות שכאלו עדיף שלא.. הוא התנסח ככה ואני מסכימה עם המשפט הזה, בחורות עם קצת כישרון שמתפשטות על מנת לקדם את עצמן.. את הקליפ, הקריירה וכולי.. הוא אמר את זה ביחס אני חושבת למה שקורה במוזיקה הישראלית (נועה קירל, עדי ביטי, אבל לא רק.. יש לא מעט) אני בוחרת לייחס את זה כרגע לחו״ל. הנשים האלו, כי זה כבר נשים, כנראה לא מספיק בטוחות בכישרונן ולא חושבות שיוכלו להצליח, באותה מידה לפחות, בלי זה. (אריאנה גרנדה למשל או ניקי מינאז׳ הן דוגמה טובה לפרובוקטיביות הזו)..

בחזרה לקורס, קיבלתי שני ספרים, שתי מקראות שאחת מהן מדצמבר 2013 ואחת מעכשיו, גם בשנים האלו נעשה שינוי והוא רק הולך ומתעצם, והחברה (אפשר לראות את זה), נהפיכת לרדודה יותר וערכית פחות, כבוד לנשים הולך ומועט ומה הפלא שאין להם מי יודע מה כבוד לעצמן אם זה בלבוש החושפני או בדיבור או בעצם העובדה הפשוטה שהלכנו שבי אחר אותו לייק או תמונה עם פוזה כזו ועכשיו כזו, סלפי שלא נגמר שבא לידי ביטוי שאנשים באים להופעה ובמרחק נגיעה מאותו זמר/ת ורק טרודים בלצלם ושיכנסו גם (שייראה טוב בפייסבוק ובאינסטה) שהוא מדבר אז לא באמת מקשיבים אלא טרודים כל כולם בזה, כאילו החיים שלהם עכשיו תלויים בשטות הזו.. ואני טועה מה רע בתמונה אחת, שתיים מקסימום וידאו של השיר.. כי אני תוהה באת להופעה או מה, למה עכשיו שילמת ולא מעט כסף כדי להיות קרוב, כי לצלם אפשר גם בבית כן.. אתה יושב עם חברים והם מצלמים קודם כל את האוכל וכמה פעמים (כי חשוב שיצא יפה כן) לסטורי הזה, ממש חשוב חח

למה לא לדבר פשוט, אחד אם השני, למה קבענו להיפגש אם לא לזה.. למה בכלל אנחנו מרגישים צורך שדי דפוק אם תישאלו אותי, לתעד כל דבר ארור שקורה בחיינו, לא חושבת זה כזה מעניין דבר ראשון ודבר שני מה אנחנו כאילו צריכים אישור שזה בסדר, פידבק חיובי אני לא מבינה, רוצה אחרי זה תגיד לחברים ותספר מה היה, לא שאני חושבת שכזה חשוב להם מה אכלת אבל שיהיה.. נהיה מצב שאנשים כבר לא מדברים איתך, הם כל הזמן עם זה ומתפנים אלייך רק אחרי, וזה רק הולך ומחריף ומגיל צעיר יותר ויותר, להגיד עכשיו את האמת, אני ממש שמחה שלא נולדתי בעידן הזה ורק גדלתי לתוכו, בגיל די בוגר יחסית. שהייתי ילדה רק התחיל המחשב עם האינטרנט והכל, היותר משוכלל בוא נאמר, ווינדוס 95 היה לנו, אח״כ 2000, XP (ישן אה?! אפילו לא מיוצר יותר), הייתי יושבת עם חברים ומשחקים באינטרנט ובמשחקי מחשב שהיום זה האקס בוקס נגיד, פיפא הבנים יגידו.. שיחקתי בדי משחקים של בנים אפשר לומר, גם זה לא איי איי יאיי כן, אבל הייתה אינטראציה, היום הכל דרך המסך הקטן הזה, שיש לו לא מעט יתרונות אבל מפריד בינינו, חיסרון גדול.

אפליקציות וכל מיני עריכות של תמונות היום, פילטרים, שגם לזה יש יתרונות אבל גם חסרונות והעיקר שבהם שפשוט עסוקים בזה ולא מדברים מספיק בינינו, פנים מול פנים, שאנחנו כן פנים מול פנים.. אחרי שמוצאים זמן כל אחד עם העיסוקים והדברים שלו עבודה, לימודים, משפחה.. ותגידו לא חבל? , לדעתי מאוד חבל! ומה לי נותר, להישאר בצד שזה קורה ולחכות שייסימו את שאר הדברים ויתפנו פשוט לדבר, אתם יודעים שיחה אבל שיחה על אמת, שאין בינינו לא מחשב ולא פלאפון ולא שום גורם מפריע אחר, רק פנים, עניים וגוף, שיחה.

אז לגדול עם הטלוויזיה, ואיך זה לגדול עם המחשב והפלאפון הזה, במה שזה עושה לתקשורת בינינו, הבין אישית כי אני לומדת הרי תקשורת, ולא רק לזו ההמונית ולתחומים כמו הרדיו או העיתונות, האינטרנט

לתקשורת בינינו, לשיח בינינו, לשפה, לכל מה שמשתמע כחלק מזה, ללשון המדוברת ולעומק השיחה והמילים עצמם, בינתיים לא כל כך אהבתי את התשובה שמצאתי לעצמי לשאלה, ואתם? השינוי חד מידי נראה לי, לא ככה? ברור שיש תמיד לכאן ולכאן, מי ששומר ומי שקצת פחות אבל זה כנראה תופעת לוואי שכזו, טכנולוגיה וזה.

אני מצרפת לכאן שיר, גאוני יש לציין של הזמר חנן בן ארי, לדעתי השיר די מסכם את כל הנושא הזה בצורה טובה, כמו כן אני רוצה להמליץ על קטע יפה שקראתי כאן באתר בשם ׳שאריות של החיים׳ בהשראת יובל דיין, גם קשור אני חושבת

הקשבה וקריאה נעימה.

https://he. mypen. net/short-stories/143606

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שיר פיליבה עקוב אחר שיר
שמור כתבה
לכתבה זו תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אביטל'וש סיאני
אביטל'וש סיאני
יפההה
הגב
דווח
שיר פיליבה
שיר פיליבה
תודה
הגב
דווח
כותבי החודש במגזין
עוד בדעות
האדם בבסיסו
האדם בבסיסו
מאת: K L
רו"ח שטיינמץ עמינח לכלכליסט: "לפרילנסרים יש יתרונות ויש חסרונות"
רו"ח שטיינמץ עמינח לכלכליסט: "לפרילנסרים יש יתרונות ויש חסרונות"
מאת: רואי חשבון שטיינמץ עמינח ושות' ושות'
קל לשפוט
קל לשפוט
מאת: משה נצ'ו
רונן מרדכי גרין - פסיכולוגיה חברתית היא קריטית ליזמים
רונן מרדכי גרין - פסיכולוגיה חברתית היא קריטית ליזמים
מאת: רונן מרדכי גרין
מעניין
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
"להעריץ אותה" | המלצה על הספר
"להעריץ אותה" | המלצה על הספר
מאת: סתיו גבאי
מדינה בנעילה
מדינה בנעילה
מאת: Shira Mualem
❤❤אין עלינו!!! אתר mypen!!❤❤
❤❤אין עלינו!!! אתר mypen!!❤❤
מאת: איסתרק הכוזרי
המדורגים ביותר
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי
מומלצים מהמגירה
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
ואיך העז הוא
ואיך העז הוא
מאת: שבורת כנף