כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
2 1 2

המירוץ לביקיני 2016

בסוף מתרגלים

השנה, כבכל שנה, בערך בחודש מרץ כאשר האביב בפתח, יוצאות נשות ישראל מהמטבח ומתחילות לגרד את עודפי המקדונלדס והקרמבו שנאספו להם לאט ובשקט, אך במהרה גידלו להן כרס קטנה (ולעיתים גדולה), ולא מזיקה. כל עוד מדובר בחורף .
ואני, נערה טיפוסית שכמוני, מתעוררת כעת מתרדמת החורף הארוכה ששהיתי בה .לכל המבקרים שיגידו שגיל 17 וחצי הוא אינו גיל לדיאטה ויש לי את ההזדמנות להנות מהחיים, אני מסכימה. זה נכון, כמובן, לגבי בנות שבורכו בגנטיקה משמיים. אני לא מצויה בעודף משקל רב, אך בשל גובהי הנמוך(1.51), המשקל שלי (57) גבוה בהרבה מן הגובה. יודעת שמדובר בעניין של גנים, אבל לעזאזאל! יש לי צלוליטיס מאז שנולדתי!
אני האחרונה שתטיף להפרעות אכילה והכנסת אצבעות לפה. לא זו המטרה. אבל זה מספר שנים שיש לי חלום אחד, קצת מטופש אני מודה, והוא לרוץ בים, לבושה בביקיני ומרגישה מבסוטה עם עצמי. שימו לב, לא אמרתי כוסית או שווה, בסך הכל מדובר בהרגשה.
זו כבר השנה השלישית שאני פוצחת במשטר דיאטטי, אך השנה משום מה הוא מקשה עליי יותר מתמיד .לכן החלטתי לכתוב לי יומן, שיעבור איתי שלב אחר שלב ברגעיי הקשים. לעשות צחוק מהדיאטה.
קטן עליי, לא?
אז זהו. שלא.
את הקושי חולקים איתי גם בני משפחתי, ששונאים אותי יותר מרגע לרגע, חבריי שמגוננים עליי מפני האוכל הנורא והמאיים, וכמובן אני, שכל פעם תוהה למה לעזאזל אני עושה את זה?

ההתחלה :
הדיאטה הרשמית החלה בערב פורים, כאשר מצאתי את עצמי נאבקת בחצאית של טינקרבל, שהחליטה שהיום לא בא לה לשתף איתי פעולה. הדמעות, כמו בכל פעם, מתחילות לנזול ואני מבינה שכבר כמעט חודש אפריל. אפריל?! עוד חודשיים נשף. עוד ארבעה חודשים שנת שירות. איך נשברת?! איך נכנעת לאויב השוקולדי הנורא
מאוכזבת וממורמרת אני פורשת למיטה עם החלטה בליבי :לא עוד!

שלב 1 : למחרת בני המשפחה כולה עודכנו בחדשה המרעישה, וניכר על פניה של אימי שהיא צופה את הסערה שמגיעה. הרי היא יודעת שכשאני רעבה אני הופכת למפלצת אימתנית ומפחידה שמרעידה את כל הבית. את כל השכונה. אי אפשר להימלט ממני.
אבא מסכים ואומר שיעמוד לצידי, ואילו האחים שלי צוחקים. השניים האלה יצאו כל כך רזים וגבוהים, שבאמת לא ברור לי איך הם עדיין נשארים כך גם לאחר כמות המזון הפסיכית שהם צורכים. בליבי תמיד פיללתי שכשיגדלו (בני 10 ו-14), הם יפתחו כרס בירה, כמו של הומר סימספון! כזאת בדיוק! אבל כרגע זה נשאר לצערי בגדר חלום בלבד.
בתור התחלה ביקשתי מאמא שתחביא את ממרח הלוטוס (הדבר האהוב עליי בעולם ) במקום מסתור סודי. מצידי שתנעל אותו באזיקים. שנית, ביקשתי שתפסיק להכין לזניות בקצב מהיר, ותעבור להכנת סלטים וסנדוויצ'ים מקמח מלא. אמא, כמובן, מצייתת מתוך פחד ממני, אך מוסיפה משפט נכון מאוד:"אבל זה אומר שאת גם תצטרכי לחזור לספורט, לא?".
שערות ידיי סמרו, וממש כעסתי על עצמי. בדיאטה של שנה שעברה לא הפסקתי לרוץ כל הזמן. מתי שרק יכולתי.
אכזבת ילדה.

שלב 2 : לאחר יום קשה בבית הספר שכלל מתכונת ולאחר מכן עבודות בשבט (כן, כן צופים) עד מאוחר, נכנסתי הביתה בחצות, תשושה ועייפה אך בעיקר רעבה.
הקיבה שלי הובילה אותי אל מושא אהבתה, מגירת החטיפים הגדולה של משפחת סגל. אין אדם שלא נפעם בכל פעם שהוא פותח אותה, ואף אחד לא יכול לעמוד בפניה. אני מושיטה את ידיי אל עבר חטיף הפסק - זמן המונח שם מולי. והוא קורא לי. ממש זועק שאקח אותו! . אך שניה לפני שאני פותחת אותו ומחסלת אותו נשמע קול קטן מאחורה, ממש מסכן. זה היה התפוח הירוק האחרון שנשאר בסלסלת הפירות . ואז נזכרתי. משהו בי מאוד רצה לאכול את החטיף האהוב, אבל בראש שלי אני רואה ילדה רצה בחוף עם ביקיני יפה, מרגישה קלילה. זרקתי בבהלה את החטיף חזרה למגירה ורצתי אל התפוח המסכן .אני נוגסת בו ומזכירה לעצמי שזוהי רק ההתחלה. ההתחלה הרי תמיד קשה וקצת אחר כך מתרגלים.
תהיי חזקה.

Shaked 6 עקוב אחר Shaked
שמור כתבה
לכתבה זו 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Karin Lavi
Karin Lavi
את פשוט אחד האנשים היותר מיוחדים שישלי בחיים ואני מודה כל יום על זה!!
הגב
דווח
רק עוד אחת .
רק עוד אחת .
קראנו את זה שתי חברות, שתינו בגילך וגם בצופים והתחברנו לכל מילה, אין עלייך, ניפגש רצות בקלילות בים
הגב
דווח
שקד שושני
שקד שושני
בהצלחה!
אני איתך
הגב
דווח
כותבי החודש במגזין
Shaked 6
"עם אופי אי אפשר לשכב "
"עם אופי אי אפשר לשכב "
מאת: Shaked 6
קוראים לי שקד ונמאס לי להיפגע!!
קוראים לי שקד ונמאס לי להיפגע!!
מאת: Shaked 6
סיימתי תיכון
סיימתי תיכון
מאת: Shaked 6
זה הפרנציפ הזה !
זה הפרנציפ הזה !
מאת: Shaked 6
מצחיק
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan
איפה החזייה שלי?
איפה החזייה שלי?
מאת: דנה לוי
מעשה בבתולה
מעשה בבתולה
מאת: דנה לוי
כתבות אחרונות
פתרונות מחשוב לעצמאים
פתרונות מחשוב לעצמאים
מאת: קובי Ybtech
קסם ענייך
קסם ענייך
מאת: Jenny Nemer
הוצאת לשון הרע
הוצאת לשון הרע
מאת: asaf milo
דיקור סיני לילדים לטיפול ומניעת מחלות
דיקור סיני לילדים לטיפול ומניעת מחלות
מאת: Moran Levin