כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
1 2 3

שלוש ערק בבקשה.

ידעתי שזה היה יותר מידי טוב.

היא עמדה שם, בבר הענק ההוא ליד חברות שלה, לא מחפשת תשומת לב ולא עושה "סלפי" לעומתן.
"היי.." היא חייכה אל הברמן "אתה יכול להביא לי שלוש צ'ייסרים של ערק?" ביקשה לעצמה ולא הנידה עפעף.
הברמן הניח לה את שלושתם, וצלוחית לימונים חתוכים ליד.
חברות שלה היו עסוקות מידי בלצלם את הלמברוסקו שלהן ולעצב איזה פילטר באינסטגרם.
הרי אם לא העלאת תמונה אז לא באמת יצאת ושתית. פתאטיות.

המשכתי להסתכל על הבחורה השונה במקצת לידן.
"לחיים" היא הרימה את הצ'ייסר לכיוון כל האנשים וחייכה לעצמה, בחיים לא ראיתי בחורה כל כך בטוחה בעצמה ובסביבה שלה.

היא דפקה את שלושת הצ'ייסרים בוואת אחת. וכמובן. לא השתמשה אפילו ברבע לימון.
כל הגברים מסביב התעסקו בבחורות מסביבה ואני לא הפסקתי לבהות.
היא התחילה לרקוד עם עצמה, לא הסתכלה לא ימינה ולא שמאלה,
לא בהתה לריצפה בזמן שחברות שלה מצלמות אותה "לא שמה לב" - היא באמת לא שמה לב.
היא לא הייתה על עקבים ולא ניסתה לעשות רושם על אף אחד.
הוקסמתי.
רציתי לגשת, להכיר, אבל... איך מישהו כמוני יכול להתחיל עם מישהי איכותית כזאת.
אני שונא את זה. שונא להתחיל עם בנות - לקבל סירוב ודחייה, ועוד לא, ועוד צחקוקים עם החברות ועוד פסילה וויתור על משהו שהיה יכול להתפתח, רק בגלל שבנות כאלה קשות להשגה.
ובכלל, בשביל מי אתן קשות להשגה? על מי אתן עושות רושם?

אתן מוחמאות מזה שכולם "מטרידים" אתכן, אתן מתות על זה, חיות צומי. צמאות לצומי.
אם במשך ערב שלם אף לא גבר אחד יגש אליכן, אתן תדאגו כבר לגשת אליו. כי ככה זה, אם לא התחילו איתכן, כנראה שלא באמת נהנתן, לא עשיתן מספיק פוזות.
כל ערב הופך ל"לראות ולהראות", במיוחד אצל נשים. נדירות המסיבות שראיתי חבורה שבאמת נהנת, באמת רוקדת מכל הלב ולא מסתכלות לצדדים.
והנה אצלה, סוף סוף היה זיק של תקווה. הגוף רצה לגשת אליה, והמוח קפא.

אני חייב להכיר אותה.
אוקיי... מקסימום עוד 'לא' אחד, עוד דחייה כמו כל הבחורות עד היום, עוד תירוץ שיש לה חבר.
היא באמת שונה. קלטתי אותה, יכול להיות שנהפוך לידידים מרוב שהיא מיוחדת והאמת שאין לי בעיה עם זה בכלל, פשוט בא לי להכיר אותה.
בדיוק ככה, לא דחוף לי להכניס אותה למיטה, ולא למסד את הקשר הזה לנישואים. ולא אכפת לי אם יש לה חסך אב, או שחברות שלה יצורות (מה שרוב הסיכויים נכון)
פשוט רוצה לדבר, לשמוע ולהבין מי זאת.
אף פעם לא היה לי דחף כזה על מישהי מיוחדת, זה תמיד הפך לחרמנות על נשים אחרות רק בגלל אלכוהול, אף פעם לא חוויתי משהו אמיתי.
אני מתקדם אליה, הלב שלי דופק. פאק אני מרגיש כמו ילד בן שש עשרה.
היא תגיד לי 'לא' בטוח, היא תעיף אותי יותר מהר מאיך שהורידה את הצ'ייסרים.
טוב ... טוב אני עושה את זה.
"היי, מה קורה" חייכתי אליה בתקווה שהיא לא תייבש אותי.
"הייי, לחיים" היא ניגשה את כוס הבירה שלה עם שלי "אני ירדן" היא צעקה במלא ביטחון.

פאק איזו אדירה. מיוחדת כזאת.
"אני שי, נעים מאוד. בטח מטרידים אותך מלא, אבל הייתי חייב לגשת ולהגיד לך שהיית ממש קולית בזמן ששתית את הערק שם על הבר" קולית?! קולית? מאיפה הבאתי את המילה הזאת.
סעמק כמה טמבל אתה יוצא.
"תודה רבה, אתה מקסים, ממש כיף כאן"
איזו מקסימה, יכול להיות שהפעם זה משהו אמיתי, משהו נכון ונקי.
רקדנו קצת יחד, לא התקרבתי יותר מידי ולא הצקתי. פשוט חייכנו ורקדנו.
"בייב, סורי על העיקוב, תור מטורף בשירותי בנות כרגיל.." מישהי התקרבה אליה והביאה לה עוד צ'ייסר.
ירדן הסתכלה עלי וצעקה "שלוש שנים עם המשוגעת הזאת.."
הם הרימו לחיים והתנשקו בפה.

ידעתי שזה היה יותר מידי טוב.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

keren . עקוב אחר keren
שמור כתבה
לכתבה זו 17 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אנונימית .
אנונימית .
לא הצלחתי להפסיק לקרוא ואהבתי את התפנית ;)
הגב
דווח
אירית לוי
אירית לוי
איזה יופי !!!!!
הגב
דווח
the real me
the real me
איזה סוף
הגב
דווח
טען עוד 29 תגובות
כותבי החודש במגזין
keren .
הוא שלי.
הוא שלי.
מאת: keren .
אני כלבה.
אני כלבה.
מאת: keren .
תם עידן.
תם עידן.
מאת: keren .
כמה עצות לאישה שבך.
כמה עצות לאישה שבך.
מאת: keren .
עוד בלייף סטייל
פרוביוטיקה- החיידקים הטובים באים
פרוביוטיקה- החיידקים הטובים באים
מאת: בר כהן
טיסה בטרקטורון מעופף - בקאי, מתנה מקורית ומרגשת!
טיסה בטרקטורון מעופף - בקאי, מתנה מקורית ומרגשת!
מאת: דורון שפירא
דיקור סיני לאין אונות
דיקור סיני לאין אונות
מאת: רפאל רוזנסקי
מה משדר משרד מעוצב
מה משדר משרד מעוצב
מאת: בר כהן
המדורגים ביותר
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי
מומלצים מהמגירה
השדים שבארון
השדים שבארון
מאת: moshe shachar
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
אני כועסת
אני כועסת
מאת: שבורת כנף
מחר יהיה טוב
מחר יהיה טוב
מאת: שבורת כנף