כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה

כריכים וסרטים

אמי זכרונה לברכה היתה נוסעת באוטובוס פעם בשבוע לראות סרט בקולנע כרמל גנים בהדר

בדרך כלל זה היה סרט טורקיד.
היתה לה חברה טובה שלא ממש התעניינה בסרט, אבל אהבה להתלוות אליה . היתה מצטיידת בכריכים מושקעים עם קציצות, עוגיות מעמול מעשי ידיה, מיץ פז ומלא סוכריות טופי שלא מרעישות, רק העטיפה. ככה היא אהבה, כאילו היא יוצאת לטיול, ובאמצע המתח היתה שולפת כריך ומגישה לאמי שהיתה כל כולה שקועה בסרט .
הסרט היה תמיד עצוב, אובר דרמטי, סוחט דמעות. נראה לי שלא היו שם בכלל סרטים מהג'אנר הקומי, אולי פעם לסרט הודי עם ראג' קאפור בעל שם יומרני אבל בעיקר השיר זכור איציקדנה משהו.
והיו שם ריקודים והיו בחורות יפות עם סארי צבעוני שמצטלמות בביישנות מאחורי עץ...
אמא שלי אף פעם לא אכלה בסרט . תמיד ישבה מוקסמת מול המסך הגדול. מוחה מדי פעם את אפה ונאנחת . חיים קשים .תמיד עוני, תמיד סבל, תמיד יתמות.
תעשיית הסרטים הטורקיים כבשה את העולם, וגם היום יש שפע בלתי נדלה של סרטים וסדרות. עם שחקנים טובים ומוכשרים ונופים קסומים וצילומים מדהימים, והבתים הרעועים מול הוילות והעושר, אין ספור דוגמאות, וטוב שכך כי זה קצת מקל על הבריחה מהמציאות של חיינו, מהעולם שאנחנו חיים בו מול הנגיף המסוכן.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

רינה זיגדון עקוב אחר רינה
שמור כתבה
לכתבה זו 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגזין