כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
2

#שובהדיסקוגרף 7 / מעמקי המדיה

במשך 3 חודשים שמעתי את האלבומים של 7 היוצרים המעולים האלה, ונהניתי מכל רגע - מומלץ.

"בראשית התאחדו להקות אנון וגארדן וול והלהקה היתה פופ על פני אלבום, ורוח המפיק מרחפת על פני האולפן. ויהי רוק ויוקלט אלבום ראשון" - אלבומה הראשון של ג'נסיס, הלהקה שאת הדיסקוגרפיות שלה ושל חבריה אני שמעתי במשך 3 חודשים ונהניתי מכל רגע.
במהלך חודשים אלה שמעתי לא פחות מ-196 שכל אחד מהם מכיל יצירות מופת שמשלבות כישרון רב והבנה מוזיקלית רבה אף יותר.

בלהקת ג'נסיס החלו חמישה חברים - טוני באנקס, מייקל רות'רפורד, אנת'וני פיליפס, פיטר גבריאל וכריס סטיוארט.
ארבעת הראשונים הוציאו יחד את האלבום הראשון והשני של הלהקה - שהיה מוצלח מקודמו וגילה את מהותה העיקרי - להקת רוק מתקדם מהמוצלחות שידעה בריטניה.

ג'נסיס כלהקה היתה מגוונת מאוד בנושאים, במקצבים ובסגנונות לאורך השנים - במיוחד בשל היותם של מרבית חברי הלהקה מקצועיים בכלי הנגינה העיקרי בו ניגנו, ובו זמנית מולטי-אינסטרומנטליים כמעט כולם.
שירי הלהקה התאפיינו לרוב בביקורת חריפה על החברה, בהתייחסות רבה לרפרנסים תרבותיים ובהשפעות ממיתולוגיות וספרי קודש שונים.
רבים מאלבומי הלהקה הם אלבומי קונספט ששונים במהות ממה שהיה מקובל, ועדיין זכו להצלחה גדולה מאוד.

את הדיסקוגרפיה של הלהקה מקובל לחלק לתקופות שונות, בעיקר "תקופת גבריאל" - שהיה הסולן ונגן בכלים רבים בעשור הראשון של הלהקה, ו"תקופת קולינס", שהיה המתופף השלישי של הלהקה ובהמשך גם הסולן. לדעתי סיווג שכזה אינו נכון - שכן חברי הלהקה האחרים השפיעו לא פחות מהם על אופיה של הלהקה ואולי אף יותר.

אלבומם השני של הלהקה - "Trespass" היווה את כניסתם ל'עולם של הגדולים' - האלבום הראשון בו הפגינו את יכולתם בתחום הרוק הפרוגרסיבי, במיוחד באמצעות השיר "The Knife" האלמותי - בו ביטא פיטר גבריאל יכולות מדהימות בחליל, שירה והופעה תיאטרלית על הבמה.

לאחר אלבום זה פרשו המתופף ג'ון מייהו והגיטריסט אנת'וני פיליפס ובמקומם הצטרפו המתופף והגיטריסט המוכשרים במיוחד פיל קולינס וסטיב האקט.
פיליפס המשיך לקריירת סולו ענפה במיוחד בה ביצע עבודת גיטרות מעולה בכלל סוגי הגיטרות ובסגנונות רבים - ממוזיקה קלאסית, אשר מהווה את מירב אלבומיו, דרך רוק פרוגרסיבי ועד פופ רוק ומוזיקה אלקטרונית.

החל מאלבומם השלישי של הלהקה - "Nursery Cryme" החלה תקופת הזהב של הלהקה - להקה שהיא מכונה משומנת של נגינה קלאסית ורוק ויודעת לשלב בינהם לבין ביקורת חברתית, תרבותית והופעה בצורה מדויקת במיוחד ובקצב שעושה רכבת הרים לרגשותיו ומחשבותיו של המאזין.
לאחר האלבום החמישי "The Lamb Lies Down on Broadway", שיש הטוענים שהיה השאפתני ביותר של הלהקה ואולי אחד השאפתניים במוזיקה הבריטית, פרש מן הלהקה הסולן ומוביל הלהקה - פיטר גבריאל, ואת מקומו בשירה תפס המתופף - פיל קולינס.

לאחר פרישתו מן הלהקה החל גבריאל בקריירת סולו בעלת אלבומים רבים, אשר רובם ממשיכים בקו שהחל עוד בתקופת ג'נסיס - הבאת ביקורת רבה בשירים שלו, מוזיקה בלתי סטנדרטית ובקריירה שלו אף נטה רבות למוזיקת עולם ומוזיקה אוונגרדית.
פיטר היה אחראי לפסקול של 4 סרטים והוציא שני אלבומים של שירים שלו בביצוע בגרמנית.

אחרי פרישת גבריאל הוציאו הלהקה שני אלבומים נוספים שהתאפיינו בשילוב הרוק המתקדם של מוזיקה קלאסית ורוק, ואז פרש ממנה גם הגיטריסט סטיב האקט.
האלבום הראשון לאחר פרישתו נקרא בשם "... And Then There Were Three..." - סימן לכך ששלושת חברי הלהקה הנותרים לא חיפשו צלע רביעית והחליטו שהם ימשיכו ליצור ללא צירוף חבר להקה נוסף, ככל הנראה.

מעט לפני שפרש מן הלהקה, פצח גם האקט בקריירה עצמאית במהלכה שמר על גחלת הרוק הפרוגרסיבי בוערת, בעודו ממשיך לחקור כיוונים מוזיקליים נוספים כמו מוזיקת עולם, ג'אז, בלוז, מוזיקה קלאסית ורוק.
במהלך קריירת הסולו שלו שיתף פעולה ועדיין משתף פעולה עם אומנים רבים מכל קצוות הרוק ומסגנונות מוזיקה נוספים.

שלושת חברי הלהקה הנותרים הוציאו עוד 5 אלבומי אולפן לפני שצירפו אליהם את הזמר והגיטריסט ריי ווילסון כסולן וגיטריסט לאלבום האולפן ה-15 והאחרון עד כה שיצא ללהקה.
האלבומים עד צירופו של ווילסון התאפיינו בפשטות יחסית (לג'נסיס) ובמיעוט שירי רוק מתקדם (לדעתי בשל מיעוט חברי הלהקה).
גם באלבום "Calling All Stations" עם ווילסון היו הלחנים יחסית פשוטים, אך נראה שנכנסה רוח חדשה במפרשי הלהקה לתקופה.

ריי ווילסון לכשעצמו הוא יוצר מעניין במיוחד, ששיריו בהרכבים השונים שבהם היה שותף ובקריירה שלו כיוצר עצמאי מלאה בשירים בועטים ומלאי משמעות, שכיף מאוד להאזין להם - שמתאפיינים בסגנון רוק יחסית כבד ופוסט גראנג' ברובם.

טוני בנקס, בניגוד לדעה הרווחת עליו כקלידן קלאסי "משעמם", ניגן לפחות במחצית מאלבומי הסולו שלו מחוץ לג'נסיס רוק, רגיי ורוק מתקדם בנוסף לאלבומים הקלאסיים שהוציא.
בנוסף לאלבומים שהוציא, היה אחראי גם לשני פסקולים לסרטים.

הבסיסט (והגיטריסט לתקופות) מייק רות'פורד אף הוא לא נשאר חייב, והשקיע רבות בפרויקטי צד שניגנו רוק "פשוט" שאינו פרוגרסיבי.
בקריירת הסולו שלו ישנם שירים קצביים רבים העוסקים באהבה ובנושאים יומיומיים - דבר שלא היה מתקבל ככל הנראה באלבום של ג'נסיס, אך בלהקת "Mike + The Mechanics" שהנהיג ולהקת "RED 7" שהפיק וניגן עבורה, נושאים אלה היו לגיטימיים ואפילו עיקריים.

אחרון חביב הוא המתופף, פיל קולינס, שמתגלה בכל תפארתו דווקא באלבומי הסולו שלו. מג'נסיס ניתן לראות את כשרונו הרב במיוחד כמתופף וכזמר, אך בקריירת הסולו שלו ניתן לגלות את כל כשרונותיו - כמלחין מוכשר, ככותב חד, וכמולטי אינסטרומנטליסט המנגן על כמעט כל אחד מהכלים המופיעים באלבומיו.
באלבומיו ניגן במגוון סגנונות - מרוק, דרך רוק מתקדם, ועד פיוז'ן, ג'אז, R&B וSoul.
קולינס השתתף כמתופף באלבומיהם הראשונים של חבריו ללהקה ואף באלבומים של מוזיקאים רבים אחרים.
בנוסף, פיל הוא העומד מאחורי שני פסקולים מוכרים של דיסני - של הסרטים "טרזן" ו"אחי הדוב".

לדעתי ג'נסיס לאורך השנים מהווה מופת כלהקה - להקה עם מעט מאוד קנאה בין חבריה, שבה כל אחד מן החברים יודע את מקומו ותפקידיו.
העובדה שלכל אחד מחברי הלהקה העיקריים היתה לאורך השנים קריירת 'צד' ענפה אינה חטא בעיני, אלא צורה בריאה של להקה להמשיך ליצור תכנים בעלי מכנה משותף - בזמן שכל אחד חופשי להוציא חומרים אחרים בהרכבים שאינם הלהקה.
מערכת יחסית בריאה זו של הלהקה התבטאה בין היתר בנגינתם של מרבית חברי הלהקה באלבומיהם הראשונים של חברי הלהקה האחרים - מעין "ברכת דרך צלחה".

בתגובות אוסיף עובדות מעניינות על הלהקה, חבריה ודברים שונים הקשורים לאלבומים שלה ולאנשים מאחוריהם.
אם תרצו לאמר דברים בנוגע ללהקה או לשירים כלשהם, מוזמנים לשתף אותנו.
אם אתם מעוניינים לשאול אותי בנוגע לדעתי על כל דבר בדיסקוגרפיות, על הלהקה או על כל נושא אחר - לכו על זה.
החל ממחר אחל לשמוע את להקת "King Crimson" ובשבועות הקרובים ארשום ביקורת גם על הדיסקוגרפיה שלהם.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Izo Meich עקוב אחר Izo
שמור כתבה
לכתבה זו 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגזין
עוד בתרבות ובידור
עופר לוין: "מסע חייו של אריה לובין הוכתב ע"י האירועים ההיסטוריים שבתוכם פעל" | News1
עופר לוין: "מסע חייו של אריה לובין הוכתב ע"י האירועים ההיסטוריים שבתוכם פעל" | News1
מאת: עופר לוין
#עצורלביקורת 7 / מעמקי המדיה
#עצורלביקורת 7 / מעמקי המדיה
מאת: Izo Meich
#שובהדיסקוגרף 8 / מעמקי המדיה
#שובהדיסקוגרף 8 / מעמקי המדיה
מאת: Izo Meich
לימודי תיאטרון בובות טיפולי
לימודי תיאטרון בובות טיפולי
מאת: ויטלי לוין
מעניין
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
גברים- עם פשוט
גברים- עם פשוט
מאת: Shira Mualem
למה גברים אוהבים ביצ׳יות?
למה גברים אוהבים ביצ׳יות?
מאת: Daniel Cohen
מבוא לתורת הגבר- פרק 2
מבוא לתורת הגבר- פרק 2
מאת: Avrahami Amitay
כתבות אחרונות
את לא אוהבת
את לא אוהבת
מאת: Nimrod Mor
חלוקת זמני שהות
חלוקת זמני שהות
מאת: Ami Hury
אהבה בין חייזרים
אהבה בין חייזרים
מאת: Just Me
יועץ משכנתאות שכר - מכון פילת
יועץ משכנתאות שכר - מכון פילת
מאת: אתי אשכנזי
המדורגים ביותר
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan
כל עוד את שלי
כל עוד את שלי
מאת: תום כהן