כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
1

מעמקי המדיה / #מההקונספט 9

ניתוח האלבום "Selling England By The Pound" של להקת ג'נסיס

לקראת שבוע הבא, בו נדבר על להקת ג'נסיס ועל הדיסקוגרפיות המופלאות שלה ושל החברים בה לאורך השנים, נתחיל באלבום הקונפט "Selling England By The Pound".

אלבום זה אמנם אינו אלבום קונספט כהגדרה, אך הוא עוסק כמעט כולו בנושא מרכזי אחד - החברה הבריטית המתדרדרת.
בשירי האלבום מתבטאים בעיקר רדיפת הכסף, עד כדי מכירת המולדת; הפערים בין עניים ועשירים; מיקום האדם בחברה במגדר ובעיסוק והבלאגן שכל זה עושה.

האלבום מלא במשחקי מילים, כפלי משמעות ואף ריבוי משמעות משלוש ומרובע לעתים - שכן שיריו אינם מושרים באנגלית רגילה, אלא ב'פיטר גבריאלית' - צורת דיבור ושירה בה היוצר המוכשר, סולן הלהקה, מצליח להביע כל כך הרבה בכל כך מעט מילים.

כל אחד משירי האלבום מתחיל בצורה יחסית רגועה - גם לירית וגם מוזיקלית, אך מקבל לאט לאט עוצמות בשני התחומים. התגברות זו בליריקה ובמלודיה נעשית עד שהמסר מועבר כאגרוף לצלעות, ואז מתחיל להשתחרר מעט המתח עד הרצועה הבאה באלבום.

הרצועה הראשונה באלבום "Dancing with the Moonlit Knight" עוסקת ברבות מהרעות החולות המאפיינות את בריטניה המודרנית.
בשיר מבוטאת בצורות רבות הסלידה של גבריאל מהאופורטיוניזם המאפיין את החברה המודרנית, אי ההתייחסות לחלש ומכירת הערכים לכל המרבה במחיר / במחיר זול.
כל זאת נעשה באמצעות ריבוי אזכורים תרבותיים בריטיים ושינוי קל שלהם כך שיראו את הביקורת הרבה - החל מ "Queen of maybe", אשר מבטא ביקורת על תרבות הצריכה וניצול ההזדמנויות המוקצן (בניגוד למקור האזכור, שהוא ייצוג לבוא האביב), דרך שירי עם אשר נעשים לנלעגים בתרבות המודרנית, בה האדם רואה את עצמו מעל החברה ועד אזכור השולחנות העגולים - שפעם ייצגו אבירים אמיצים, והיום בעלי שליטה תאבי בצע.
בהופעות הלהקה פיטר התלבש כבריטניה - דמות אשר ייצגה את המולדת הישנה והטובה, המתלוננת על המצב החדש והרע אליו הגיעו תושביה.
בסיום השיר ישנה התפוגגות ארוכה יחסית של השיר, תוך צלילים הנשמעים מעט כמו כסף - שמניע את הגלגלים של האומה והעולם.

הרצועה השניה באלבום היא "I Know What I Like", אשר עוסקת באדם פשוט אשר עוסק כגנן, ובביקורת הסביבתית כלפיו בעקבות מיקומו בחברה.
רבים מהסובבים אותו מנסים לגרום לו להתקדם, וזאת על אף שהוא מרוצה ממקומו ("אוהב את מה שאני יודע, ויודע את מה שאני אוהב").
גם שיר זה הוא ביקורת נוקבת לתרבות הבריטית בתקופת גבריאל - שרדפה אחרי סמלי סטטוס והצלחה, אולי אף על חשבון אושר אישי.
גם בשיר זה מתלבש גבריאל בתור דמות - הפעם זהו ג'ייקוב, הגנן, אשר טוען בסוף השיר שאפשר לזהות אותו לפי צורת הליכתו - עוד סימן להפרדת המעמדות בבריטניה, אפילו זו המודרנית.

הרצועה השלישית באלבום "Firth of Fifth" לוקח את האלבום לכיוון קלאסי יותר מבחינה מוזיקלית וביקרותי-דתי מבחינה לירית.
בשיר זה מובאים ציטוטים מחזון יוחנן ובהמשך תיאורים מיתולוגיים יווניים, על מנת להביע מחאה על אדישותם של אנשים לחייהם שלהם והליכה בתלם, על אף הידיעה שהם יכולים לצאת ממצב זה ולבחור מעשים משלהם.
בשיר מושווה הציבור לעדר כבשים המחכה לרועה (ככל הנראה ביקורת על הנצרות, המחכה לשובו של ישו) ובהמשך אף נאמר כי אנשים הם כמו כבשים בסיר - כלומר מתבוססים בעצמם ומחכים, ונשארים אדישים לדברים שהם מעבר לצרכי היומיום.
בנוסף מובאת שירת הסירנות (המושכת מלחים) בתור אזכור לכך שאנשים נמשכים אחר דברי הבל, ולא בודקים לעומק אחרי מה הם עוקבים.
השיר מסתיים באזכור אפסותנו אל מול הזמן, ומנגינה קלילה שאולי מסמלת את הזמן העובר בנקל בין ידינו.

לאחר מכן מגיע השיר "More Fool Me" אשר נראה יותר כשיר קליל בשביל לגרום לאלבום להיות פחות כבד. השיר מדבר על פרידה של הדובר מחברתו, ותקווה שלו שיחזרו להיות יחד, על אף שהיא נפרדה ממנו. בניסיון להתאים את השיר לאלבום, ניתן אולי לתהות האם אפשר להסתכל על שיר זה כרצון לשוב ליחס בין האזרח לבריטניה כפי שהיה פעם, אך זהו רק ניסיון קלוש להתאים שיר שנראה פחות קשור לאלבום.

הרצועה החמישית והשישית הן "The Battle of Epping Forest" ו - "After the Ordeal" אשר מהווים רצף לירי ומלודי, ואפשר להסתכל עליהם כשיר אחד.
השיר מדבר על סכסוך בין שתי כנופיות באיזור 'יער אפינג', בעקבות הוראה מלמעלה - מראשי הכנופיות ביל וווילי.
השיר מתחיל בצלילי מארש צבאי - ככל הנראה כדי להראות שאנשי הכנופיות הם מעין חיילים, אשר נעים בלוח המשחק של בעלי שליטה.
השיר ממשיך ונע בין סיפורים אישיים של חברי הכנופיות ובין תיאור הקרב מן הצד, תוך הדגשה של התעלמות רוב הציבור מהקרב המתרחש ממש בצמוד אליהם, אשר מתואר כגדול כמעט כמו מלחמת האזרחים הבריטית.
בנוסף מתוארת הצביעות של אנשי הדת - אשר מצטיירים כנקיי כפיים, אך צורכים שירותי זנות ובו בזמן מתעלמים מקרבות כנופיות רבות נפגעים ומהאדם החלש והעני.
השיר נע מבחינה מוזיקלית בין הרגוע - תיאור המשתתפים בקרב ומעלליהם לפניו, ובין נמרץ - הקרב עצמו והמתרחש בו.
בסיום השיר מוטל מטבע על מנת להכריע מי מהכנופיות ניצחה - זאת על מנת להראות עד כמה חיי אדם בשולי החברה זניחים בעיני הציבור, ואפילו בעיני ראשי הכנופיות המנהלים את הקרב על מנת להכריע בנושא מסוים.
לאחר השיר ישנו מעבר מוזיקלי רגוע, המדגיש את היפסקות הקרב בעקבות מות רבים בו והגעת המשטרה.

הרצועה השביעית, "The Cinema Show" עוסקת בריחוק החברתי והאופרטיוניזם, אפילו בחיי האהבה - זאת תוך שימוש באזכורים לסיפורם של רומיאו ויוליה, ולסיפור המיתולוגי של תיריסיאס.
בתיאורים מתוארים הגברים כמים והנשים כאדמה (אמא אדמה) ונשאל מי נהנה יותר מהמין (שאלה שנשאלה גם בידי זאוס והרה את תריסיאס, לאחר שהפך למספר שנים לאשה, בעקבות הרגזת הרה), תיאור זה מובא ככל הנראה קודם לכן בשיר "Firth of Fifth".
בסיום השיר ישנה חזרה בנגינת גיטרה למנגינה בתחילת השיר "Dancing with the Moonlit Knight", אשר חוזרת בשיר לאחר מכן לליווי המילים - ככל הנראה על מנת להראות מעגליות, ושמצבה של בריטניה לא משתנה.

הרצועה השמינית והאחרונה היא "Aisle of Plenty" - ששמה הוא משחק מילים על כינוי לבריטניה 'הישנה והטובה' - "אי השפע".
זוהי רצועה קצרה, בה מתוארת שיחה בין בחורה בשם טס ובין אדם אחר, אשר מרגיע אותה כשהיא אומרת שאינה מרגישה שייכת. בקריאה של הטקסט הגבריאלי בצורה שונה, ניתן לראות אותו כביקורת לתרבות הצריכה - תוך אזכורים של סופרמרקטים רבים, ובסיום חיזוק של צורת קריאה זו בעזרת רשימת מוצרים אקראית ופירוט מחיריהם.
הקראת הרשימה נעשית בצורה ממולמלת וסטריאופונית תוך הדגשת המחיר בסוף, כך שהדבר העיקרי שנשמע הוא המילה "פאונד" - ככל הנראה בשל כך שכסף הוא החשוב ביותר בחברה הבריטית המודרנית, והוא המסובב את הגלגלים.
בסיום השיר נאמר המשפט הקצר "It's Scrambled Eggs" (שנאמר בשירי סיום נוספים באלבומים של ג'נסיס) - זאת ככל הנראה כדי להראות את הכאוס הנגרם בגלל הכסף, ואת בליל הבעיות של החברה הבריטית.

בנוסף, על מעטפת האלבום נראה ג'ייקוב הגנן נח על ספסל, בעוד עשירי בריטניה משוחחים ביניהם ככל הנראה על אהבה, בעוד הוא חסר בית עני.
הם אינם מבחינים בו, אלא רק בדשא שטיפח עבורם - ביקורת רבה על החברה הבריטית.

אם אהבתם את ניתוח האלבום ותרצו שננתח אלבומי קונספט נוספים, נשמח שתגידו לנו בתגובות. בנוסף, תוכלו לספר דברים מעניינים אחרים על האלבום, פרשנויות שלכם לנאמר ומנוגן בו.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Izo Meich עקוב אחר Izo
שמור כתבה
לכתבה זו 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגזין
Izo Meich
גניבת העתיד הכושלת / דוקטור לפט
גניבת העתיד הכושלת / דוקטור לפט
מאת: Izo Meich
מתחת לשטיח / דוקטור לפט
מתחת לשטיח / דוקטור לפט
מאת: Izo Meich
הבאסה במסע בזמן / הנעלם הגלוי
הבאסה במסע בזמן / הנעלם הגלוי
מאת: Izo Meich
עתיד של תא גזע / דוקטור לפט
עתיד של תא גזע / דוקטור לפט
מאת: Izo Meich
כתבות אחרונות
לראות אותך מאושרת
לראות אותך מאושרת
מאת: משה נצ'ו
#צלילהלעומק 65 / מעמקי המדיה
#צלילהלעומק 65 / מעמקי המדיה
מאת: Izo Meich
לא מוקדם בכלל
לא מוקדם בכלל
מאת: Nimrod Mor
שם יותר טוב...
שם יותר טוב...
מאת: כותבת לעצמי
המדורגים ביותר
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D