כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
1 1

כולם דואגים

לי. במקומי.

Fuck that kind off care
Fuck that kind off care

לא יודעת. זה קצת נהפך להרגל לא?
לחיות חיים של אחרים, לא לפספס כניסה פולשנית לסדינים של "מכרים".
הרגל לא חביב. עליי לפחות.

לא יודעת.
אני כזאת שדואגים לה, עלייה ולגבייה.
בהתחלה זה היה מובן אפילו מועיל, זה קצת התהפך עם הזמן ליותר ויותר מעיק.
אני לא בעד תלות באחרים כי אני לא ארצה למעוד כשאני עומדת לי לבד ברוח.
אז למה כך מחזיקים אותי? מרגיש לי פחות אישי ונוטה לכיוון הבעייתי.

"אל דאגה".
ואז הם דואגים.

לא יודעת.
לשקר? לומר שידאגו בשביל שיקרה ההפך, מרגיש לי שככה זה עובד.
כמה שפחות תרצי ירצו את זה בשבילך.
כמה שיותר תתלהבי ינסו להחזיר אותך מהר אל הקרקע ועם פציעה או שניים.
זה מבלבל. זה מתסכל.
אז אני מערבת את הפסיכולגיה ההפוכה בתקווה שהיא תציל אותי מאי ההצלה.

לא יודעת.
לפעמים זה נראה שזה רחוק מלהסתיים.
כל המירוץ הזה סביב מציאת נחת מההסתכלות על הדשא הירוק יותר של השכן .

כולם דואגים. לי.
במקומי.

יש לדאוג ויש לחצות גבולות מטושטשים.
לי אישית מרגיש נעים.
להסתכן בחכמה, מיומנת ע"י עצמי.
שזו המיומנות הכי נכונה. כי מי אם לא אנחנו נקבל בטוב את הקבלה הכי מכאיבה?

אני לא דואגת.
אין בי את אותה התחושה.
אני מרגישה.
מרגישה שאין צורך לחשוב על הכי נורא.
ולא יקרה לי כלום כי אני לא שאננה.
אבל יקרה לאחרים. התקף .מעודף של חוסר קבלה.
כי יש סודות, יש מעבר לראייה.
יש שתיקה. יש מעבר לשיתוף כניעה.
אני לא דואגת.
כי אני גם מסתירה.
דברים טובים. דברים שלא צריכים שמיעה לצורך הכוונה.
לעיתים יש רגעים אחדים ואולי גם מיוחדים שהופכים לרב פעמים שהם נועדו רק בשבילנו, הם נוצרו רק לעינינו ושווים את החיוך האמיתי של ליבנו.
זה יכול לבלבל מעט אבל אני לא מדברת כאן על סקס או אהבה. זו חוויה מעצימה בפניי עצמה.
תחשבו .קצת .מעבר .אם אתם יכולים לשים את עצמכם בסיטואציה שלי בלי לדעת את כוונתי ואת תוכן סיפורי.
מאתגר. כן אני יודעת.
פסיכים מתערבים לכם בחיים.
אנשים שאתם אוהבים מתערבים לכם בחיים.
אנשים שאוהבים אתכם מתערבים לכם בחיים.
זרים מתערבים לכם בחיים.
וזה כביכול מתגלגל יותר ויותר והבלבול מתעצם ובעצם נהפך לכדור ענק.
הכדור הזה מסתחרר לכם בין הרגליים .
כל יום. בכל מקום. כל הזמן. ע"י שחקנים שונים.
אסור לכם לגעת בכדור.
כי יש דברים שמספיק לו ו מגע אחד והם בשנייה אותך קוראים. (וקורעים).

לפעמים, אני דואגת. מתי הדאגה תפסק לה אם לא ע"י דעת עצמה?
ואז, אני מפסיקה.
מבינה שהיא לא תפסק. כי זה בעצם מה שאני רוצה.
שוב, יד ביד עם הפסיכו(לוגיה ). ההפוכה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Victoria ☆ עקוב אחר Victoria
שמור כתבה
לכתבה זו 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
מאמר מעניין
הגב
דווח
Aviya Elhayani
Aviya Elhayani
מבריקה!!!
אחלה תובנות של לילה נתת לי..
הגב
דווח
Victoria ☆
Victoria ☆
תודה!!כיף לשמוע❤
הגב
דווח
כותבי החודש במגזין
עוד ביחסים
מאיפה אתן באות
מאיפה אתן באות
מאת: A B
לוחם אמיתי
לוחם אמיתי
מאת: משה נצ'ו
אהבה והכרויות בוואטספ
אהבה והכרויות בוואטספ
מאת: הילה לוין
Here we go again
Here we go again
מאת: ע 95
מעניין
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
גברים- עם פשוט
גברים- עם פשוט
מאת: Shira Mualem
למה גברים אוהבים ביצ׳יות?
למה גברים אוהבים ביצ׳יות?
מאת: Daniel Cohen
מבוא לתורת הגבר- פרק 2
מבוא לתורת הגבר- פרק 2
מאת: Avrahami Amitay
המדורגים ביותר
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan
כל עוד את שלי
כל עוד את שלי
מאת: תום כהן
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D