כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
6

שֶׁקֶר או אֶמֶת

בייבי, הכנתי לנו משחק מצחיק להערב.

"בייבי, הערב הכנתי לנו משהו מיוחד."
שלחתי לה בהודעת וואטסאפ.

"מממ, מיוחד? לכבוד מה מאמי?"

"לא צריך יום משמעותי כדיי לחגוג ביחד,
פשוט תהי מוכנה ב22:30, אבוא לאסוף אותך.
אה ושומעת, אל תלבשי הרבה שכבות."

"חחח מה? למה מאמי לאן הולכים?"

"22:30 אצלך. לאביו." כתבתי והתנתקתי מהשיחה.

אני ומורן יוצאים יחד שלושה חודשים,
ובזמן הזה הספקנו לצבור המון חוויות.
אני נוהג כל בילוי איתה להפוך לבלתי רגיל,
לשונה אחר ומיוחד.
היא כבר התרגלה למקוריות שלי, והיא תמיד זורמת עם השטויות שלי.

הערב, החלטתי למתוח עוד יותר את גבולות הקשר שלנו.

ערכתי את השולחן שבפינת האוכל,
והידרתי אותו בבקבוק יין גוורץ לצד 2 כוסות.
מילאתי צלחת ענקית בסוכריות גומי.
והכנתי 2 שקיות פופקורן חמאה שייכנסו בהמשך למיקרוגל.
לבסוף פיזרתי כמה נרות כבויים על השולחן,
ויצאתי לאסוף את מורן.

כשהיא עלתה לאוטו קשרתי סרט על עינייה בכדי שהיא לא תוכל לדעת לאן הולכים.

כשנכנסנו אליי, היא שיערה לעצמה שאנו מינימום במסעדת 2C בעזריאלי.
מכיוון שעשיתי לה מלא סיבובים על הכביש,
צפרתי כמו אידיוט כדי שתחשוב שאנו בכביש המהיר,
ובמעלית לחצתי על כל כפתורי הקומות מלבד הקומה שלי, היא הייתה בטוחה שהרחקתי עמה לכת ביציאה הזאת.

"בייבי, רוצה לנחש איפה אנחנו?"

"מממ, בשדה תעופה?"

"חחח כמעט חיים שלי, כמעט."

הושבתי את מורן על אחד מהכיסאות,
הכנסתי את שקיות הפופקורן למיקרו,
הדלקתי את הנרות וכיביתי את כל התאורה בבית.

"בייבי, את יכולה להסיר את הסרט." אמרתי לה בהתלהבות.

"הא? מה זה מאמי אתה מסתלבט עליי? כל זה ובסוף אנחנו אצלך?"

"את נשמעת מאוכזבת..."

"לא קשור למאוכזבת, פשוט לא מבינה בשביל מה כל המהומה הזאת שעוררת.
היית אומר שבאים אליך, תראה איך התלבשתי!
אוף איתך."

"היי היי תירגעי, אני יכול להביא לך חולצה ומכנס ממני, אבל את תפסידי מהר ככה."

"מה זאת אומרת אפסיד מהר?"

"בייבי, אמרתי לך שהכנתי לנו ערב מיוחד. נכון?"

אמרתי לה ומזגתי לנו מהיין.

"נכון, אבל אני בכל זאת לא מבינה מה הקטע..."
היא אמרה ולקחה לגימה מהיין.

כעבור כמה שנ' של שתיקה מורן פצה פה:

"מאמי.. סליחה אם התפרצתי.
אתה יודע שאני הכי אוהבת בעולם את הרעיונות שלך.
למה התכוונת שאמרת שאפסיד מהר?"

"הכנתי לנו משחק מצחיק להערב.
הוא נקרא שקר או אמת.
כל אחד בתורו מספר משהו שקרה לו, והשני צריך לגלות אם זה שקר או אמת."

"מממ נשמע מעניין. אבל אני מכירה אותך... יש קאץ' במשחק. קדימה דבר."

"חחח אוקיי אז ככה, כל אחד בתורו מספר משהו,
והשני צריך לנחש אם זה שקר או אמת, מי שמנחש נכון,
גורם לכך שהשני מוריד פריט לבוש מהגוף.
וכך הראשון שמתפשט לגמרי ונשאר עירום, מפסיד.
והשני יכול לעשות בו מה שרק ירצה."

"חחח מאמי! גדול! אתה כל כך הולך להפסיד.
יאללה אני מתחילה."

הבאתי את הפופקורן מהמיקרו, התיישבנו זה מול זו בשולחן האוכל והתחלנו במשחק.

"טוב ככה, מתחת לבגדים אני לובשת חוטיני לבן תחרה."

"אני אומר אמת."

"אתה צודק. תורך." אמרה מורן, ופשטה מעליה את ז'קט העור שלה.

"מאז שהתחלנו לצאת ביחד, נגמלתי מפורנו באינטרנט."

"שקר."

"צודקת... חחח, תורך." אמרתי ופשטתי את המכופתרת הלבנה שלבשתי.

"מאמי, בוא נקצר הליכים ונעשה את זה עוד יותר מעניין...
תשאר רק עם בוקסר וגרביים, ואני אשאר עם תחתונים וחזיה."

מורן הרגישה לצידי בנוח דיי מהר, ודאגנו תמיד להיות ישירים ופתוחים זה עם זו, כל כך אהבתי והערצתי בה את התכונה הזאת.

המשכנו במשחק וכשהגיע תורי אמרתי את המשפט הבא:

"בעבר, עשיתי סקס מטורף עם מישהי באמצע חוף הים, כשיש בחוף עוד מתרחצים."

"מממ... אני אומרת אמת."

"אכן אמת, להוריד את הגרביים או את הבוקסר?"

"תוריד רק גרב אחד, גם ככה קל שאני מנצחת אותך...
טוב, בעבר אני והאקס שלי עלינו במעלית מקומת קרקע לקומה חמישית, ובזמן הזה ירדתי לו במעלית והוא הספיק לגמור."

"שקר!"

"אמת."

"חחח מה? אין מצב! איך אפשר לגמור כל כך מהר?"

"חחח מאמי אתה באמת שואל... ?"

"הייהיי, אל תגזימי! אני הייתי מחזיק מעמד לפחות עד קומה שישית."

"שקר חחחח"

"חחח אין בעיה. תור הבא החזיה שלך תרד את תראי."

בין משפט למשפט לא שמנו לב ובקבוק היין נגמר.
מורן התחילה להמרח עליי ולחשה לי באוזן:

"מאמי תכף חצות, חוץ מגרב שמאל שלך ומהבוקסר אתה עירום לגמרי, ואני יחסית עוד לבושה... לא בא לך להפשיט ממני את הבגדים ולהניח למשחק?"

"מה כבר שתיים עשרה? , לא שמתי לב.
טוב אז נשחק סיבוב אחרון?"

"נו יאלה אחרון ודי, תודה שהפסדת ותן לי לעשות בך כל מה שבא לי."

"מממ, אוקיי... טוב ככה,
לפני שבוע סיפרתי לך שאני בבית של עומרי ושאנחנו יושבים כל החברים,
אבל בעצם הייתי אצל מישהי שהכרתי בעבודה."

"נו מה אתה רציני? כדאי לך מאד שזה שקר."

"שקר או אמת תעני..."

"יונתן, זה שקר!"

"טעות, זו האמת.. תורידי את החזיה."

"יונתן... תיזהר ממני."

"בייבי עד עכשיו לא נתפסת על שום דבר ממה שאמרתי, זאת האמת וזהו, תזרמי נו..."

"יא בן זונה מה זה תזרמי אתה אמיתי איתי? היית עם מישהי אחרת?!"

"מה זה הייתי.. את יודעת לא היה יותר מדיי.."

(רעש צלצוליי סטירות ומכות נשמעו בחלל החדר)

"חתיכת אפס מזדיין זה מה שאתה.
אני בהלם, בהלם ממך. אתה דוחה אותי תעוף מכאן."

"חחח אבל אנחנו אצלי. לאן אעוף? חחח"

"מה מצחיק אותך מה יא אפס. אני מזמינה מונית לא רוצה שתחזיר אותי, תזוז אל תיגע בי."

"תירגעי שניה מורן תני לי רגע להסביר.."

"לא צריכה את ההסברים שלך לא רוצה לשמוע ממך פשוט עוף ממני!"

"אבל בייבי שניה, תקשיבי רגע, רק תגידי לי מה השעה אוקיי?"

"שתיים עשרה ודקה. למה מה? קבעת עם הזונה שלך לאחר כך?"

"חחח לא יפה שלי. אבל שיהיה לנו 1 באפריל שמח."

Roi Jan עקוב אחר Roi
שמור כתבה
לכתבה זו 42 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
SHIR :)
SHIR :)
ענק!!
הגב
דווח
Roi Jan
Roi Jan
תודה רבה שיר :)
הגב
דווח
רומי מישלנג
רומי מישלנג
גדולל!! כישרוני ברמות
הגב
דווח
טען עוד 80 תגובות
כותבי החודש במגזין
Roi Jan
קָלּ שֶׁאָתֶםּ מֵאוׁהַבִיםּ
קָלּ שֶׁאָתֶםּ מֵאוׁהַבִיםּ
מאת: Roi Jan
אֳחִי, זאת מי שהיא.
אֳחִי, זאת מי שהיא.
מאת: Roi Jan
רק אל תגיד לה " אֶיזוֹ יַפָה אָתְּ "
רק אל תגיד לה " אֶיזוֹ יַפָה אָתְּ "
מאת: Roi Jan
תֶּחָכֶּה לִי?
תֶּחָכֶּה לִי?
מאת: Roi Jan
עוד ביחסים
כלואה במסגרת
כלואה במסגרת
מאת: Coral Goldner
כבולה באהבה
כבולה באהבה
מאת: הדסה ארויה
מישהו ללכת איתו
מישהו ללכת איתו
מאת: Bar Katzir II
אהבה "נורמלית"
אהבה "נורמלית"
מאת: ‫תנחום מנדה‬‎
מצחיק
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי
איפה החזייה שלי?
איפה החזייה שלי?
מאת: דנה לוי
מעשה בבתולה
מעשה בבתולה
מאת: דנה לוי
11 חוקי הידידות
11 חוקי הידידות
מאת: אלעד Elad
כתבות אחרונות
הפלגה זוגית רומנטית בהרצליה
הפלגה זוגית רומנטית בהרצליה
מאת: עידן בראון
הפלגה זוגית רומנטית ביאכטה
הפלגה זוגית רומנטית ביאכטה
מאת: עידן בראון
יאכטה להצעת נישואין אינטימית ומרגשת
יאכטה להצעת נישואין אינטימית ומרגשת
מאת: עידן בראון
צימר על המים
צימר על המים
מאת: עידן בראון