ישר ולעניין
בואי נפסיק לזיין את השכל ונתחיל לזיין אחד את השנייה.
תראי,
אני אחייך אלייך קצת מרחוק, ואת תחייכי בחזרה.
בסופו של דבר, אחייך פעם אחרונה ודי, ואז אגש אלייך.
״עידו״, אציג את עצמי, ״שיר״, תציגי בחזרה, ותושיטי ידך לידי.
אני אומר לך שלקח לי זמן לאזור מספיק אומץ לגשת אלייך, ואת תהני מהמחשבה שבכלל קמתי.
את תסדרי את שיערך מאחורי האוזן, כמו מראה סימן של עניין מתון, שלא אתרגש יותר מדי.
אני אזמין לנו משקאות, ואומר שזה עליי, את תסמיקי מעט, ותחשפי מעט מהצוואר שלך, עכשיו כשאת תסדרי את שיערך שוב.
אני אתקרב לאוזנך, ״רועש כאן״, אומר, ואת תביני את הרמז, ותובילי את שנינו החוצה.
נדבר שעה או שעתיים, ואת תניחי ידיך על ברכי.
״אני לא עושה את זה בדרך כלל״, את תאמרי, ״גם אני״, אשקר קצת לשנינו.
את תתני לי נשיקה ביישנית ואני אחזיר נשיקה ביישנית קצת פחות.
את מבינה,
יש אלפי דרכים לטפס הר, ורק נוף אחד לראות.
או במילים אחרות,
אצלי או אצלך?
שלח תגובה
