כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
1 1

אתה שם ואני כאן

הזמן מרפא את הכל, אם לא הכל את הרוב, וגם זה יעבור.

אז נפרדנו, פרידה משונה, לא כי אנחנו גרים ביחד כי ביומיים-שלושה הראשונים כל אחד התהלך בבית בלי להעביר מילה, הוא פתאום התחיל לעשות כלים מוקדם מהצפוי, הכין אורז פעם ראשונה מזה 7 חודשים ואפילו ערב אחד כשחזרתי מאוחר מהלימודים חיכה לי מהאוכל שהוא הכין בשבילו אבל עדיין ישנו באותה המיטה... במיטה שלנו. באחד הלילות הוא בא באחת בלילה למיטה ושאל אם אני ערה, עניתי שכן (מן הסתם אחרי שהוא העיר אותי) ורצה לדבר, לא כדי לחזור אלא ליישר את ההדורים, לסיים את זה בטוב, אחרי הכל חלקנו שלושה חודשים של אותו הבית, אותה עגלה בסופר, אותה מקלחת ושירותים, אותה ספה, אותה מיטה ואותם החיים.
הוא נפתח וסיפר עד כמה שאני חשובה לו, כמה דברים שיניתי אצלו לטובה, איך שהוצאתי אותו ממצבים לא קלים וגם הכנסתי אותו באותה נשימה, זה גרם לי לאושר נקי, על הכנות למרות הכאב, על הבגרות למרות הילדותיות שהייתה לעיתים ועל הדמעות שאף פעם לא היו.
התחבקנו, חיבוק טהור, כואב, מבין ואוהב.
יום לאחר מכן הדברים היו יותר קלילים, דיברנו, צחקנו, נסענו לעשות סידורים ביחד אבל המשכנו לארוז, כל אחד זרק כמה מילים על הדירה החדשה אלייה הוא עובר והנהנו בנימוס והקשבה... ההרגשה הייתה מוזרה.
המוזר הזה המשך יומיים, אבל אז הסיטואציה נהייתה יותר מוחשית, הבנו באמת מה הולך לקרות עכשיו, וכל אחד היה בשלו, הוא המשיך לשרוק ולזמר כשהוא אורז, הוא כנראה לא באמת הכיר אותי בשביל לדעת שאני לא נופלת לפסיכולוגיה הפוכה, אבל כנראה שהוא כן הכיר אותי קצת, כי בסוף הצלחתי ליפול זה פעם אחת.... כי הרי מי ששורק משמע טוב לו, משמע לא מזיז לו כל מה שקורה מסביב, משמע לא כואב לו, כן, פסיכולוגיה הפוכה... אבל קמתי מהר.
לא הספיק לעבור יום ואז הוא אמר ״חיכית שניפרד כדי לאשר אותו בפייסבוק הא? ״ ואחרי כמה דקות ״עוד שאלה קטנה ומטופשת, ה-י׳ הזה, מה היה לך איתו בדיוק? ״ הרי סיפרתי לו מי זה י׳ בחודש הראשון, סיפרתי לו שלא היה כלום, אפילו לא דייט... פתאום י׳ הציק לו.
ועוד פעם הסתגרנו בתוך עצמנו ובתוך המחשבות, הוא נכנס למצב רוח של קנאה, תסכול, עצב ובלבול, איך אני יודעת? כי הוא לא ויתר על השריקות והשיחות הקלילות עם הסובבים אותו.
ואני? אני מנסה להמשיך הלאה, רוצה להמשיך הלאה, מבינה שאולי הוא לא בשבילי, מבינה שיש לו חסמים רגשיים עם עצמו שהוא צריך לפתור לבד ולא שאני אהייה פה למענו ואנסה לשנות אותו, כי איפה אני בכל הסיפור הזה?
אבל אני אוהבת אותו, מתגעגעת לריח שלו, לאהבה שהרעיף עליי, להרגשה הזאת שאני הנסיכה הכי יפה שלו, מתגעגעת להרגשה שאני שלו לחיים, להנאה באוזניים כשאמר לי שהוא יבנה לנו בית ונחייה במקום יפה.
זה קשה, לגור עם מישהו ואז לא, זה קשה המחשבה שזה רק עניין של זמן עד שאתקל בו מתהלך יד ביד עם מישהי אחרת, כי בנינו, זה הכי קשה.
אני מאמינה באימרה שהזמן עושה את שלו, ואני מחכה בקוצר רוח שהוא יבוא, יעשה את שלו וילך.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

א ו עקוב אחר א
שמור כתבה
לכתבה זו 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגזין
עוד ביחסים
איך להתגרש נכון?
איך להתגרש נכון?
מאת: Neta Ron
שטח האחסון בלב שלי מלא
שטח האחסון בלב שלי מלא
מאת: Mia N
היונה שחזרה
היונה שחזרה
מאת: רינה זיגדון
המדורגים ביותר
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz