כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
2

אבא

אבא שלי

כבר עברו שבועיים אבא, שבועיים מאז שהלכת אבא, הלוואי ויכולתי לסובב את הגלגל אחורה אבא, כמה שהייתי מעדיף להיות במקומך אבא. נלחמת כמו אריה אבא. מעולם לא אמרת שכואב לך, שלא נוח לך, שאתה צריך משהו, עד היום האחרון הלכת לעסק המשפחתי אבא, כי רצית לעזור למרות הכאב המוסתר אבא... למרות שכאב לך לא רצית לגרום לנו לאי נוחות, בחרת לישון בסלון שלא נשמע אותך קם באמצע הלילה כי כואב לך. כשהרופאים שאלו אותך אם כואב לך, אמרת שלא כואב לך כלום, לא רצית להיראות חלש בפניי אבא, אבל אני יודע שאתה חזק והכי חזק ואין חזק כמוך.

הכל קרה כל כך מהר, ההידרדרות במצבך הייתה כלכך מהירה שלא הספקתי באמת להיפרד ממך כמו שצריך, למרות איך אפשר להיפרד כמו שצריך? אין דרך להתכונן לזה, אם הייתי מנסה להיפרד ממך לפני, איזה תחושה הייתי מביא לך אבא? שאתה היחיד שנשארת במערכה הזאת? לעולם לא!
המשפחה שלי הגיעה מברית המועצות, וכמו הסטיגמות הרבות המשפחות טיפה קרות וקשה להפגין אהבה אחד לשני, בכל 18 שנות חיי מעולם לא אמרתי לך שאני אוהב אותך אבא, ועל זה אני הכי מצטער בעולם, אני מרגיש כאילו המעגל לא סגור, ולצערי יישאר לא סגור לעולם. אבל באמת שאני אוהב אותך הכי בעולם אבא! כל לילה מאז אותו יום, אני עם דמעות בעיניים מתפלל שתשמע אותי אומר לך שאני אוהב אותך אבא!
לא הייתה אבא מצחיק, או להפך רציני מידי. לא הייתה האבא הכי עשיר, או הכי עני. לא הייתה האבא שתומך בכל החלטה שלי, אך גם מעולם לא שללת את הדעה שלי. לא הייתה אבא מיוחד או ייחודי, אבל הייתה "אבא"! הייתה אבא אמיתי! מכל כיוון, הייתה תמיד שם בשבילי, עם העצה הכי נכונה, עם תחושת הביטחון שיש מי שישמור עליי, עם כל התכונות שאבא צריך להיות בשביל הבן שלו. ואני מודה לך שגידלת אותי להיות מי שאני ואוהב אותך כלכך על זה אבא!

הייתי איתך ביומיים האחרונים שלך. כאשר אישפזו אותך וניסית להוציא את הצינורית חמצן באתי ותפסתי אותך ביד, אמרתי "אבא בבקשה לא", והתבכיינתי כמו ילדה. מעולם לא בכיתי אבא, פעם אחת כשראיתי אותך נשבר ובוכה מולי והפעם הזאת. הדמעות לא הפסיקו ולא רציתי שזה יפסיק, הלב והמוח מתנגשים בו זמנית, כאשר המוח אומר שזה הסוף, והלב אומר כי זה לא יכול להיות הסוף! מה אני בלעדייך אבא? אני כבר שבועיים חושב על זה, ועדיין לא מצאתי תשובה, וזה נראה שלא אמצא בחיים...
החזקת ביד אחת את היד שלי ועם השנייה ניסית לסדר לי את השיער שעף לי על הפנים, זה היה רגע שלעולם לא אשכח, היה לך קשה לדבר אבל בכך זאת שמעתי אותך אומר "לא צריך לבכות" לא יכולתי להפסיק ותוך כדי הכתיבה הזאת וכל פעם שאני נזכר באותו רגע אני נשבר כל פעם מחדש, לפי הנשימה שלך שמעתי כמה כואב וקשה לך, מה שעבר לי בראש הוא למה אני? ! למה זה מגיע לי? ! איך אני או אבא שלי חטאנו בעולם הזה? ! ולמרות שכל אחד עובר את זה בחיים שלו, התחושה הזאת לא ניתנת לתיאור. במיוחד לא כאשר אתה יודע שאין דרך חזרה. הרגשתי שזורקים אותי לבור ואומרים לי תחכה... זה אמור להגיע... לא יודעים מתי, אבל זה קרוב. הלב שלך הוא פצצה מתקתקת והלב שלי התפוצץ עוד לפני שעזבת אותי. בכיתי. באה הרופאה שהייתה נורא חייכנית ורגועה דיברה איתי בכזאת פשטות על זה שאבא שלי יכול ללכת עוד שעה או שאולי בלילה או שאפילו מחר מחרתיים... "אפילו"... מילה של אופטימיות שאבא שלי "אפילו" יכול להחזיק פאקינג יומיים! הכל פשוט ריסק אותי, מה לא עבר לי בראש, אולי ייכאב לי פחות אם אני אתאבד... אבל מה עם אימא? מי ישמור עליה? אני יודע שאבא ייכעס עליי אם אני לא אשמור על אימא ואחותי כי אני היחיד שנשארתי לשמור עליהן...

אחרי שחזרתי הביתה ב2 בלילה, הגעתי למחרת בשעה 6 בבוקר כדי להיות איתך, המצב החמיר, הנשימה שלך, לא שמעתי צליל נורא מזה בחיי, הרגשתי את כל הגוף שלי בוער מרוב חוסר אונים, הזריקו לך משהו שיטשטש את הכאב, אבל זה טשטש לך הכל וגם לא שמעת אותי יותר, הסתכלתי עלייך במשך 8 שעות פשוט הסתכלתי עלייך. כל הזכרונות צפו לי, על איך ישבת עם כל ההורים בזמן המשחק אימון שלי, ישבת בשקט, לא כמו כולם, אבל היית הכי גאה כשראית אותי על הדשא. על איך שבאסיפת ההורים היחידה שהלכת אליה ולא אימא, שהמחנכת שלי בכיתה ה' לא הפסיקה להחמיא שאני תלמיד למופת, להפך משאר אסיפות ההורים שבהם גם ציון אחד היה יכול לקלקל את כל הרושם עליי. שאחרי שבת בים, היינו קונים את הרד-בול שאולי לא היה הכי בריא, אבל ידעת שאני אוהב. שחזרת שיכור הביתה וראיתי שרע לך והתחלתי לטפל בך. בכל הרגעים של שנינו בתור אבא ובן.

עזבתי את הבית חולים כדי לנוח, אחרי כמה שעות התקשרו ואמרו שיש החמרה במצבך וכדאי להגיע עכשיו... הגעתי עם אימא ואחותי בשעה 7 בערב לבית החולים נכנסתי לחדר שלך, הוילון היה סגור, קול הנשימה הכבד עם החרחורים כבר לא נשמע, היססתי לרגע אם להיכנס או לא, נכנסתי ולהבדיל מימים אחרים, נשמתי לרווחה, לא ירדה לי חצי דמעה, ידעתי שאתה לא סובל יותר, ידעתי שאתה נמצא במקום טוב יותר, שהסיוט הזה נגמר, והתחילו החיים בלעדייך, בלי אבא שלי.
כמו גם באותו הערב, בהלוויה למחרת לא בכיתי, הבנתי שאת כל הכוחות שלך, העברת לי, אני מרגיש חזק כמו שלא הייתי מעולם! נפשית, פיזית, מנטלית... בכל התחומים! המעגל שלי איתך לתמיד יישאר פתוח אבא, כי בכל זאת לא הספקתי להגיד לך שאני אוהב אותך, אבל אם אתה רואה אותי מלמעלה, ושומע את המילים שלי בלילות אתה בוודאות יודע עד כמה שהאהבה שלי אלייך חזקה.

יש אנשים שמאבדים את אחד ההורים או את שניהם חס וחלילה, בגיל שהם עוד לא מבינים את זה, יש כאלה בגיל שכן מבינים והכאב עצום, אני איבדתי את אבא שלי שנכנע לסרטן הקשה ביותר, סרטן הכבד, אחרי שבשנת 2010 ניצחת את סרטן הקיבה, איבדתי את אבא בגיל 18, הספקת לראות אותי מגיע לגיל הזה, הלכת שלושה ימים לפני יום הולדתך ה56, אבל בעולם אין דבר כזה חוקיות, או הוגנות. תעריכו את ההורים שלכם, תגידו להם בכל יום ויום שאתם אוהבים אותם, לי זה עדיין קשה, אבל אני מבין עכשיו כמה זה חשוב היה לאבא שלי לשמוע את זה ממני והוא לא שמע את זה ממני בסוף, ואני לעולם לא אהיה שלם עם החיים שלי בגלל זה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Niko Clous עקוב אחר Niko
שמור כתבה
לכתבה זו 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Hila
Hila
ריסקת אותי! משתתפת בצערך
הגב
דווח
Meri popins ..
Meri popins ..
שברת אותי תהיה חזק
הגב
דווח
anonymous singer
anonymous singer
משתתפת בצערך ! מקווה שאביך נמצא במקום טוב יותר
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש במגזין
עוד ביחסים
את האצולה שלי
את האצולה שלי
מאת: משה נצ'ו
נשארנו רק עם הפנטזיה
נשארנו רק עם הפנטזיה
מאת: Or Bar
ההכרויות באינטרנט עולות שלב
ההכרויות באינטרנט עולות שלב
מאת: שיחות חמות
בלה
בלה
מאת: שני ניצן
מרגש
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
כל עוד את שלי
כל עוד את שלי
מאת: תום כהן
האישה שלך
האישה שלך
מאת: Soul Writer
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
מומלצים מהספרייה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema