המסע
הנפש שלך מקדימה את הגוף, ובכל זאת יש עוד אינספור מרחבים לגלות
זאת היא כתבה לי,
בספרה שלי נתנה.
ועתה מילותיה,
מדממות מלבבי.
כי אנחנו איננו -
את לא כאן.
ולא תהיי.
ובכל זאת,
למי אני כותב -
אם לא לך?
מי הייתי,
אם לא את?
האם כל חיי, נשמתי,
לבבי הפועם -
ההיו הם חלום?
"אל נא התעצב
בבוא העת לומר שלום.
כי פגישה מחודשת,
הינה מובטחת
למי שהיו
ידידים".
שקר! זועקת רוחי הפצועה.
הבל הבלים!
אין חדש תחת השמש!
טוב שם משמן טוב,
ויום המוות - מיום היוולדו!
אני נזכר בשירנו,
ששלחתי אז לך.
'כמה צעדים קטנים, על קצות האצבעות,
כריעה מהוססת, התרוממות,
רגל מושטת לאחור..' -
הרי רקדת בלט,
גם בתוך ראשי -
'Maybe/Yiruma.
ואולי,
תקווה טיפשית, נואשת, אבודה -
אולי,
זה עוד לא נגמר...
התוכלו להגיד לי,
מתוך שיריי,
סיפוריי,
מחשבתי?
התוכלו לעזור לי,
להשלים עם
האמת?
תביאוני להחליט,
הלעזוב?
או להמשיך?
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
