יש לי חברה (והיא מהממת באמת)
בימי הקורונה האלה, היא בכלל לא מתרגשת מסגר. ראשון, שני, שלישי, אפילו סגר מהודק
אפילו סגר מהודק או מודבק גם לא מזיז לה.
למה? אני לא צריכה לשאול . אני יודעת.
כי היא כל החיים שלה בסגר.
גם כשהיה אפשר לצאת ... פעם, פעם לפני שנה כאילו, הייתי מציעה, בואי לטיול בעמק, בואי נשב בבית קפה נשתה קפה ומאפה, אולי נלך לפיצריה הקרובה למקום מגורינו? בסדר, הבנתם.
אז אין יותר טוב מהבית. ביתה הוא מבצרה. נכון יש לה בית מדהים . הכל בטוב טעם.
היא משקיעה את נשמתה . יש לה גינה רחבת ידיים עם עצי פרי, שיחי שושנים, ערוגת צמחי תבלין. בינהם פינת הסבה משגעת. אז למה? היא שואלת אותי ואני עונה לה תשובה סתמית שנורית ממני בלי לחשוב אפילו.
אולי לראות אנשים? לקנות עוד חפצים, קשקושים, לשתות קפה שיגישו לך ותשאירי טיפ? ...
זה למה!
אז זהו לרגל הסגר שבדרך פירגנתי לה.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
עשוי לעניין אותך
שלח תגובה
