כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
1

היום הבנתי, התגברתי עלייך

כבר לא נישברת למולך

שוב הודעה מימך, שוב הכינוי המוכר שלך בוואטאפ מופיע ומשתק לי את הגוף.
שוב אני מרגישה איך לאט לאט ניגמר לי האוויר והגוף מתחיל לרעוד.
ההרגשה המוכרת הזאת שאני מתחילה לאבד כל טיפת הגיון כשמדובר בך. אני לא מצליחה לרסן את הרגשות שצפים לי בגוף, ואני יודעת מראש שאענה לך, למרות שנישבעתי לעצמי לא לענות לך יותר. אני יודעת שאם אענה לך עכשיו לא משנה על איזה נושא תדבר איתי השיחה תוביל לזה שאסיים את הלילה בין זרועותייך. כי אתה תמיד אבל תמיד ניזכר בי בשעות האלה.
ואני לא רוצה לתת לך את התחושת סיפוק הזו, אני לא רוצה לקום למחרת ולהיתחרט כי אחרי שאלך אני אהיה אוויר עד הפעם הבאה שתיהיה שיכור ושוב הגעגוע אליי יצוץ בך, וקשה לי לומר לך לא אבל גם קשה לי לבוא ולתת לך רק את הגוף שלי. כי ישלך גם את הלב שלי ותמיד היה. אתה שולח לי הודעה אחת קטנה ״מאמי״ וההודעה הפשוטה הזאת גורמת ללב שלי לפרפר ושולחת אותו לעננים, אני חלשה מולך, חלשה מול ההודעות שלך ואתה יודע את זה.
ואני לא יודעת איך ולמה, אבל עדיין לא עניתי לך להודעה הזאת. משהו מצליח לעכב אותי, ביום אחר הייתי עונה לך תוך שנייה, אני פוחדת לענות לך פוחדת ליפול שוב למלכודת קסמים הזו שהפרצוף היפה שלך עושה לי. אני יודעת שאם אענה אתה תקבל את מה שאתה רוצה ואני רק אצליח לרסק עוד חלק קטן בלב שלי רק כי אני חלשה מולך, חלשה מול המגע שלך, מול הנשיקות שלך מול החיול הזה שיכול לגרום לי לעשות הכל, עברה חצי שעה ולא עניתי לך, ההגיון מתחיל קצת לחזור לי. התסביכים והזכרונות של הכאבים שחוויתי בכל פעם מחדש איתך חוזרים לי לאט לאט ואני מתעשתת. אני ניזכרת בכל מה שהבטחתי לעצמי. בכל מה שאמרתי כל הזמן הזה כדי לחזק את עצמי ואני מצליחה לחזק את עצמי. החלטתי שהפעם אני לא עונה לך, הבנתי שהפעם פחות אכפת לי מימך כמו אז, וזה רק הגעגוע שמאיים לשבור אותי אבל הגעגוע עבר קצת ויעבור עוד. החלטתי שנימאס לי להיות חלשה מולו, הפעם אני אהיה חזקה! אני ניכנסת לשיחה רואה את ההודעה המוכרת שעשתה לי פרפרים עד לפני חצי שעה, ועכשיו אני מסתכלת עלייה והיא לא עושה לי כלום יותר אז אני יוצאת מהוואטאפ וסוגרת את הפלאפון, אני מתהפכת במיטה ומחבקת את הכרית שלי ומתחילה לבכות. ואלו הן דמעות של אושר לראשונה בחיי, דמעות של ניצחון. כי מהיום אני יודעת בוודאות שאין לו מקום יותר בחיים שלי, שפעם לא משנה מה תמיד שיחקתי לפי החליל שלו ותמיד אחרי שהוא שבר אותי והתחזקתי הוא מצא דרך לחזור לי לחיים. הוא תמיד היה מחכה לי שהייתי בפינה החלשה שלי, אבל היום זה ניגמר, היום הצלחתי.
היום הצלחתי לסגור לו את הדלת ללב שלי, היום הוא בעבר שלי ואני מתקדמת בגאווה אל עבר העתיד שלי!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

מורן ברק עקוב אחר מורן
שמור כתבה
לכתבה זו 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגזין
המדורגים ביותר
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay