כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
1

הלכתי אבל עדיין זוכרת

לקיים רצון-לקיים אהבה.

לפעמים,
מרוב הצורך להיות שם.
באהבה הזו, בחיבוק הזה, במבט הזה, באישור הזה, בחיים האלו.
אני כמעט שוכחת את עצמי.
כמעט שוכחת מה הייתי אז.
מה ביקשתי לי ברחשי הלב הקטנים, הפנימיים, העמוקים- להיות.

רצון הוא כמו גל.
לפעמים שוקע, דועך כמערבולת, שותק.
לפעמים מעלה אבק כגרגר חול בעת סופה טורפת.
לפעמים-
הוא טמון בתוך חשכה סמיכה וקרן אור שמש חודרת פנימה אליו ומעירה את כוחו לעלות.
לקום.
לבקש.

לפעמים-
הרצון הטמון, השקוע והכמעט אובד שבתוכי,
מרים ראש לצעוק לי שהוא עדיין כאן.
שהוא עדיין רוצה.

מה רציתי אז, שברגעים של שכחה, הצורך כמעט מעוור, מאפיל ומשכיח לי את פלאי הפלאים שבתוכי?
רציתי אז, גב זקוף וחיוך מואר ממלא את העיניים.
רציתי תשוקה ומבט בוער משמחה למקרא מילים הכתובות על דף בספר ישן.
ספר ישן שנכתב לפני דורות רבים, אך ניחוחו ומשמעותו לא כהו גם היום.
רציתי שמחה.
שמחת אמת פנימית ושקטה של ידיעה שלווה. ידיעה שקיימת באלו שהולכים בדרך, וגם כשהיא קשה ומאתגרת, הם עדיין אוחזים בידיעה שזו הדרך. לכן הם ממשיכים והולכים.
רציתי פשטות.
פשטות ששואבת כוחה ממעט ומהסתפקות.
רציתי אהבה למרחקים ארוכים. אחת. בטוחה במקומה, לא מתיישנת ולא מתעייפת.

את כל זה רציתי- איתך.
התחלתי ככה,
אור בעיניים והבטחה.
אהבה ונתינה והתמסרות ואמונה.
המרכז היה- ספר ישן מזה דורות והרבה אושר וכנות בלב.
ניסיתי אבל לא ידעתי שבאתי מלוכלכת.
לא ידעתי שהרצון בתוכי כוסה בשכבות-שכבות שהיה צריך לקלף כדי לגלותו במלוא הדרו.
במלוא יופיו.
זה הפך לניסיון כואב. מלא פצעים וחבורות.
מלא דמעות.
מלא בלבול וחוסר הבנה.
מלא בהלה..
מי אני? מה אני? איפה הם כל הרצונות המתוקים האלה שהגעתי איתם? איפה הכוח שלי לא לאבד אותם?

ככל שהעמקתי בניסיונותי כך גיליתי שאתה- נשארת במים הרדודים.
לא שחית איתי כדי לחפש כמוני.
כדי לגלות ולמצוא את שאיבדנו מבעד לשכבות הלכלוך שדבקו בנו שלא באשמתנו.
לא ביקשת להתנקות ולנקות.
לטהר ולאפשר.
לייפות ולהאיר ולראות.
לראות את אור היקרות שבוקע מנקודת טוב שקולפה לה אט-אט ועלתה מן החושך אל האור.

אז הפסקתי לנסות.
ואתה נתת לי ללכת, הכי רחוק שאפשר.
אל הקצה.
שבע שנים הלכתי והלכתי ולא יכולתי לעצור ולהסתכל לרגע לאחור, לזכור מה השארתי שם, להרגיש.
עד שלא יכולתי יותר.
כמה אפשר לא להרגיש?
כמה אפשר ללכת בלי להביט לאחור?
כמה אפשר להגיד שנגמר כשבעצם הכל עוד נשאר פתוח ושלך ואיתך?

לעצור ולהרגיש- זה כואב.
זה לנבור שוב ושוב בפצע שנשאר פתוח.
זה להעלות אהבה מכוסה ומוסתרת ולגלות שהיא עדיין שם.
רוצה ומבקשת ומחפשת.

בכל פעם שאתה מגיע,
אני שוב מחדש,
מתגעגעת ומצטערת.
אבל זוכרת,
את כל רצונותיי הקטנים, הפנימיים, העמוקים שרציתי לפניך ואיתך.
היום- אני מוכנה לכל אהבה שתזמין אותי אליה יחד איתם.
אהבה שיש לה מקום לכל רצון ורצון שלי.
אהבה שיכולה לתת לי יד כדי להגשים ולקיים אותם.
ומשכך- לקיים אותי.

אם היית מסוגל לרגע להסתכל בעיניי שלי ולשאול בכנות:
"ואת-
תקיימי אותי דרך קיום רצונותי הקטנים שלי?"
היית מבין ממבטי, ללא כל ספק, שאכן כן, קיום רצונותיך הוא קיום אהבתי הגדולה והיחידה והקמתה מעפר לתחייה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

יעל נשגב עקוב אחר יעל
שמור כתבה
לכתבה זו תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
כותבת כל כך אחר כל כך עמוק
ומלא משמעות כמה איכות..
הגב
דווח
כותבי החודש במגזין
יעל נשגב
חייבת להיות אישה
חייבת להיות אישה
מאת: יעל נשגב
תקווה עירומה
תקווה עירומה
מאת: יעל נשגב
אהבתי
אהבתי
מאת: יעל נשגב
איש בלי פנים
איש בלי פנים
מאת: יעל נשגב
מרגש
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
כל עוד את שלי
כל עוד את שלי
מאת: תום כהן
האישה שלך
האישה שלך
מאת: Soul Writer
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
כתבות אחרונות
משכנתא
משכנתא
מאת: אלעד וולך
מפעל בלכמן מנס: הלחמה וריתוך אולטראסוני באמצעות קרניים (Sonotrodes)
מפעל בלכמן מנס: הלחמה וריתוך אולטראסוני באמצעות קרניים (Sonotrodes)
מאת: מנס מנס- המומחים להזרקת פלסטיק
תושב חוזר - כך תיהנה מכל הפטורים במס
תושב חוזר - כך תיהנה מכל הפטורים במס
מאת: רואה חשבון אמנון בן שושן ושות' רואי חשבון
הטיול הראשון שלי להודו
הטיול הראשון שלי להודו
מאת: ברי כהן
מומלצים מהספרייה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema