כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
1

האיבר המיוחד שלו

"אתה כל כך מכוער", היא נשמעה כמו חוקרת, הקובעת עובדה מדעית ברורה. הוא הרכין ראשו מטה כמודה על המחמאה. נראה היה לו שהיא, אכן, התכוונה להחמיא לו.

"אתה כל כך מכוער", היא נשמעה כמו חוקרת, הקובעת עובדה מדעית ברורה. הוא הרכין ראשו מטה כמודה על המחמאה. נראה היה לו שהיא, אכן, התכוונה להחמיא לו.

"אתה זקן ושמן. הפימה בקצה הסנטר שלך מרקדת מחול עצמאי כשאתה מדבר. זה מצחיק. אתה גם מזיע. תפסיק כבר לייצב את המשקפיים שלך על החוטם הגבשושי שיושב לך כמו גיבנת במרכז הפנים. אולי, עדיף שתסיר אותם. כן. תסיר אותם עכשיו!

הוא הסיר את המשקפיים, מניח אותם על שולחן הקפה שחצץ ביניהם. בחוץ הכה החמסין באגרופיו הבלתי נראים בעוברים ושבים, נהנה בעליל להתעמר בהם. כאן, תחת המזגן, בקרירות המענגת, הלא שייכת, הבועתית, עם ניחוח הקפה והמולת השיח, גלים נשברים של מילים ורשמים, הוא התענג על הידיעה שהיא נהנית להתעמר בו שכן, את זאת בדיוק הוא רצה.

"תרים ת'מבט שלך. ס'תכל לי בעיניים. אתה בכלל מצליח לראות משהו בלי המשקפיים?"!

הוא אמנם ראה אותה, אך רק במעורפל, במעורסל, כמו מציצה היתה אליו מתוך ענן של וניל. אישה די נאה ומוקפדת בתחילת שנות ה- 50 לחייה, אך לא אחת שנראית צעירה לגילה. עיקר גאוותה על רגליה החטובות, הארוכות. אם היו שם נימים בולטים – היא היטיבה להסתיר אותם. בכל אופן, הוא היה מוכן לנשק כל נים ברגליה, עד שתורה לו לעצור, גם אם מסע הנשיקות הזה לאורך שוקיה וירכיה יארך מעתה ועד סוף חייו.

הוא ראה את שפתיה משוחות האודם נסגרות על קו החרסינה של ספל הקפה ומותירת שם חתימה אדומה, תוך שהיא לוגמת בהנאה זיפ של נוזל חום, ממכר. אל השפתיים האלה הוא בוודאי לא יגיע לעולם. לא הוא. לא במעמדו. עליו לשמוח אם השפתיים האלה ייאותו להיפער לכבודו מדי פעם בתנועה של יריקה. כן הרוק שלה, על לשונו, גולש במורד לחייו הלא מגולחים, בהחלט יספיק. אסור לשאוף לבלתי מושג.

"בקיצור, הצורה שלך מגעילה אותי", סכמה, כמו היתה רופאה המאבחנת מחלה של פציינט, ונפנית עתה לכתיבת המרשם. הוא התרשם שאלה היו מילים מן הפה לחוץ. שפת הגוף שלה לא הביעה שום גועל למראהו.

"אני מודה לך, ומקבל בהכנעה את דברייך, גבירתי".

לפניה היו עצמות לחיים ארוכות ומראה סלאבי, שהילה של יהירות ופינוק נדפה ממנו כל העת. עתה הן התקמטו לכלל חיוך, כמעט בחוסר רצון. מבטה גלש מטה, אל סנדליו. היא התעכבה על ציפורני רגליו המעוכות. "אתה יכול לטפל בעצמך קצת, אתה יודע... אסתטיקה. אסתטיקה."

"כוחי אינו בחזות החיצונית שלי", שמעה אותו מתנצל על המובן מאליו.

"אז תוציא. תוציא עכשיו את האיבר שבו אתה כל כך מרבה להתפאר". דחקה בו בשעשוע.

הוא נחרד: "כאן? בקפה? ל... לפני כולם?"

סימנה לו בניד ראש שזהו מבוקשה. בחוץ הסתיר ענן קלוש של קיץ את אגרופיה המכים של השמש, וזו עצרה לרגע, מתנשמת, מסוקרנת, מציצה בעד החלון, בטרם תמשיך ותנחית את מכותיה. מלצרית כרעה מול שולחן סמוך, מחייכת בחנפנות מודעת אל הזוג היושב, ומדקלמת את ה"ספיישל" של המקום תוך שהיא מניחה לקו המתאר של שדיה לצייר את עצמו עמוק אל תוך מחשוף החולצה, בין הכפתורים הפרומים. ברקע הגיע תורה של דיאנה קרול להסביר בדואט "יו דונט נאו מי", עם ריי צ'ארלס מדוע היא אוהבת אותו, החספוס שבקולו התחכך והתמזג עם העומק המרטיט של מיתריה לכלל הרמוניה שהרטיטה אוזניים מוסיקאליות והטרידה אוזניים מגושמות יותר.

פער את פיו ושרבב החוצה את לשונו, ארוכה ואדומה.

היא היתה מרוצה. יותר מכך, חשה את הריגוש המטפס מתוך בטנה. בלעה את רוקה ורעדה קלה חלפה בה, בלתי נראית אך נוכחת לגמרי. התנשפה קלות:

"עכשיו רד על ארבע וחפש את המטבע שנפל לי בין רגליי"...

הוא גחן בגמלוניות, נעלם מתחת לשולחן. סנדליו המציצים היו שקופים לבאי הקפה, או שהם הצליחו להשים עצמם כלא שמים לב. הרגישה את זיפיו דוקרים את שוקיה, כשניסה להידחף לבין ירכיה. כל כך מגושם, לעזאזל.

"עכשיו. התחל ללחוש לי!" הורתה לו וקולה מסגיר את התרגשותה.

"הלשון שלי היא איבר עצמאי, בדרכו אל חורשת יער קסומה", החל קולו, שהיה רך למפתיע, לנגן באוזניה. "את יכולה לחוש את מסעה במעלה רגלייך, את קרירותה, את צמאונה אל המעיין הנובע מבין רגלייך, זה שניחוחו הסמיך מסמן לה את הדרך...

עצמה עיניה, מתמכרת למנגינת קולו, וידעה ששוב היא הולכת לגמור במקום פומבי, ליד כולם.
cuckold stories

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

גלעד חיים אריאל עקוב אחר גלעד חיים
שמור כתבה
לכתבה זו 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגזין
עוד ביחסים
יש ימים
יש ימים
מאת: Nimrod Mor
אהבה והזמן
אהבה והזמן
מאת: The Pen
מה שנשאר לך.
מה שנשאר לך.
מאת: Nimrod Mor
האהבה הוירטואלית שלי
האהבה הוירטואלית שלי
מאת: Achinoam Borovsky
יצירתי
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
ישר ולעניין
ישר ולעניין
מאת: שלכת .
Her heart , your cigarette
Her heart , your cigarette
מאת: דנה לוי
ברוכים הבאים לשעה חמש ..
ברוכים הבאים לשעה חמש ..
מאת: Nadav Barak
כתבות אחרונות
הזדמנות נדל"ן במינימום סיכון
הזדמנות נדל"ן במינימום סיכון
מאת: מאיר שאול
אל תעשי את זה
אל תעשי את זה
מאת: עלמה עלמה
שניצל קומפני - משלוחים בגבעתיים
שניצל קומפני - משלוחים בגבעתיים
מאת: אורן קמש
מדינה של יהודים
מדינה של יהודים
מאת: Nimrod Mor
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D