כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
1

עד מתי?

עד מתי? פרק 2

כל הנסיעה עד לבית הספר של עדן אני חושבת עליו משהו בו ממגנט החיוך שלו זה הדבר הכי יפה שראיתי מאז שקמתי בבוקר אבל מחשבה אחת לא מרפה מימני. שהיא בטח יצאתי עוד אחת מהבחורות שלו שנמרחות עליו ורק רוצות עוד ועוד זמן איתו.
״הגענו לבית הספר המפגר שלך״ אני אומרת תוך כדי צחוק מנסה לתת לו תחושה של כיף.
״מצחיק שמש״ הוא מנסה להסתיר תחיוך שלו.
״מה יש לך יפה שלי מה ״ אני אומרת ומדגדגת אותו והוא צוחק.
״אין לי כלום״ הוא אומר מנסה להסתיר, אני מכירה אותו הוא אומר כלום בשביל שלא יציק לו אבל בתוכו הוא מת לספר לי.
״חיים שלי חתיך אחד תביא לי נשיקה, אף אחת או אחד לא שווה תדמעות שלך נסיך שלי, תכנס לכיתה עם חיוך תן להם לראות שאתה לא ברמה שלהם ושהם לא מזיזים לך אפילו קצת . טוב״
״את צודקת״ הוא אומר ואור יש לו בפנים פתאום הוא נותן לי נשיקה בלחי ויוצא מהאוטו מנופף לי לשלום ואני מחכה שיכנס לבית הספר .
אני מקבלת טלפון מליז חברה טובה שלי .
״כן ליזוש יפה שלי מה קורה?״
בסדר בא לך לבוא איתי לים היום?״
״כן. באיזה שעה בא לך?״
״מ12 בצהריים ככה. בא לך ״ היא שואלת
״סבבה אבל בשתיים אני צריכה להחזיר את אחי עדן ״אני אומרת מצפה שיש לה רעיון כמו תמיד
״אני אחכה לך ותביאי אותו גם לים קצת שיהנה קצת. גם ככה אני שרופה עליו ״
״סבבה יפה שלי אז קבענו, תאחלי לי בהצלחה ״
״למה? מה את מסתירה עוד פעם. ״
״ממתי אני מסתירה מימך משהו יקרצי הכל אני מספרת לך״ אני צוחקת והיא גם
״נו דברי״ היא אומרת, ״ יש לי ראיון עבודה עוד שעה, ותנחשי את מי ראיתי איך שיצאתי מהבית?״
״נו דברי כבר את יודעת שאני שונאת חידות ושאת מתחילה ולא מסיימת ונותנת לי לנחש״
״את אותו אחד מאתמול לבש חולצה מכופתרת צמודה כאילו היא עוד שנייה נקרעת מרוב שהחזה שלו שרירי ״
״אופה מישהי פה נשמעת מאוהבת קצת״ היא צוחקת ומדביקה אותי גם.
״מה הסיכוי חיימי הוא בטח מפוצץ בבחורות, אבל החיוך שלו כזה מהמם ״ אני צוחקת
״אין את אין לתאר, טוב תריכולים עליו שמרי לים מחכה לך ״
״טוב ביי נדבר״
אני מסיימת תשיחה ונוסעת לבית להתארגן לראיון העבודה .
אני נכנסת לבית ורואה את אמא שלי שוטפת כלים הבית נקי. אני אומרת לה ״שלום״ כשסוגרת את הדלת .
היא מחייכת ואומרת ״נו איך היה ״ תוך כדי שהיא מעבירה סמרטוט על השייש .
״איך יכול להיות כרגיל אני צריכה לזוז יש לי ראיון עוד מעט ״ אני אומרת ועולה לחדר שלי אני מתקלחת במים חמים שירגיעו אותי, אני יוצאת מהמקלחת ומתחילה להתלבש אני שמה חולצת שיפון לבנה שמשקפת את החזייה הלבנה שלי וג׳ינס בהיר צמוד וקצר וחגורה שחורה ונועלת עקב סנדל בצבע שחור מתאפרת אוספת תשיער לקוקו גבוה שמה בושם ויוצאת עם תיק שבתוכו יש דברים לים .
יוצאת מהבית אחרי שנותנת לאמא נשיקה ויוצאת מהבית לכיוון האוטו שלי ואחרי נסיעה אני מגיעה לבניין גבוה ונכנסת אליו ופונה למזכירה שאומרת לי באיזה קומה ובאיזה חדר .
אני עולה במעלית מתרגשת כשהמעלית נפתחת אני הולכת לאותו חדר שכיוונה אותי המזכירה. אני מגיעה לחדר ומולי אני רואה דלת שחורה אני דופקת בדלת ואני שומעת קול מאשר לי להיכנס אני פותחת ונכנסת הכיסא שהיה מפנה לי את גבו מסתובב ואני נשארת המומה כשלמולי אני רואה אותו.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Hodaya Shem Tov עקוב אחר Hodaya
שמור כתבה
לכתבה זו 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגזין
Hodaya Shem Tov
עד מתי?
עד מתי?
מאת: Hodaya Shem Tov
יצירתי
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
Her heart , your cigarette
Her heart , your cigarette
מאת: דנה לוי
יש לי סוד
יש לי סוד
מאת: Linoy Zriker
כתבות אחרונות
תודה לך.
תודה לך.
מאת: Juli02
ארבע בבוקר
ארבע בבוקר
מאת: Nimrod Mor
בדיקת NIPT לבדיקת תאומים
בדיקת NIPT לבדיקת תאומים
מאת: טלי שליבקוביץ