כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
1

צריכה להיגמל ממך

כשאני מכינה קפה, אני מוציאה שתי כוסות, ושמה קפה בשתיהן, עם 2 סוכר בשבילך, ואז אני נזכרת. ואין לי מה לעשות עם קפה וסוכר מעורבב, אז זה הולך לפח. נשברו לי כבר ארבע כוסות על רגע כזה של התמוטטות. אני פשוט לא מפסיקה לשכוח שאתה כבר לא שלי

אני לא מפסיקה למצוא את עצמי נכנסת לווצאפ, נכנסת לשיחה איתך, כותבת 'אני אוהבת אותך' ראנדומלי, כמו שהייתי כותבת באמצע היום בכל פעם, ואז אני רואה שהשיחה האחרונה שלנו הייתה לפני שבועיים, הבועה מתפוצצת, ואני נזכרת שאני כבר לא אמורה. עברו חודשיים מאז הפרידה, וזה לא מפסיק. אתה כמו סם ואני רוצה להיגמל. רוצה? יותר כמו צריכה.

אני לא מפסיקה למצוא את עצמי נכנסת למיטה, פותחת את הפלאפון ונכנסת לשם שלך באנשי הקשר, כמעט לוחצת על מקש השיחה ונזכרת שאתה כבר לא רוצה לשמוע ממני כל לילה. או שאולי כן?

אני נכנסת למיטה כל לילה ומסדרת את הצד השני כדי שיהיה לך נוח כשתבוא, ואז נזכרת שאין למה. ואני לא מצליחה לישון באלכסון, כי אני לא זוכרת איך עושים את זה. וכבר אין לי פיג'מות. אני צריכה לקנות כמה, כבר אין לי חולצות צבא גרועות שמריחות כמוך לישון בהן. התרגלתי לישון צמודה אל הקיר כדי שיהיה לך מקום לישון, כי יש לך בעיות שינה ורציתי שתמיד תהיה לך השינה הכי טובה שיכולה להיות לך. ואני עדיין לא קמה בגלל היתוש המעצבן הזה בלילה, למרות שאני כל כך רוצה להרוג אותו, כדי שתישן יותר טוב. ואז אני מסתובבת, אחרי שעתיים לפחות שהוא עוקץ אותי, ונזכרת שאין לי למה להיות כזאת נחמדה. הלכת.

הייתי מכינה אוכל ואז שמה לך פתק על הקופסה, שתדע מה בדיוק יש שם. כי אתה אוהב לדעת בדיוק מה יש באוכל שלך, תמיד היית שואל אותי כשהיית חוזר מאוחר וניסית שלא להעיר אותי. אני עדיין כותבת את הפתקים האלה מידי פעם, ואז מקמטת וזורקת לפח בעצבים.
אני עדיין מדליקה דוד בלילה, כדי שתחזור יהיו לך מים חמים. תמיד היית חוזר כל כך מאוחר מהעבודה, והיית קופא, ירושלים פשוט קשה בחורף. ולא היית צריך לבקש, ותמיד היית אומר לי כמה שזה גורם לך לחייך שאני חושבת עלייך כל לילה. אין מי שיכבה אותו פתאום, החשבון חשמל שלי בטח יהיה יקר החודש...

כשאני מכינה קפה, אני מוציאה שתי כוסות, ושמה קפה בשתיהן, עם 2 סוכר בשבילך, ואז אני נזכרת. ואין לי מה לעשות עם קפה וסוכר מעורבב, אז זה הולך לפח. נשברו לי כבר ארבע כוסות על רגע כזה של התמוטטות.

אני לא מפסיקה להשאיר מפתח מתחת לדלת, ואז קמה בבוקר שאחרי ואומרת לעצמי כמה מטומטמת אני. כמה מטומטמת. אתה לא תחזור. אתה לא תחזור, ואני שוב מתפרקת לרגע ההבנה הזה. גם לך יש את הרגעים האלה? את ההרגלים האלה? אתה שוכח לפעמים שאני לא שם, או ששחררת? לפעמים אתה מדמיין אותי קופצת למקלחת שלך בסוף היום כשאני שומעת את הזרם רץ? אתה מחפש את הפתקים על קופסאות האוכל? אתה מכבה את הדוד למרות שהוא כבוי כשאתה חוזר מהעבודה? אתה לא לובש את חולצת סוף המסלול שלך כי אתה רגיל שהיא אצלי או שנגמלת? אני מקווה שההרגלים האלה לא מפרקים אותך אלא רק עוברים לידך. מגיע לך להיות מאושר.

אני יודעת שאני אשכח בסוף, ועוד חצי שנה אני כבר לא אשבור כוסות, אקמט דפים, או אסתכן בפריצה בשביל אף אחד, אולי אפילו בשביל מישהו אחר... אני יודעת שאתה כבר לא תהיה חלק ממני, אבל עד שההרגלים המגונים האלו יעברו, יש למישהו המלצות על גמילה טובה?

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

נטע לוי עקוב אחר נטע
שמור כתבה
לכתבה זו 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגזין
עוד ביחסים
כיצד אקופונקטורה יכול לעזור עם פוריות
כיצד אקופונקטורה יכול לעזור עם פוריות
מאת: גיא קארו
פחדנית שלי.
פחדנית שלי.
מאת: Je suis
כאיילה קלילה.
כאיילה קלילה.
מאת: Je suis
מרגש
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
מומלצים מהמגירה
אולי הפעם
אולי הפעם
מאת: אבי בשחור לבן
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
אני כועסת
אני כועסת
מאת: שבורת כנף