כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
1

איפה טעיתי?

יותר מידי שאלות רטוריות

מה אתה מנסה לעשות? מה פשר ההתנהגות הזו?
אמירת הבוקר טוב ולחיצת היד החברותית הפכה פתאום לארוכה קצת יותר, עכשיו זה כולל גם מבט בעיינים. אתה אומר את שמי בקול מול הכיתה- ממש כאילו הפנטזיה שלי מתגשמת. אתה מביט לכיוון שלי יותר מידי, אתה מפתח נושאי שיחה כאלו ואחרים- ולפעמים גם כאלו שכבר שאלת.
אתה דואג, אתה נשאר קרוב.
ואז- יש ימים שאתה לא ניגש, לא מביט, לא מתעניין. כשאני נכנסת לכיתה אתה אדיש, אבל כשהיא נכנסת פתאום אתה מתעורר. אני מנסה לא להתייחס, אבל יש בפנים משהו כואב.
בימים האלה אתה לא מפסיק להתעניין- אבל בה. אתה כל הזמן איתה, מביט בה, דואג לה, רץ אליה- או אחריה.
ואני ממשיכה לדמיין לעצמי סיטואציות כאלו שלא יקרו אף פעם. ו כשנמאס לה ממך, אתה נזכר פתאום בי ומגיע להתעניין קצת. ואני -חסרת עמוד שידרה מתנהגת כרגיל, כאילו שום דבר לא אוכל אותי מבפנים. אתה מחכה איתה לאוטובוס כמו שהיית פעם מחכה איתי, אתה נוגע בה. בי היית מפחד לגעת.
וכשאתה נוגע היום, זה מרתיע אותי מעט, כי אני נזכרת איך אתה נוגע בה. אתה יכול לעשות את זה פשוט, ורק לומר-
מה אתה רוצה ממני?

האור בקצה המנהרה עקוב אחר האור בקצה
שמור כתבה
לכתבה זו 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגזין