כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
1 2

תחת השמיכה

את היית נכנסת תחת השמיכה בתנועה מהירה, כאילו והקור הוא אויב ובין הזרועות שלי את בטוחה.

את היית נכנסת תחת השמיכה בתנועה מהירה, כאילו והקור הוא אויב ובין הזרועות שלי את בטוחה. הייתי מחבק אותך חזק, מבטיח לך מקלט. ובאותם רגעים שהרחובות התהדרו בכותונת שינה ובחדרנו דלקו אורות ניאון אדומים היית נצמדת אליי וכפות רגלייך שזורות בין רגליי, מחפשת מקור של חום להתנחם בו. אצבעותיי היו אז יוצאות לטייל בין גבעות שכמותייך ואלומות שיערך, בין תהום הטבור ופסגת הסנטר, כל סנטימטר ידעו הן, וידעו לתאר גם בדיוק מה את אוהבת ומה קצת פחות, מה עושה לך צמרמורת ומה עושה לך לבכות. כי כשאצבע לטיפה בין אוזן לצוואר את היית מתכווצת, וכששפתיים נשקו על עצם בריח את נמתחת, דוממת מנועייך ופלטת אנחת רווחה. כשהנפש ידעה שובע והלב התחמם היינו פושטים אז בגדים ועורמים אותם בערימה אחת למרגלות המיטה, מצמידים שפה לשפה וחזה לחזה זקור, טמפרטורת הגוף תחת הפוך השתוותה באותו רגע לכור היתוך, ונמסנו. גופי היה גופך וגופך היה אז גופי, והיית בי, הייתי בך. אגלים של זיעה וקולות אנחה בקעו מהחדר כשכפות הידיים מצאו את נקודת הצמרמורת ובלוטת הדגדוג, ואיך באותם רגעים הפכנו אחד במקום להיות פשוט זוג. כשרכנת אז קדימה והסטת שיערך כמו ווילון, כשלחשת את שמי באוזניי כמו היה סוד כמוס, ונשכבת על הבטן מתנשפת ומחייכת רציתי רק עוד רגע אחד לפני שהאהבה שוב מתלבשת ובין רגע גם הולכת. כשראשך על הכרית ושדייך על הסדין הלבן הייתי מסתכל בך ובוחן מכף רגל ועד ראש ומשנן את נקודות החן הפזורות ומחבר אותן בקו, מצוואר ועד כתף ועד אמצע הגב. את היית מתעקשת שמספיק עם השטויות ושאניח את הראש, יהיה לנו מספיק זמן לחבר נקודות ולכתוב אהבה על הגב עם קצות האצבעות, היית סורקת את פניי וסוקרת הבעות. זיהית שהרמת גבה אחת הייתה הבעת בלבול וחצי חיוך תמיד בחצי רצינות היה דווקא דבר רציני ושהופיע רק כשהיינו שם, רק את ורק אני. לחייך האדומות נמרחו על חזי המתנשף וליבי הלם כמו ילד מתופף על מערכת תופים שנתקל בה במקרה, בהתלהבות מוגזמת – ואז נרגע. נשימותייך המהירות האטו ותאמו לנשימותיי, והיית אז צוללת לעולם של חלום, מדי פעם משמיעה נחירה ואני חייכתי בלב. זה שוב חורף שחזר וכפות הרגליים מתקררות. כבר הכנסתי לשמיכה אחת או שתיים אחרות. אף אחת לא כרכה רגליה, אף אחת לא התמתחה, רק חייכה במערומיה ודרשה "עכשיו תורך". זה חצי עשור עבר לו, והגשם שום נופל באותה הצורה בה נפלו פרטי לבושינו שנערמו לערימות, וחיפשתי את פנייך אצל שונות-ספק-דומות – ולא מצאתי. את ודאי מעבירה לך חורף במקום יותר נעים, שם לא צריך שמיכה של פוך, שם השמיים למעלה, ולא הכל הפוך, אבל אצלי בחורף הירושלמי השלג נערם בתקרה, החורף עובר לבד. אפשר לקרוא לזו יוהרה, לניסיון לנחש מה איתך עכשיו, אבל אם דברים הלכו כמו שקיווית את ודאי שוכבת לך על בטן, עם בחור מעל הגב, מסתכל לו מלמעלה ומחבר נקודות בקו. איפה את, ואיפה אני. ואיפה את?

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת . עקוב אחר שלכת
שמור כתבה
לכתבה זו 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Just Liel
Just Liel
אחד הטקסטים המדהימים שלך! אוהבת את הכתיבה שלך :)
הגב
דווח
שלכת .
שלכת .
שמח מאוד לשמוע
הגב
דווח
someone else
someone else
מושלם. תענוג לעיניים וללב
הגב
דווח
טען עוד 9 תגובות
כותבי החודש במגזין
המדורגים ביותר
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz