כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
1

כיפה אדומה

"אריאל סליחהההההההה לא ידעתי שזה מה שיקרה" צעקתי מתאמצת לא להתפוצץ מצחוק. "אני פשוט לא מאמין לך. עשית לי כיפה אדומה"

"עשית לי כיפה אדומה!" הוא צעק וכיסה את ראשו בכרית.
"אריאל סליחהההההההה לא ידעתי שזה מה שיקרה" צעקתי מתאמצת לא להתפוצץ מצחוק.
"אני פשוט לא מאמין לך. עשית לי כיפה אדומה"

את אריאל הכרתי בטיימינג גרוע. זה ידוע שדברים שקורים בטיימינג גרוע הם הדברים הכי טובים שיש, כי מרפי בן זונה, אז אם הוא יכול לתת לך משהו שחיכית לו הרבה זמן בטיימינג גרוע, הוא יעשה את זה, אבל הוא יפלפל את זה! הוא ידאג שתקבל את ההכי טוב בעולם! דווקא עכשיו.
אני יכולה להגדיר ככה את אריאל, 'הכי טוב בעולם'.

זה היה שישי בערב, אריאל הגיע אלי בשלוש בלילה, בהצהרה שהוא יסע הביתה בשש לפני שכל הבית מתעורר, כי הוא עדיין לא הכיר כמו שצריך את אבא. ואיזה מפחיד זה אבא!

נרדמנו רק בשבע.
כל כך הרבה זמן חכיתי שמישהו יחזיק אותי ערה עד שבע.
זה היה לילה מלא בקסם, כאילו שזה היה אמור לקרות הרבה לפני ושנינו מרגישים את זה אז עכשיו אנחנו כמו מטורפים עפים על החיבור הזה, כי זה כל כך כיף להרגיש שוב אהבה.
"אני שונא אותך!" אריאל צעק, וכיסה את הראש עם השמיכה.
"אתה... מה...." אמרתי ועשיתי את עצמי בוכה.
הוא סובב את הראש ואמר "נוווו, לא שונא אותך אבל... אוף אני שונא אותך עשית לי כיפה אדומה!"
שבת בבוקר, התעוררנו בשעה אחת בצהריים ואנחנו שומעים פאקינג מימונה מהסלון. מה זה כל האנשים האלה?
יצאתי מהחדר והשארתי את אריאל עירום מתחת לשמיכה. בחוץ היו לפחות שלושים אנשים.
אחות של אבא הילדה שלה הנכדה שלה ואח שלו ודודה שלו וסבא שלהם ואלוהים ישמור למרוקאים יש הרבה משפחה!
חזרתי לחדר והתאפקתי לא להתפוצץ מצחוק.
"כמה אנשים יש בחוץ?" אריאל שאל והרים אלי מבט של גור כלבים קטן ומפוחד.
הסתכלתי על שתי הידיים שלי והתחלתי לספור.
כל אצבע שהעלתי עפה עליי כרית אחרת מהמיטה.
"עשית לי כיפה אדומה!"
"אני נשבעת שבדרך כלל זה לא ככה, יש ביקורים כאלה פעם במיליון שנה!"
"איך דווקא בפעם הזאת אני פה! אולי תגידי לכולם לצאת שניה?"
בעודי מדמיינת את הסיטואציה בראש ומתגלגלת מצחוק אני מתחילה לאסוף את הבגדים של אריאל מהרצפה.
החדרתי בו מוטיבציה איך לעבור את צעדת המוות מהחדר החוצה.
בסוף הוא עשה את זה, כמו גדול! וידעתי שבמילא בסוף רק ישאלו אותי מי החתיך הזה ולאף אחד לא יהיה אכפת שהוא לא אמר מילה.

"הורים לא אוהבים אותי" אריאל אמר ברגע שהגענו לאוטו.
"אל תדאג, ההורים שלי אוהבים כל אחד, הם אחים!"
"ההורים שלך אחים?" אריאל שאל וחייך אלי חיוך מרושע.
אין איך לצאת ממה שאמרתי. "כן כוסעמק! אחים! גברים רצח גם אבא גם אמא!"
הוא מרח לי את הפרצוף עם כל כף היד שלו, זה מוזר שגם מכזאת פעולה אפשר להרגיש אהבה.
"לא מאמין שהצלחת לעשות לי כיפה אדומה" הוא אמר ונישק לי את השפתיים, "נפגש עוד חצי שנה שנה".
"רק אל תשנא אותי!" ביקשתי.
"שונא אותך!" הוא צעק ונכנס לאוטו כשאני שוב עושה את עצמי בוכה.
"איך אפשר לשנוא אותך תגידי לי?" הוא שאל, חייך אלי ונסע.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maayan Perets עקוב אחר Maayan
שמור כתבה
לכתבה זו 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגזין
מעניין
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
מדינה בנעילה
מדינה בנעילה
מאת: Shira Mualem
❤❤אין עלינו!!! אתר mypen!!❤❤
❤❤אין עלינו!!! אתר mypen!!❤❤
מאת: איסתרק הכוזרי
אני אוהבת מלוכלך
אני אוהבת מלוכלך
מאת: Adi Achrack
כתבות אחרונות
בא לי
בא לי
מאת: אא פ
הקרן החדשה לישראל
הקרן החדשה לישראל
מאת: אייל לפיד
יועץ משכנתאות מומחה
יועץ משכנתאות מומחה
מאת: אייל לפיד
סקיוריטי קאמס
סקיוריטי קאמס
מאת: איתן שאשא
המדורגים ביותר
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי