כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
1

סליחות

במערכת יחסים שלנו זאת הייתה הפעם הראשונה שהאמנתי שמגיע לי יותר, שמגיע לי להיות מאושרת ואם אתה הוא זה שאחראי לחיי, עשית קצת עבודה ערבית.

היי אלוהים.
אבא.
היוצר.
או כל שם שאנשים החליטו לתת לך כי כבר הפסקתי לספור..
עברה לה שנה אתה מאמין?
השנה שעברה היתה קשה יותר מהקודמת, אולי זאת איפשהו אשמתי כי נו דיי, היה לי קשה כבר לתת לך הזדמנות כי נתתי כבר יותר מידיי מהן שתוכיח שאתה שם, שאתה שומע ועוזר.

במערכת יחסים שלנו זאת הייתה הפעם הראשונה שהאמנתי שמגיע לי יותר, שמגיע לי להיות מאושרת ואם אתה הוא זה שאחראי לחיי, עשית קצת עבודה ערבית.
הטוב הגיע אבל פעם ואף פעם ולמרות הכול עד גיל 17 נתתי את כולי באמונה עיוורת כמו שחינכו אותי, להתפלל בבוקר ישר כשפוקחים את העיניים ובערב לפני שהולכים לישון, בשבתות לקדש על האוכל ולברך אחרי על כל מה שנתת על שולחננו, על הלחם והיין וכל הטוב, הירקות הפירות הבשר והתוספות המשמינות בצד (שאף פעם לא היו חסרות! ) אבל שכחת את הדבר היחידי שבאמת חשוב.. אושר. לשבת לשולחן שבת זה כמו לשבת בגוב אריות, מי יאכל את השני ראשון ומי הראשון שפשוט יזרוק את הצלחת, ירים ידיים ויעלם לחדר המבודד שלו. אני בת עשרים, שתשע שנים מהם תכננתי את הבריחה מהמקום הזה עם השלט בצורת בית על הדלת ושלוש שנים שכבר לא חלק מאותה הדלת ואותה כתובת דואר ואת כל זה, עשיתי לבד! בלי עזרה שלך מלמעלה כי מה שווה זה שאתה למעלה ושולח שליחים כאלו שיתנו כתף תומכת ואומרת להם להקשר לי ללב וערער את חיי בסערה, לומר דברים ואז ללכת כדי לרסק לי את הלב, הכי קל זה לומר לא הייתי שם אבל עזרתי מרחוק ולא לספוג את המכות אחת אחרי השניה.
אז קמתי ועזבתי אותך ואת האמונות בדרך חיים שחינכת את כולנו כי אם לא טוב לי שם אז למה להשאר? לא נתת לי סיבה אחת לא לברוח ממך וזה בדיוק למה קמתי והלכתי רחוק ממך.
נכון אני אוכלת חרא מההורים כי עזבתי אותך אבל אני נהנת מהחיים שלי ככה, גם ככה עם ההורים אף פעם לא היה קל אז אם כבר לא קל אז למה לא להנות מצד שני?

עכשיו כמה ימים לפני כיפור אני נזכרת בכמה אמונה הייתה בי שבכיפור אחרי שאבקר בבית כנסת ואתפלל להרשם בספר החיים הטובים בזמן שאצום 24 שעות תהיה לי טיפת שקט למעט השקט נפשי שעשיתי את מה שהייתי צריכה לעשות.
אפסקתי להאמין שאם אצום ואבקש סליחה מכל בנאדם שרק יעלה לי לזיכרון גם אם לא עשיתי לו שום דבר רע (אלא אם כן לא לשלוח הודעה לשלומו אחרי שפשוט עזב זה משהו שצריך לבקש ממנו סליחה) החיים שלי יראו מעט אחרת והשנה תהיה מבורכת ומתוקה כמו תפוח בדבש, אגב.. אני לא אוהבת דבש.
הפסקתי להאמין שאם אוכל מהראש של הדג המסכן שנמצא על השולחן אני יהיה תמיד בראש העיניינים.

השנה, אחרי הקצר הזה שבנינו החלטתי שלמרות הכול אני עושה את זה.
בטח אחרי מכתב נאצה כזה אתה שואל את עצמך למה. למה? כי זה מנהג ולמרות שיש קצר כל כך מגעיל בנינו, למרות הכול אני נהנת לשבת מסביב לשולחן שלפחות בהתחלה שקט ורגוע. לנשום אוויר קריר ולספוג את הלבן המרגיע הזה.
אז כן, גם השנה אני אלך לכותל ואמשיך להיות מודהמת מהעוצמה ומהיופי שבתפילה שיוצאים מהפיות של האנשים עטופי תלית לבנה ואשב מסביב לשולחן החג עם המשפחה ואצום, וזה לא בשביל לעשות לך טוב ולבקש ממך שנה טובה ומתוקה כדבש, זה כי אני נהנת לקחת חלק מהתהליך הזה שנקרא התחלה.
השנה שלי תתחיל בלעדיך בדיוק כמו שאכוון שהיא תתחיל כי אין אברא קדאברא, יש רק עבודה קשה ואמונה בעצמי לעשות אותה טובה יותר מהקודמת.

Bat-El Micha עקוב אחר Bat-El
שמור כתבה
לכתבה זו 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגזין
מרגש
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
כל עוד את שלי
כל עוד את שלי
מאת: תום כהן
האישה שלך
האישה שלך
מאת: Soul Writer
כתבות אחרונות
thesupertop
thesupertop
מאת: Thesuperdon Thesuperdon
הכירו את סקס בייסיק חנות הסקס בשבילכם
הכירו את סקס בייסיק חנות הסקס בשבילכם
מאת: מסלול טנטרה
 המאזן הקלורי - המפתח לירידה במשקל
המאזן הקלורי - המפתח לירידה במשקל
מאת: The Mentor
המדורגים ביותר
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan