כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
1

הרכבת של הבחורות

עצרה בתחנה האחרונה

בחורה באה ובחורה הולכת.בחורה מתרגשת, ובחורה מתאכזבת.
חיוך ואופטימיות להרים איזה קשר, או סתם איזו תמימה שלא הבינה את המסר.
לילה איתה ללא מחר, ויום חדש בודד ומאושר.

לא מעט בחורות עברו פה לפנייך, עם חלקן ניסיתי כל כך הרבה, לא ידעתי אז שעוד אגיע אלייך.
על זאת מחליק ימינה, על ההיא שמאלה, ככה זה שהטינדר הופך לבית משפט – מבלי בכלל לחשוב אם זה יבוא לי, או אם זה יבוא לה.
לוקח אותן לדייטים, מדברים ונהנים, מחייכים ועדינים.
מסיים איתן באוטו, או שם אצלן בין הסדינים.
לא אהבות חיי, הן גם הבינו. מחפש מישהי מסויימת. אחת שאצלה אעצור, ודי.
אבל בזמן הזה הן ממשיכות להסתובב בין רגליי, מכל כיוון במדינה שרק אפשר פה לתאר, לאיזור של מגוריי.

"היי סוף סוף נפגשים, איזה עיניים, אתה ממש ביישן, זה חמוד, בוא נשב"

או

"לא יכולת להגיד שזה לא רציני? לא חבל אחרי הלילה, וכל השבוע, לעשות את זה כזה כואב?"

כמו בתחנות רכבת הן עלו. אחת אחרי השנייה, והרכבת לא עוצרת.
חודש, חודשיים, שלושה, שנה.
והנה הגעתי לתחנה האחרונה.
כמה חיכיתי שהרכבת תעצור, קיבלתי כבר סחרחורת. לא ידעתי במה לבחור.
עצירה מלאה, מבולבל, ויוצא – כבר לא מתוסכל.
הרגשה של התחלה, הרגשה של יצירה, כאילו באת לי עם מכחול וציירת לי בנשמה.
כה טהורה, כה רגועה, אין חשש בכלל להתחיל משהו – כי את היית מאוד ברורה.
לא מבין, קצת מבולבל – איך היא אומרת לי לא, ועוד בצורה כה ישירה.
אך משהו נשאר, משהו מרגיש, כאילו את אומרת לא – אבל מאוהבת בי, אפילו מכורה.
נלחם ונלחם, אני עם הרכבת לא ממשיך.
הגעתי מרחוק – את תקבלי את זה, אותך אני צריך.
הבחורה הראשונה, שבית ספר לי עושה,
בכל נושא הזוגיות האהבה, ומשאירה אותי ברחוב ללא מוצא.
עוד קצת לחץ, מצטער, טיפה להתרחק, טיפה להישאר.
נשיקה אחת ודי – ואז הבנת. שאת היא כל חיי.
את היא אותה אחת, שהיה שווה לעצור את הרכבת בתחנה, ולהפסיק לנסוע אל הלא ידוע.
אותה מושלמת שבדיוק ביקשתי, וייחלתי רק לנגוע.
לא לפגוע.
רק לשמוע.
עכשיו את פה איתי, יש לי כבר מרגוע.
חליפה אפורה, ושמלה לבנה
צועדים יד ביד אל חופת שושנה.
הרבה אורחים, הר של חיוכים.
מבורכים ומברכים, מקדשים את החיים.
מחכה לראות את החיוך וכל הרגש מתפרץ,
דמעה נופלת מהעין – לזה חיכינו, לא להתפוצץ.
טבעת זהב, על ידי ועל ידיך,
אינני רוצה לגלות לך את ההמשך, אבל הגיע הזמן שלנו להתחיל כבר לחייך.
הרכבת עצרה בתחנה האחרונה והקטר ירד ממנה כדי לכבוש את ליבך,
ברצונו רק להפוך את חייך מאושרים ככל שניתן לתאר,
כי זה סוף סוף, לו - הולך.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Bar A עקוב אחר Bar
שמור כתבה
לכתבה זו תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Anonimit Anonimit
Anonimit Anonimit
פשוט אין מילים, כל הטקסט הזה פשוט זהב!
הגב
דווח
Bar A
Bar A
תודה תודה ושוב תודה! אין לי מילים כבר להוקיר וזה נדיר!
הגב
דווח
כותבי החודש במגזין
Bar A
אני מאשים
אני מאשים
מאת: Bar A
אפסים בשליחות קופידון
אפסים בשליחות קופידון
מאת: Bar A
התאהבתי.
התאהבתי.
מאת: Bar A
החיים והמוות ביד הלשון
החיים והמוות ביד הלשון
מאת: Bar A
המדורגים ביותר
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D